המבצעים : אילן אריה, נבות חקלאי, אמוץ יוסף, דניאל סובורוב ורפי חפץ
אקרית העוף האדומה ויחד איתה אקרית העוף הצפונית המוכרת מהוות מטרד קשה לענף מטילות לביצי מאכל. התפרצות קשה של אקריות בלולי ההטלה עלולה להסב נזק כלכלי ולגרום לירידה בהטלה, בגודל הביצה ובצריכת המזון. בנוסף לאי שקט ולעצבנות של המטילות, יש סבירות גבוהה גם להעברת מחלות הנישאות על ידי האקריות. חומרי הדברה יעילים, המותרים לשימוש בלול ההטלה, כמעט שאינם בנמצא, ואלו הקיימים לעיתים אינם יעילים.
מבוא
אקרית העוף האדומה או בשמה הלועזי: Dermanyssus Galinae, נחשבת מזיק עיקרי במטילות באירופה, ובשנים האחרונות גם בישראל. מדובר בטפיל חיצוני, המצליח לעבור בין חוות הטלה במהירות ובמגוון אופנים, כמו באמצעות עובדים, עגלות ביצים, משאיות הובלה, נברנים ועוד. מרגע כניסתו ללול קשה מאוד להיפטר ממנו. הטפיל מצוי בכל מבני הגידול והשיטות: לולי חופש, לולים אורגניים, לולי מעוף, סוללה ועוד. האקריות האדומות (צבען נעשה אדום בדרך כלל לאחר שניזונו מכמות מרובה של דם) ניזונות בעיקר מדם עופות, וללא דם אין ביכולתן להתרבות, אך יש לציין כי בכמה שלבים במהלך חייהן הן אינן זקוקות לדם ויכולות להתקיים חודשים רבים מנוצות, מעור או מקשקשים. האקריות אינן שהות על גוף העוף במשך מרבית שעות היממה, אלא עולות עליו בשעות הלילה לשעות אחדות לצורך הזנתן ממציצת הדם, ולאחר מכן הן שבות לאזור הקינון, הנמצא בהחבא, הרחק ממקורן של המטילות.
הדברת אקרית אדומה בלולי הטלה הפכה בשנים האחרונות לאתגר מעשי וכלכלי. בעוד הטפיל הולך ונפוץ בכל רחבי הארץ, הכלים להדברתו הולכים ומתמעטים. הנזק המלווה את הופעת המזיק הוא כספי ומקצועי, והוא מהווה מטרד לעופות ולעובדים בלול. עקיצה של האקרית גורמת לבני האדם גירוי בעור וגירוד, ומקשה על המגדל לבצע את פעולותיו היום-יומיות. המטילות עצמן מגלות עצבנות, ירידה בצריכת המזון וירידה באחוז ההטלה ובגודל הביצה. כיום הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הטפיל היא מניעתו והדברתו באמצעים "טבעיים" בשילוב אמצעים שאינם טבעיים, כמוצא אחרון. תכשירים המכילים שמנים אתריים, הנספגים בגוף ונעים בזרם הדם, משמשים לדחיית האקרית ולמניעה ולהפחתה של מציצת הדם, המקטינה את יכולת הריבוי שלה.
