שוקי בשן, יו"ר ארגון מגדלי עופות: "הפיצויים הם רק קצה הקרחון בהתמודדות שלנו"

שוקי בשן משוחח על האתגרים של ענף הלול בצל המלחמה, הקשיים בקבלת פיצויים, הסכנות שיבוא בשר קפוא מציב בפני הענף, והדרכים להתמודד עם איומים גלובליים.
דני בלר
צילומי ארכיון: דני בלר

שוקי בשן, כיו"ר ארגון מגדלי העופות, מה הם הנושאים המרכזיים שעומדים על סדר היום שלכם כיום?
"כיום, אנחנו מתמודדים בעיקר עם סוגיות שנוגעות למלחמה ולהשלכותיה, במיוחד בנושא הפיצויים. הפגיעה בלולים היא קשה מאוד, ובחלק מהמקרים הלולים נהרסו לחלוטין. כאן מתחיל המאבק שלנו. המדינה מעניקה פיצוי לפי ערך של לול ישן, אבל כשאנחנו נדרשים לבנות מחדש, זה כמעט בלתי אפשרי לבנות על פי עלות של לול ישן. מדובר בפערים גדולים בין מה שהמדינה מציעה לבין העלות האמיתית של בניית לול חדש, ואנחנו נאבקים כדי לסגור את הפער הזה ולדאוג שהלולנים יקבלו את מה שמגיע להם באמת. צריך לראות מי מביא את הכסף הזה".
"זה קורה לנו הרבה בלולים שנפגעו – לולי פטם שנפגעו בדרום ובלולים שנפגעו בצפון, ופה צריך לסגור את העניין הזה, כי אמרו לנו שאת ההפרש בין הפיצוי הזה שנותן מס רכוש, לעלות ההקמה מחדש, תיתן מנהלת 'תקומה', היא תשלים את הסכום הדרוש בשביל לבנות לול חדש, אבל בינתיים זה לא קורה.

זה נושא שמאוד מעסיק אותנו. אנחנו רוצים להגיע למסלולים ורודים. מסלולים ורודים זה מסלולים מוסכמים בנושא חקלאות ועד כמה שאני יודע עד עכשיו, בביצים זה די נסגר ובפטם זה עדיין לא סגור, ואם זה לא ייסגר, המשקים יצטרכו ללכת למסלול האדום ולהגיש שם את התביעה שלהם וכל מה שקשור".

מעבר לפיצויים, אנחנו מתמודדים גם עם איומים אחרים, כמו יבוא בשר קפוא לישראל. זה איום רציני על ענף הפטם. הישראלים רגילים לקנות בשר טרי, אך יש מגמה מסוימת של מעבר לבשר קפוא, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית. הבעיה היא שאם במקביל יהיו מגבלות או חרמות בינלאומיים, כמו במקרה של מבצע צבאי או מצור על נמלי הים והאוויר, אנחנו עלולים להיתקל במחסור בשר. זו אחת הסיבות שאנחנו מקדמים את הרעיון של מלאי אסטרטגי של בשר פטם קפוא

איפה אתם רואים את הפגיעות הקשות ביותר?
"הפגיעות הגדולות ביותר הן בדרום ובצפון. באזורי עימות, הנזקים הם חמורים. בצפון יש לולים שנפגעו, והלולנים שם ניצבים בפני אתגרים רבים. הייתה הבטחה שהמדינה תסייע במימון ההפרש בין הפיצוי שמס רכוש נותן לבין העלות האמיתית של בניית לול חדש, אך בינתיים זה לא קורה בפועל. אנחנו עוסקים בסוגיה הזו ומחפשים דרכים להגיע להסכמות עם המדינה, כדי שהלולנים יוכלו לשקם את עסקיהם ולהמשיך לפעול".

איך הארגון מתמודד עם הקשיים בקבלת הפיצויים?
"אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם התאחדות חקלאי ישראל. הפיצויים הם נושא מורכב, ויש המון בעיות שצצות כל הזמן. כל פעם יש בעיה חדשה שעולה לראש הרשימה, וצריך להשקיע את האנרגיה בלפתור אותה. לדוגמה, בסיור המתוכנן שלנו בדרום, אנחנו נבקר בלולים שנפגעו ונפגוש את האנשים בשטח כדי לראות מקרוב את האתגרים ולהבין מה עוד ניתן לעשות.

"יש משקים שמקבלים את חוק הגליל ואם הם לא מגדלים בתקופה הזאת, הם לא מקבלים ההשלמה. מדובר במיוחד בגליל עליון, משקים שיושבים בגליל מערבי, מושבים וקיבוצים, אשר לא יכולים לקבל ממועצת הלול את ההשלמה שלהם לחוק הגליל כי הם לא מגדלים. אז זה גם נושא שצריך להיסגר מול המדינה בכל תביעות הפיצויים".

