לול ניר יצחק: ממשיכים את דרכם של הוותיקים

בקיבוץ ניר יצחק אשר בצפון מערב הנגב, פועל אחד הלולים הוותיקים באזור. בעבודה מקצועית שמכבדת את העשייה של ראשוני הענף, לול הפטמים, מצליח להשיג תוצאות מקצועיות מעולות בזכות עבודה נכונה, הקפדה על נהלים והניסיון הרב של העוסקים במלאכה. פגשנו לשיחה את קלאודיו לוין, רכז ענף הלול – שתחילה גר במרכז הארץ, אך התאהב בחיי הקיבוץ

דני בלר
צילומים: דני בלר

הלול של קיבוץ ניר יצחק שבנגב המערבי הוא אחד הוותיקים בארץ. הוא הוקם בשנת 1949, שנת הקמתו של הקיבוץ, והוא גם אחד הענפים הוותיקים בו. כיום מדובר בלול פטמים, בשטח 9.3 דונם, שהיקף ייצורו עומד על כ-132,000 פטמים למגדר. בשנה יש בין 5 ל-6 מגדרים. קלאודיו לוין (50), רכז הלול, הוא ממשיך דרכם של מקימי ענף הלול במשק. בקיבוץ 5 לולים – ארבעה חדישים שבנתה אגרוטופ ולול וותיק. הלולים ההיסטוריים עדיין נמצאים, אך הפכו למחסנים.

אל ענף הלול בניר יצחק הגיע עם ניסיון שצבר בלולי עין השלושה ורביבים. קלאודיו הגיע לניר יצחק בשנת 2006, תחילה עבד בנגריה ואז במשק חיפשו עובד ללול וכ-12 שנה עבד לצדו של מריו ברק. עם פרישתו של מריו לגמלאות הוא קיבל את תפקיד רכז הלול. בימים של רגיעה ביטחונית, הנגב המערבי הוא חבל ארץ נהדר, בין אם לעבודה או לתיירות. לא בכדי, האזור הוא בבחינת אסם התבואה של ישראל, בו גדלים גידולי ירקות איכותיים. בימים של מתיחות ביטחונית – והיו רבים כאלה בשני העשורים האחרונים, אין למשקים לוקסוס לקום ולעזוב למקום מבטחים: העבודה נמשכת, גם כשטילים נופלים. ”היו נפילות של רקטות וקרה שהיינו בלולים ולא שמענו את אזעקת הצבע אדום או את הנפילה, בגלל הרעש. לא משנה מה קורה – אנחנו עובדים כולנו. אי אפשר להפסיק את העבודה החקלאית”.

קלאודיו לוין. תוצאות מעולות במדגרים

גם במשבר הקורונה העבודה נמשכה: ”יש כאן הקפדה מחמירה ושמירה על כל נהלי הבטיחות הביולוגית. יש כאן ביקורות של השירותים הווטרינריים. אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק – מבחינה מקצועית, לומדים, משתלמים, מתייעצים ומבחינה כלכלית. ההשקעות מדודות, הצרכים נבחנים כל העת”.

”המציאות בענף הלול ובפטם בפרט, מאוד מאתגרת. זה אומר להתייעל כל הזמן, לתת מענה מהיר לסוגיות שעלולות להתעורר במהלך המדגר, לדעת היטב כמה מדגרים תוציא בשנה ולשאוף להגיע לתוצאות המקצועיות הטובות ביותר. כל מדגר שלנו הוא בהיקף של כ-300 טון, יש לנו כחמישה או שישה מדגרים בשנה, היו גם תקופות של ארבעה מדגרים וכאלה של שבעה. כאשר מדגר הוא 38 ימים – מהירות התגובה והמקצועיות הן קריטיות להצלחה. פעם – מדגר היה אורך 50 ימים ואם הגעת ל-1.7 ק”ג לפטם בשיווק, היית אלוף הארץ. היום הכול השתנה, הטיפוח הגנטי עשה את שלו”.

כמו כל הלולנים בענף הפטם, גם קלאודיו חווה את הטלטלה שעברה על המגדלים – בהיעדר הסדר. המצב דורש ממנו תבונה רבה בניהול העניינים, על מנת שהענף במשק לא ייקלע למשבר. בזכות המקצועיות, עבודת הצוות, העבודה כי הוא יכול להתייעץ עם בעלי ניסיון, ענף הלול בניר יצחק מתנהל על הצד הטוב ביותר. בלול לא היו אירועים מיוחדים של מחלות עופות בזכות ההקפדה על הנהלים.

