"אסור שמשרד החקלאות ייתן למגדלי ההודים לגסוס גסיסה איטית"

גדי אלמליח ממושב נועם הוא אחד ממגדלי ההודים המובילים בישראל. "השנה וחצי האחרונה הייתה הקשה ביותר", הוא מספר. עלויות הייצור האמירו בעשרות אחוזים והמגדלים עובדים כיום בהפסד. "משרד החקלאות חייב להגיד לנו בפנים מה הוא רוצה, אך אותו מעניינת רק הרפורמה". שמענו ממנו מחשבות על ההווה ובעיקר, עתיד ענף ההודו

דני בלר
צילומים: דני בלר

"מחיר בשר ההודו עלה ב-10 אחוזים בלבד, אבל העלויות למגדלים עלו בעשרות ומאות אחוזים. מחירי התערובות עולים. מצד שני, אי אפשר למכור לצרכן פיתה עם שווארמה הודו ב-80 שקלים, אנשים פשוט לא יקנו. גם 50 שקלים יקר לרבים מהצרכנים. אך כמה אפשר להעמיס על המגדלים. מחיר החיטה עולה, אף זה לא בא לידי ביטוי בתמורה למגדלים. אם פעם היינו מרוויחים 20 א"ג לקילוגרם, כיום, אני מעריך, שאני אפסיד 3.6 מיליון שקלים בשנה. אני ממשיך לגדל כי אני רוצה להישאר בענף", מספר הלולן הוותיק גדי אלמליח ממושב נועם, אחד המובילים בישראל, כשהוא מייצר לדבריו כ-15% מצריכת ההודים בארץ.

"כולם משוכנעים שאנחנו גוזרים קופון אדיר. זה לא המצב. המחיר של המים עולה, הנסורת עולה, החשמל עולה, לא מצליחים להרים את הראש מעל העלויות. לצערי, הממשלה לא יודעת להתערב כדי להוריד את מחיר החיטה, לא למסות אותה ולהפחית מכסים והיטלים על תערובות ותשומות. בממשלה מדברים על יוקר המחיה יוקר המחיה? עלות גידול תרנגול הודו הינה 8 שקלים, אנחנו המגדלים מוכרים ב-7.65 שקלים. אני מקבל מהמשחטה 7.7 שקלים ומצבי טוב".

חוות לולי הודים
חוות לולי הודים

"לא משנה מה תעשה בחיים – את הלול אל תסגור אף פעם"
גד, יליד מושב נועם שבחבל לכיש, יכול היה לעזוב את הלולים ולהקדיש את עצמו לנדל"ן ולסטארט-אפים. אבל הוא שומר אמונים ללול ההודים, לגידולי השדה ולמושב בו נולד. לול ההודים של גד אלמליח מייצר 10,000 טון בשר לשנה. מדובר בלול בסיסי, עימו גד מגיע לתוצאות מקצועיות מעולות. "אבא שלי, לולן, חקלאי אמר לי כשהייתי נער: לא משנה מה תעשה בחיים, את הלול אל תסגור אף פעם. הלול הוא קמע המזל שלך".

גד ממשיך להחזיק בלול, למרות שמבחינה עסקית, בימים האלה מדובר בקושי גדול, לו ולכל המשקים בענף הלול. מגדלי ההודו בישראל מתמודדים עם מציאות לא קלה. למרות היתרונות הבריאותיים של בשר ההודו, הצרכן הישראלי לא ממהר לפרגן לו. מרבית ההודו הולך לשוק המוסדי ותחום ההסעדה. הן תזונאים והן שפים, אומרים שזה בשר נהדר לתבשילים, שניצלים ושווארמה. הוא דל שומן ובעל ערכים תזונתיים מצויינים, לכל הגילאים. עם זאת, משקי ההודו בישראל, שפעם היו רבים יותר, ממשיכים במלאכה.

אלא שהתקופה האחרונה מעמידה אותם במבחן. כמו שאר ענפי הלול, הם מתמודדים עם עלויות מאמירות, עם ממשלה שלא קשובה לצרכי הלולנים ועם מסע תקשורתי, המאשים את הלולנים ביוקר המחיה. לולנים מכלל הענפים מספרים ל- "משק העופות", כי המצב אינו קל. מרבית הלולים נמצאים בקו העימות, בעוטף עזה, בגבולות ישראל. ללא עבודה, חוששים כולם, ההתיישבות החקלאית עלולה להינטש.

גדי אלמליח אינו אדם הממהר להישבר או לברוח מאתגרים. "החקלאות היא הדרייב שלי. ההתמודדות עם גידול העופות, עם הגידולים החקלאיים, האתגר היומיומי, זה מה שמניע אותי, מתוך אהבה עמוקה. אני אוהב את העשייה שלי בכל התחומים, אל העשייה החקלאית יש לי חיבור גדול של אהבה ורגש. להשיג תוצאות. להצמיח גידולים טובים", סיפר לנו לפני כארבע שנים בעת ביקור במושב נועם.

אחד הלולים של גדי אלמליח
אחד הלולים של גדי אלמליח

"המיקום הייחודי מעולה לגידול הודים"
אחד הלולים שלו נמצא בנועם, המושב בו נולד וגדל. נועם הוא מושב דתי, השייך ל- ״הפועל המזרחי״. המושב נמצא בסמוך לקריית גת, בתחום שיפוטה של המועצה האזורית שפיר. הוא הוקם בשנת 1955 על ידי עולים יוצאי מרוקו, בהם הוריו. מקור שמו של הישוב הוא בפסוק "דרכיה דרכי נֹעם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג′, יז′). המושב הינו בעל צביון דתי ונשמרת בו שבת כהלכתה. במושב מתגוררות כ-100 משפחות. תושבי המושב עוסקים בחקלאות ובמקצועות חופשיים.

