”המדינה צריכה לסייע לחלק מהחקלאים לעבור לשלב הטכנולוגי הבא”

בימים אלה נדרש ענף ההטלה לרפורמה שמעמידה בסימן שאלה את קיומם של המשקים המשפחתיים, אלה הנמצאים בקו העימות ובעוטף עזה – והם פרנסתם היחידה של אלפי משפחות בפריפריה החברתית של ישראל. שר החקלאות ופיתוח הכפר מסביר כיצד ניתן להוציא את הרפורמה לפועל

דני בלר
צילום: עודד קרני / לע”מ

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, הוא מאמין גדול בתוצרת הארץ. כפי שהצהיר לא פעם, יש לגדל בישראל את התוצרת החקלאית ורק לייבא באופן נקודתי ובמקרה הצורך. משבר הקורונה הוכיח כמה חקלאות חזקה חשובה לחוסן הלאומי. שוסטר מכיר היטב את החקלאים על שלוחותיהם השונות: הוא נולד בשנת 1957 בקיבוץ מפלסים שבנגב הצפוני, בן לאם ילידת ארגנטינה ואב יליד גרמניה. הוא חבר קיבוץ מפלסים ובשנות ה-90 היה מזכיר הקיבוץ, שעיסוקו, כמו מרבית קיבוצי האזור, בעבודה חקלאית, לרבות בענף הלול. העשייה בתחום ובעיקר, הבעיות של הענפים השונים, אינן זרות לו.

הוא גם מכיר היטב את החיים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל, בה מרוכזים מרבית הלולים: יישובי קו העימות ועוטף עזה. הוא למד בבית חינוך שער הנגב ובשנת 1975 התנדב לשנת שירות בשדרות. שוסטר הוא סגן-אלוף במילואים ונכה צה”ל, לאחר שנפצע בעינו ואיבד את כושר ראייתו בה בשנת 1981 במהלך הכנות למבצע בלבנון. ב-2002 זכה באות הרמטכ”ל על הצטיינות במילואים.

כשלולנים  במשק משפחתי מספרים לו את המצוקה הגדולה בה הם שרויים, הדבר לא זר לו. בימים אלה הוא נדרש לסוגיית הרפורמה בענף ההטלה וסופג, בשל כך, לא מעט ביקורת. בין היתר, נטען כי אינו מסייע מפסיק לאותם לולנים בקו העימות, שהלול המשפחתי הוא כל פרנסתם – והם כמעט או שהגיעו לגיל גמלאות.

בראיון ל- ”משק העופות” שאלנו את השר שאלות שעלו בלא מעט שיחות עם לולנים במשק המשפחתי. למרות סדר יומו העמוס, הוא ענה לשאלותינו, מתוך הכרה בענף הלול, אנשיו ותרומתם לחקלאות הישראלית.

האם לדעתך מעורבותך בתחום ענפי הלול שווה למעורבותך בענפי החלב, הפירות והירקות?

”החקלאות חיונית למשק הישראלי בכל עונות השנה, בכל מזג אוויר, ותחת כל משבר או איום. החקלאיות והחקלאים, שומרי הסף של בטחון המזון הלאומי של ישראל, עמלים מדי יום מסביב לשעון. הם מבטיחים בכך, שלא יחסרו פירות, ירקות, ביצים, חלב ובשר על הצלחת הישראלית. אני מחויב לכל אחד מענפי החקלאות השוזרים יחד את בטחון המזון הלאומי שלנו, ואף ענף איננו נופל בחשיבותו בעיניי”.

”בתקופה קצרה יחסית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, נאבקתי למען שימור התכנון בענף ההטלה ואפשרתי את התכנון הרך המתקיים בענף הפטם. אני מאמין שענפי החקלאות הישראלים מצליחים לא למרות התכנון, אלא בזכותו. בזכות היכולת של התכנון והניהול הרציונלי של הענף לשמור על יציבות לאורך זמן ולהבטיח וודאות יחסית למגדלים”.

”בענף ההטלה אני סבור שהמדינה, באמצעות תקציבי משרד האוצר, צריכה ויכולה לסייע לחלק מהחקלאים לעבור לשלב הטכנולוגי הבא. ברור לי שהחקלאים לא יכולים לעשות את זה בלי השקעות מתאימות, בלי אישורים מתאימים לשימושי הקרקע, בלי אשראי מתאים ומעל הכל בלי הוודאות שיוכלו להחזיר את ההשקעה בטכנולוגיות חדישות, ובמבנים חדישים ללולי ההטלה. את זה מבטיח התכנון הענפי. ההשקעות הנדרשות לענף ההטלה נאמדות אצלנו בכ-500 מיליון ₪, כדי להעביר רפורמה שתשדרג את לולי ההטלה ללולים מתקדמים וטובים יותר לרווחת התרנגולות. העמדנו את הדרישה הזו מול משרד האוצר ולא קיבלנו כל התייחסות רצינית. אי אפשר להעביר רפורמות משמעותיות ללא תקציב מתאים, ואת זה במשרד האוצר עדיין לא מבינים”.