אקרית העוף הצפונית (אקרית הנוצה) – .spp Ornithonysuss אקרית הנוצה נמצאת על העוף בכל גלגולי חייה. הנקבה מטילה את ביציה על פלומת הנוצות מסביב לביב העוף. האקריות מעדיפות אזור זה, ורק בהדבקה רבה מאוד הן מתפשטות לחלקי גוף אחרים. צבע הנוצות הנגועות הוא אפור, והן נראות מפויחות או מאובקות בביצים ובטפילים צעירים בשלבי בגרות שונים. הטפילים הבוגרים נראים מתרוצצים בקצב מהיר על פני העור בין הנוצות. הביצים בוקעות תוך 48 שעות מרגע הטלתן, והאקרית מגיעה לבגרותה תוך 7 ימים. עופות צעירים כמעט שאינם נדבקים, כיוון שחסרות להן הנוצות הפלומתיות מסביב לפי הטבעת. ההידבקות בטפיל זה מתגלה לראשונה בדרך כלל על גבי הביצים בזמן איסופן. הנזק לעוף: כתוצאה מההטרדה התמידית ואיבוד הדם. לבסוף המטילה נחלשת ותאבונה ושיעור ההטלה שלה פוחתים במידה רבה. נגיעות קשה עלולה להסתיים במוות. על פני העור נוצר גלד דמי מוגלתי כתוצאה מזיהום פצעי העקיצה.
מטרת הניסוי: בדיקת יעילות התכשיר "דרגל" לקרדית העוף הצפונית.
תצפית 1: המבצעים : אילן אריה, נבות חקלאי, שה"מ אמוץ יוסף, ורפי חפץ חברת אדמה.
דרגל : תכשיר לשיתוק ומניעת פעילות האקרית האדומה, אקרית צפונית ושחרורית הלול (קוטל מגע).
מכיל: Polyalkyleneoxide modified heptamethyltrisilxane אינו מכיל חומר הדברה.
חומרים ושיטות: תצפית 1
- 25 עופות מזן לוהומן מלהקה מסחרית בגיל 240 ימי חיים הנגועה באקרית העוף הצפונית הועברה לסוללות הטלה "דגם ישן" .
- כל תא הכיל 2 מטילות
- יישום – ריסוס התכשיר ישירות לאזור הביב להרטבה.
- אופן היישום – מרסס גב ידני סולו
- ריכוז: 6 סמק לליטר מים
מועד הריסוס
2 לינואר 2025 – ריסוס מכוון לביב, 9 לינואר 2025 – ריסוס מכוון לביב וכולל הכלוב/ברזלים
6 ינואר – ריסוס חוזר, ביב וציוד.
שיטת ההערכה
בדיקה חזותית של אזור הביב של העופות
מדרג מ 0 ללא נגיעות עד 5 נגוע ברמה קשה מאוד. הערכה סובייקטיבית.
דרוג | 0 | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
מס אקריות נצפות | 0 | 1-10 | 50-100 | עד 1000 | עשרות אלפים | מאות אלפים |
2 ינואר 2025 ספירה טרום ריסוס | 6 ינואר 2025 ספירה ראשונה 4DAT | 9 ינואר 2025 ספירה שנייה 1DAT7 | 16 ינואר 2025 ספירה שנייה 2DAT7 | ||||
84% נגיעות ממוצע למטילה 3 | 8% נגיעות ממוצע למטילה:0.08 | 24% נגיעות ממוצע למטילה: 0.24 | % 24נגיעות ממוצע למטילה: 0.28 | ||||
רמת נגיעות | |||||||
0 | 0 | 0 | 0 | ||||
0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 |
1 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 |
1 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 |
2 | 4 | 1 | 1 | 1 | 0 | 1 | 0 |
5 | 3 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 |
0 | 5 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 |
5 | 4 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 |
5 | 5 | 0 | 0 | 1 | 0 | 1 | 0 |
2 | 5 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 |
5 | 5 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 |
5 | 5 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 |
5 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 2 |
תוצאות
נתוני הטלה:
משקל כולל | משקל ביצה ממוצע | תאריך |
829 | 59.2 | 2/1/2025 |
902 | 60.1 | 3/1/2025 |
980 | 61.25 | 6/1/2025 |
999 | 62.4 | 7/1/2025 |
908 | 64.85 | 8/1/2025 |
1080 | 63.5 | 9/1/2025 |
1020 | 63.75 | 10/1/2025 |
1089 | 64 | 11/1/2025 |
1084 | 63.8 | 12/1/2025 |
1086 | 63.9 | 13/1/2025 |
1145 | 63.6 | 14/1/2025 |
1214 | 63.9 | 15/1/2025 |
התרשמות וויזואלית
- בדיקה ראשונית מיד לאחר הריסוס: נבדקה תרנגולת דרגה ,5 ונראו אקריות מתות.