המלחמה גרמה לקשיים משמעותיים בענף. האם אתה יכול לפרט על הסוגיות המרכזיות שאתם מתמודדים איתן?
"בהחלט. מעבר לפיצויים, אנחנו מתמודדים גם עם איומים אחרים, כמו יבוא בשר קפוא לישראל. זה איום רציני על ענף הפטם. הישראלים רגילים לקנות בשר טרי, אך יש מגמה מסוימת של מעבר לבשר קפוא, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית. הבעיה היא שאם במקביל יהיו מגבלות או חרמות בינלאומיים, כמו במקרה של מבצע צבאי או מצור על נמלי הים והאוויר, אנחנו עלולים להיתקל במחסור בשר. זו אחת הסיבות שאנחנו מקדמים את הרעיון של מלאי אסטרטגי של בשר פטם קפוא."

אתה רואה בכך איום ממשי על הענף?
"בהחלט. יבוא בשר קפוא יכול להוות איום משמעותי על ענף הפטם, וגם על ענפים אחרים. אם זה יקרה, זה עלול לפגוע ביכולת שלנו לספק תוצרת טרייה לשוק, וזה עשוי לגרום ללחץ נוסף על הלולנים. בנוסף, ישנן סוגיות כמו שפעת העופות, שאם תתפרץ באופן נרחב, תיצור בעיות קשות בענף. כל אלה הם איומים שאנחנו מנטרים באופן קבוע ומנסים להתמודד איתם בצורה היעילה ביותר".

מה לגבי העבודה במשחטות שנמצאות באזורי מתיחות? איך מתמודדים עם הסיכון והלחץ?
"המשחטות באזורים רגישים, כמו שלומי וקריית שמונה, ממשיכות לפעול למרות האיומים והקשיים. העובדים שם עושים עבודה מדהימה תחת תנאים קשים מאוד. הם לא יכולים פשוט לקום ולעזוב; העבודה במשקי העופות היא סביב השעון, 24/7. יש לולנים שצריכים להישאר מחוברים למשקים שלהם בכל רגע, גם כשיש איום מוחשי על חייהם. אז בפועל מה שקורה הוא שיגרת מלחמה: כאשר יש אזעקה רצים ונכנסים למרחב המוגן וממתינים שם על פי ההוראות. יוצאים וחוזרים לעבודה. חלק מהעובדים מבקשים לחזור הביתה לפני החשיכה, אבל כול עובדים במסירות מדהימה".

האם יש לך מסר מיוחד ללולנים בתקופה המורכבת הזו?
"אני רוצה להודות לכל הלולנים שממשיכים בעבודתם הקשה, במיוחד לאלו שנמצאים בקו העימות ובאזורים המסוכנים. הם מראים מסירות יוצאת דופן, ונחישותם לספק ביצים ועופות, גם בתנאים קשים, היא ראויה להערכה. אנחנו בארגון עושים כל מאמץ כדי לדאוג לעתידם של כל מגדלי העופות בישראל. התקופה הזו מאתגרת, אבל עם התמדה ושיתוף פעולה, נוכל לעבור את התקופה הזו מחוזקים ועם תשתית איתנה יותר להמשך."

לסיכום, מהן התוכניות שלכם לעתיד הקרוב?
"אנחנו מתכננים להתחיל עבודה אסטרטגית משמעותית בארגון, יחד עם חברת ייעוץ מקצועית, לוטן שמה. המטרה היא לבחון את נהלי העבודה של הארגון, ולתכנן קדימה את העתיד של הענף בטווח הבינוני והארוך. זה כולל את כל ההיבטים של התנהלות הארגון, כולל התנהלות כספית, יחסי ציבור, ודרכים לחיזוק הקשר עם המגדלים. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו מצוידים בצורה הטובה ביותר להתמודד עם האתגרים שבאים עלינו בשנים הבאות."

<<כיתוב>>

שוקי בשן

שוקי בשן נושא דברים בכנס מדע עופות

במפגש עם לולנים, באירוע של הענף

<<ליד>>
מעבר לפיצויים, אנחנו מתמודדים גם עם איומים אחרים, כמו יבוא בשר קפוא לישראל. זה איום רציני על ענף הפטם. הישראלים רגילים לקנות בשר טרי, אך יש מגמה מסוימת של מעבר לבשר קפוא, במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית. הבעיה היא שאם במקביל יהיו מגבלות או חרמות בינלאומיים, כמו במקרה של מבצע צבאי או מצור על נמלי הים והאוויר, אנחנו עלולים להיתקל במחסור בשר. זו אחת הסיבות שאנחנו מקדמים את הרעיון של מלאי אסטרטגי של בשר פטם קפוא