גדי אלמליח סיפר אז כי המיקום הייחודי של המושב מתאים לגידול הודים. האדמה הטובה במקום גם מיטיבה עם גידולי השדה. הוא מסב את תשומת ליבנו לפאנלים הסולאריים שעל הלולים. "אני חושב שהעתיד של החקלאות בישראל הוא בהתחדשות, בין היתר באימוץ וביצירת אנרגיות מתחדשות. לאחרונה ביקשתי מאיש מקצועי לבדוק את ההיתכנות העסקית של הצבת פאנלים סולאריים בלולים. היתרון הכלכלי ללולנים אדיר. אני ייעלתי את הפקת החשמל על ידי הצבת מערכת המבצעת עקיבה אחר תנועת השמש. היה מי שלא אהב את זה וטען שזה לא חלק מהעסקה שבהפקת חשמל, אבל בסוף הוכחתי את צדקתי".

גד אלמליח, בן 57, קרא ללולים בבעלותו על שמות שלושת ילדיו. הוא בן למשפחה מעולי מרוקו, יוסף וקלודין אלמליח. מהוריו למד ערכים של אהבת הארץ, אהבת האדם ואהבת האדמה. אביו לימד אותו להיות תמיד הוגן בעסקים. ממולח, אפשר, הוגן – תמיד, הסביר לנו גדי.

במשרדו תלויה תמונתו של קוקו סיבוני ז"ל, איש אותו הוא מעריץ ומדבר עליו בגעגועים גדולים: "מול קוקו סיבוני עשיתי את העסקה הראשונה כמגדל הודים. קוקו היה איש ישר, אצלו מילה הייתה מילה, נוהג בכולם בכבוד, ממנו למדתי המון. עם קוקו היית סוגר דברים בלחיצת יד. איש נדיר. געגוע גדול לאדם שזכיתי לפגוש בו בצמתים מרכזיים בחיי וגם ביום יום, במסגרת תפקידים שונים".

היקפי העבודה של הלול של גדי גדולים: 12,000 טון בשנה, מדי עשרה שבועות מגיעים אליו 200,000 אפרוחים. מדי שנה הלולים שלו צורכים 40,000 טון תערובת. ה"חמלול" שלו, חממה שהוסבה ללול, נחשב לדבריו לגדול ביותר בעולם.

גדי אלמליח ליד הלולים
גדי אלמליח ליד הלולים

"אני מביא כסף מהבית"

לגדי תפיסה מגובשת לגבי כוחם של החקלאים, וכבר לפני 4 שנים אמר: "אני טוען, שללא חדשנות, הענף לא מתקדם. חייבים להביט קדימה. המשקים המשפחתיים מתמוטטים ברגע שמנסים להילחם בכל מיני שיטות בעניין יוקר המחיה. בסופו של דבר, עלולים להישאר 50 מגדלים בלבד והשאר יהיה בשליטת האינטגרציות. המדינה צריכה להבין שעליה לשמור על החקלאים. לחקלאים כוח עצום, אם רק יידעו להתאחד. אם הייתה מפלגת חקלאים, היא הייתה יכולה להגיע להישגים גדולים".

"אני לא זוכר מצב כמו זה ששלוחת ההודו בפרט וענף הלול בכלל חווים בשנה וחצי האחרונות. אפילו לא בימי הקורונה. בזמן מגפת הקורונה היה מצב טוב. אני אומר בכאב, שאולי אני מעדיף לחזור לימי הקורונה, בהם לא הפסדנו".

"המזל שלי, הוא שענף ההודים הוא לא ענף הפרנסה היחיד שלי. אני מביא כסף מהבית. גם החזר הון וגם המשכורת נמצאים במצב לא טוב. אנחנו רואים ענף בקריסה קשה. נפלנו על אוזניים ערלות. ישבנו, ראשי הסקציות, עם כל מי שרק אפשר, ניסינו לדבר אל לב מובילי משרד החקלאות, אך מה שמעניין את משרד החקלאות זו הרפורמה".
"אני מציע למשרד החקלאות להגיד בקול רם מה שהם חושבים. אל תתנו ללולנים לגסוס גסיסה איטית. שיגידו מה כוונתם".
"עם זאת, אני חייב לציין לשבח אנשים יקרים, שמסייעים ללולנים, מנסים לסייע מכל הלב, בהם עמית בן יצחק – מנכ"ל גרנות, עוזי ואתי מכלוף מעוף עוז, מנסים לסייע, מקווה שזה ייתן אותותיו. ענף ההודו כולל בתוכו 250 מגדלים יקרים, שמקווים להמשיך לעבוד ולהתפרנס בכבוד".

 

כתבות נוספות

דו"ח מיקופלסמה – יולי 2024

להלן רשימת המשקים בעלי רשיון להחזקת משק טיפוח, הפצה ורביה ובהם הלהקות שנבדקו סרולוגית או בשיטת ה-PCR למיקופלסמה גליספטיקום MG – (תרנגולות ) תוצאות הבדיקות

קרא עוד