- כמו כן נבדקה ביצה נגועה מרוססת לעומת ביצה נגועה לא מרוססת, בביצה הלא מרוססת נראו האקריות נעות בחופשיות ואילו על גבי הביצה המרוססת נראו האקריות ללא תזוזה.
- מבדיקה בתאריך 6 לינואר: התרנגולות נראו במצב חיוני לאין שיעור הרבה יותר מלפני הריסוס.
- ישנה עליה מהירה במשקל ממוצע לביצה.
- מבדיקה בתאריך 9 לינואר שבוע בדיוק מהריסוס נמצאה עליה בשכיחות התרנגולת הנגועות אך בחומרה מינימאלית של מספר אקריות בודדות לתרנגולת כנראה מבקיעות חדשות.
- מספירה ב16 לינואר כשבוע לאחר הריסוס השני נראה כי יש התייצבות הן בנגיעות האקרית בעופות לרמה מינימאלית מאוד והן התייצבות במשקל הביצה הממוצע עם תוספת של כ 5 גרם מתחילת הניסוי .
תצפית 2: לול מעוף 4000 עופות בשיטת אסם.
טיפול בדרגל (אדמה אגן), בריסוס בלול נגוע בית הספר החקלאי עיינות ע"י המגדל עצמו.
המבצעים : אילן אריה, דניאל סובורוב ורפי חפץ
לול מטילות בשיטת גידול אסם – גידול על הקרקע, תאי הטלה וטפחות לפני הכניסה לתאי ההטלה.
הלול זוהה כנגוע באקריות אדומות: Dermanyssus Galinae.
בלול הוחלט לפזר 12 מלכודות. 6 מלכודות על בגובה (קווי החשמל) ו-6 מלכודות נמוכות באזור הטפחות.
המלכודות – מבחנה ובתוכה גלילי קרטון – שקילת מלכודות
תוצאות
טבלה 1. שקילת אקריות לפני ואחרי ריסוס בדרגל
משקל אקריות במלכודות בגרם | ||||
4 שבועות אחרי רסוס 2 | אחרי ריסוס 2 | אחרי ריסוס 1 | לפני טיפול | |
0.22 | 0.02 | 0.07 | 0.47 | |
0 | 0 | 0 | 0.1 | |
0 | 0 | 0 | 3.39 | |
0 | 0 | 0.62 | 1.71 | |
0 | 0 | 0.13 | 0.27 | |
0 | 0 | 0 | 0.31 | |
0 | 0.18 | 0 | 0.1 | |
0 | 0 | 0 | 0 | |
0 | 0 | 0 | 0.14 | |
0 | 0.23 | 0.9 | 1.31 | |
0 | 0 | 0.31 | 0.1 | |
0 | 0 | 0 | 0.04 | |
0.018 | 0.035 | 0.17 | 0.71 | ממוצע |
1/12 | 3/12 | 5/12 | 10/11 | מספר מלכודות נגועות |
גרף 1. המצאות אקריות במלכודות – על ציר הזמן לפני ואחרי השימוש בדרגל
תמונה מספר 2. מלכודת לפני טיפול
תמונה מספר 3. מלכודת אחרי רסוס 1
תמונה מספר 4. מלכודת (היחידה שנמצאה) אחרי רסוס 2
תצפית 3. 1000 עופות בשיטת אסם
טיפול בדרגל בריסוס בלול נגוע ביצוע ע"י המגדל עצמו – יוסי סופר .