”אני כל הזמן מתעדכן, לומד, מתמקצע”, מספר קלאודיו. ”זה חלק בלתי נפרד מהעבודה, לרבות קריאת מאמרים מקצועיים, בהם בעיתון ”משק העופות”.

קלאודיו, כיצד אתה רואה את ענף הלול בקיבוץ ובישראל בשנים הבאות?
”אני מקווה שהמצב יתייצב, שכולם יצליחו להגיע לכדי איזון. שבסופו של דבר ניתן יהיה להגיע להבנות או להסדר שייתן יציבות, במקום פתרונות ארעיים. כשיש הסדר וכשקיימות הבנות, איש לא מגדל מעבר ליכולת השיווק שלו, כולם מרוויחים בסדר ומתפרנסים בכבוד. כשהיה הסדר, אף אחד לא רצה להפר אותו בשביל עוד קצת רווחים. באשר ללול בניר יצחק, אני שומר את מה שהקימו הוותיקים, כשמריו ברק הוא יועץ לצדי ומעניק לי מניסיונו והידע הרב. אני מאוד מקווה שניתן יהיה להגיע להסדרים, על מנת שענף הלול בכלל והלול של ניר יצחק בפרט יוכל לעבוד בשקט, להתרכז בעשייה, להביא תוצאות מקצועיות מעולות ויוכל לתכנן בראש שקט את השנים שעוד יבואו”.

ניר יצחק: קיבוץ שהתמודד עם אתגרים – ויכל להם

ניר יצחק ממוקם בנגב הצפוני-מערבי, בין חבל אשכול לחבל שלום. הוא המשתייך לקיבוץ הארצי. שטחו של הקיבוץ הוא כ-5,500 דונם ומתגוררים בו למעלה מ-530 איש – חברים, צעירים אחרי שירות צבאי ומועמדים לחברות.
זהו אחד הקיבוצים הוותיקים בנגב: הוא הוקם ב-8 בדצמבר 1949, ב”דנגור”, הנקודה בה שכנה נירים עד לאחר מלחמת העצמאות. מקימי הקיבוץ היו בני גרעין א”י ט”ו של השומר הצעיר, אנשי מפ”ם. אל המייסדים הצטרפו בראשית שנות ה-50 גרעין “גבולות” של ילידי הארץ מחיפה וכן עולים מבולגריה, רומניה וארגנטינה. אלה היו שנים של פריחה גדולה בעלייה מארגנטינה לקיבוצים בנגב, בהם מפלסים, עין השלושה ועוד. בתחילה נקרא הקיבוץ “דנגור”. בשנת 1953 שמו הוחלף ל”ניר יצחק”, לזכרו של יצחק שדה.
השנים הראשונות של הקיבוץ לא היו קלות: בגלל מיקומו הדרומי לא היו מספיק משקעים לחקלאות, וחבריו נאלצו לעבד אדמות צפונה יותר מהמשק. במקום היו סופות חול ופגיעה מיבלית שהשחיתה יבולים. צינור המים של מפעל ירקון-נגב לא הגיע עד הקיבוץ והוא נאלץ להתמודד עם מנת המים הדלה שלו, גם לאחר שיישובים אחרים בנגב קיבלו הקצבות גדולות יותר של מים. בנוסף, פעילות המסתננים והפדאיון הטרידה את הקיבוץ.

בשני העשורים האחרונים הקיבוץ מתמודד, כמו שאר יישובי הדרום, עם המציאות הביטחונית של עטף עזה, לרבות סבבי לחימה וירי רקטות על ארגוני הטרור. עם זאת, הקיבוץ ממשיך בעשייה החקלאית. ענפי המשק העיקריים כוללים גידולים חקלאיים: תפו”א, גזר, בוטנים, פקעות, צנוניות וחיטה, וכן פועלות בקיבוץ רפת ולול. עוד בקיבוץ פועל מפעל תעשייה, “כימדע” – מפעל כימיקלים עדינים לתעשיית התרופות.

 

כתבות נוספות

האם צפוי מחסור בעופות טריים?

בשל רצף החגים – חג הרמדאן, עיד אל פיטר ולאחריו חג השבועות עשוי להיווצר מחסור בעופות טריים בלבד ברשתות השיווק. בעופות הקפואים – לא צפוי