”כידוע, הותקפתי לא מעט על ידי מי שרואים בי “שר החקלאים”. אני נושא את כינוי הגנאי הזה כאות גאווה, כיוון שהמשפט “אם חקלאות כאן – מולדת כאן” הוא לא רק פראזה בשבילי. מתוך האמונה היוקדת שלי בחשיבות החוסן של חקלאות ישראל, הייתי מוכן לספוג עלבונות ומתקפות מאנשי פורום קהלת, מפקידי האוצר ומגופי תקשורת. אם יתאפשר לי להמשיך ולספוג את המתקפות על כך גם בממשלה הבאה, אעשה זאת ברצון רב”.

מגדלי הפטם במדינת ישראל וגם מגדלי ההדרים נמצאים במשבר העמוק ביותר ב-10 השנים האחרונות. הסיבה המרכזית היא – פגיעה ביכולת המועצה לענף הלול לבצע הסדר בחסותה לאור חוק ההגבלים העסקיים, דבר שדרדר את שני הענפים הללו לייצור עודף ללא יכולת לקיים הסדר כפי שהיה בשנים שקדמו לכך. מה היא עמדת המשרד לגבי תיקון חוק המועצה? דבר שיאפשר תכנון רב בענפי הפטם וההדרים?

”כפי שעניתי על השאלה הקודמת, אני מאמין שהתכנון נותן ערך מוסף ליכולת של החקלאות לשמור על יציבות, ובכך מתמרץ חקלאים להשקיע לטווח ארוך. חקלאי שמשקיע בפיתוח המשק שלו עם טכנולוגיות חדישות, מגביר את יעילות החקלאות הישראלית ואת הפריון לדונם. בניגוד ל”אבירי” השוק החופשי, אני מאמין שיצרנים צריכים ויכולים לשתף פעולה, ברמות שונות, לטובת הגברת הייצור שבסופו של דבר מחזק את ביטחון המזון של כולנו. אנחנו צריכים לתת לחקלאי לגדל בלי להיות חרד באופן תמיד ממה שיקרה מחר”.

לולנים רבים מרגישים שהשו”ט מתעלם מהם, מה היא עמדתך בעניין?

”כשר הממונה על השו”ט אני מודע לקונפליקט הקיים בין השירות לבין מגדלים רבים. לתפיסתי אין לגזור על הציבור, ובמקרה זה המגדלים, גזרות שאינם יכולים לעמוד בהן. ויחד עם זאת, אני מעוניין לראות את ענף הלול מתקדם לכיוון של לולי מעוף וחופש ולכיוון של ייצור מזון באופן שמצמצם ככל שניתן את הסבל של בעלי החיים”.

”עד כה הוגשו בקשות להיתרי בניה ל-14 מתחמים הכוללים 60 לולים. כמו כן, בתקנות שגיבש המשרד למכסות ביצים ניתנה עדיפות במכסות ללולי החופש והמעוף, והמשרד בראשותי פועל מול משרד האוצר כדי לתקצב את הרפורמה בלולים. ברור לכל ללא התקצוב הראוי הענף לא יוכל להתקדם בכיוון הנכון והקונפליקט עם השו”ט יימשך. מטרתנו המשותפת היא להביא לכך שמשרד האוצר מבין את חשיבות הרפורמה שתועיל מאוד לענף הלול, ומתקצב אותה בהתאם”.

כתבות נוספות

צילום המחשה: Ibgroup2018 / 4.0 CC BY SA

תחשיבי תחילת חודש אפריל 2021

התחשיבים של תחילת החודש עבור חודש אפריל 2021 עבור פרגית קלה, פרגית כבדה, אפרוח הודו והודנים. קרדיט צילום המחשה: Ibgroup2018 / 4.0 CC BY SA

חג פסח כשר ושמח!

ארגון מגדלי עופות מאחל לחבריו ולכל עם ישראל חג פסח כשר ושמח! חג של חירות, של התחדשות, עשייה, הגשמה ובעיקר – חג של בריאות! מאחלים