המבצעים : אילן אריה, יוסי סופר ורפי חפץ
הלול המשמש כלול תצפיות עבור שהם בנוי לגידול בשיטת האסם ומחולק לחדרי טיפול . כל חדר מכיל כ- 60 מטילות. הלול מצא נגוע מאד באקרית (תמונות – 1-2) העוף האדומה והוחלט לבצע ריסוס בחומר דרגל להפחתת נגיעות.
תמונה 1. מסתור אקריות מתחת לכלובי ההטלה
תמונה 2. מקבץ אקריות
תוצאות
כפי שנראה בטבלה ריסוס ראשון בדרגל הפחית מאד את הנגיעות באקרית האדומה, הן בכמות האקריות (מלכודות נגועות), והן בכמות האקריות (משקל בכל מלכודת).
לאחר ריסוס שני ……………
טיפול בדרגל – אקרית אדומה – סיתרייה בדרוג 1-5 | ||
נגיעות יום 0 (לפני ריסוס) | נגיעות 7 ימים אחרי ריסוס | מס מלכודת |
5 | 1 | 1 |
5 | 2 | 2 |
5 | 2 | 3 |
5 | 0 | 4 |
1 | 0 | 5 |
0 | 0 | 6 |
0 | 0 | 7 |
0 | 0 | 8 |
5/8=62.56% | 3/8=37.5% | מספר מלכודות נגועות |
2.62 ממצוע למלכודת | 0.625 ממצוע למלכודת | משקל ממוצע במלכודת גרם |
4.2 | 1.6 | משקל ממוצע במלכודת נגועה בלבד בגרם |
סכום ומסקנות
התמודדות אם התפרצות של אקריות צפונית או אדומה, מהווה אתגר לא פשוט עבור המגדלים. מעבר לנזק הכלכלי הישיר ונזק העקיף של ירידה בהטלה ובגודל הביצה, מהוות האקריות מטרד גם לעובדים בלולים.
כיום ישנם פתרונות מעטים המוצאים לחקלאי על מנת להדביר את הטפיל. בעוד שחומרי הדברה כמעט ואינם קיימים יותר ואלו הקיימים אינם מאושרים בשימוש במשק החי, הרי שהיכולת להדביר את הטפיל כמעט שאינה קיימת.
כיום אסטרטגית ההתמודדות העולמית היא בעיקר שימוש בתוספי תזונה אשר יוצרים דחייה של הטפיל ולאורך זמן להפחתת הנגיעות. עד כה נמצא כי יעילות השימוש בתוספים אלו מוגבל מאד.
על רקע זה כניסה של חומר קוטל מגע ,שאינו חומר הדברה ואשר ניתן לעשות בו שימוש בלול מבלי חשש בזמן המצאות העופות בלול מהווה כלי נוסף להתמודדות עם הטפיל ולהפחתת הנגיעות.
- דרגל הינו חומר קוטל מגע יעיל כנגד אקרית העוף הצפונית והאדומה.
- יעילות השימוש בו תלויה לגמרי ביכולת להגיע ברסס למגע ישיר עם הטפיל.
- ריסוס כנגד אקרית צפונית בעייתי מכיוון שיש להרטיב את אזור הביב באופן מלא ולכן קשה לביצוע
- ריסוס כנגד אקרית אדומה יעיל ויש לעשותו בשעות הלילה בזמן תנועת האקריות ממקום המחבוא אל העופות, כך הסיכוי לפגוע ביותר אקריות עולה.
- יעילות החומר תלויה במגע עם הטפיל, ללא מגע אין קטילה .
- אין שארתיות, לאחר יבוש החומר הוא אינו פעיל.
- לאחר שני ריסוסים ניתן להמשיך ולרסס ידנית רק מוקדים קטנים וחדשים שצצים וכך למנוע התפרצות גדולה.
האמור לעיל בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו,
ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.
© שה"מ הוצאה לאור, 2025, עריכה לשונית: עדי סלוניקו; גרפיקה: לובה קמינצקי