מגדלי העופות בישראל לא קוטפים את הכסף מהעצים – להיפך: היעדר ההסכמים הפך את השוק לפרוע והעודפים הורידו את המחירים לעיתים מתחת לעלות הייצור של המגדלים. מזה שנים מנסים למצוא את שביל הזהב – בו כולם, מהמגדל ועד הצרכן, יהיו מרוצים. זה לא קל
חזי כהן
צילום: Image by skeeze from Pixabay
שנים קשות עוברות על תעשיית העופות בישראל. עד שנת 2015, היה הסדר בין מועצת הלול של משרד החקלאות למגדלים, בנוגע לתכנון היקפי הגידול. מועצת הלול נהגה לבצע תיאום כמויות בין המגדלים השונים, זאת באישור של הממונה על ההגבלים. בשנת 2015, תאום זה הופסק. כוונת הממשלה בהחלטת הביטול הייתה להגביר את התחרות בענף, להתייעלות היצור והורדת המחיר לצרכן. גורמים בתחום שוק העופות, טוענים כי ההשפעה של הפסקת התיאום על הענף מורגשת לשלילה היטב בשנים האחרונות.
וותיקים בענף אומרים, כשהיו הסכמי ייצור בין המגדלים והמשחטות (תכנון), נשמרה יציבות מחירים גם בין המשחטות לרשתות השיווק. היום, שוק מחירי העופות "פרוע" הרבה יותר. הייתה הבנה בין כול גורמי היצור, על מחירי עלות היצור, עלות השחיטה והשיווק (לפי מחירי המרכז החקלאי) והרווח הקמעונאי. כול יום ראשון, כל משחטה ומשחטה (מתוך המשחטות המאושרות) היו מוציאות מחירון לעוף וחלקיו לרשתות השיווק השונות. היו הסכמי מכר שונים בין המשחטות ורשתות השיווק לטובת כולם.
ביטול ההסדר הגדיל את כמות בשר הפטמים
אחרי ביטול ההסדר ב- 2015, ידעו המגדלים והמשחטות תקופה טובה יחסית. בשנת 2016 הייתה רווחיות סבירה למגדלים ולמשחטות (ביטול ההסדר לא בא עדיין לביטוי). בשנת 2017, ללא פיקוח וללא הסדר כמויות העופות גדלו. התחילו עודפי יצור גדולים שגרמו לירידת מחירי העוף ולקשיים כלכליים למשחטות (ירידה של 90% מהרווח לעומת 2016). שנת 2018 הייתה קשה מאוד ליצרנים ובעיקר למשחטות. כמויות יצור גדולות של עופות חיים הגיעו לשווקים. רשתות השיווק וסוחרי העופות ניצלו את המצב. לחצו את המשחטות לקבלת הנחות ולמחירים נמוכים. את ההנחות לא גלגלו לצרכן (מלבד מספר מבצעים). התוצאה: יצרני הפטם עם רווח מינימלי ובעיקר הפסד (החזר הוצאות), המשחטות נשארו עם הפסדים גדולים (כ- 500 מיליון) רשתות השיווק והסוחרים מרוויחים יותר, מעלים את אחוז הרווח שלהם (מ- 30 ל- 50 אחוז). הצרכנים לא נהנים מירידת המחירים. לפי בדיקות ותחשיבי יצור שערך משרד החקלאות, עלות יצור פטם חי במשק כ- 6 ₪ לק"ג והוא נמכר לסוחרים ב- 4 – 4.5 ₪ לק"ג.
חלק מבעלי המשחטות טענו כי "מגדלים יותר מדי עופות, הפתרון הוא לצמצם את הגידולים, אחרת, ייגמר הכסף והחברות יתחילו להתפרק". "אם חברה תתפרק המחירים עלולים גם לעלות בקיצוניות, כמו שהם ירדו בקיצוניות". כולם התגעגעו לימי ההסדר הטובים.
כולם הבינו כי בלי הסדר, הענף יכול להיקלע לקשיים
לכולם היה ברור, בלי הסדרי הבנות לכמות יצור – ייווצרו עודפים, ובעקבות כך, ירידות מחירים וקשיים כלכליים לענף. ניסיונות להגיע להבנות בין כול גורמי היצור, במגבלת "תקנת ההגבלים העסקיים", לא צלחו. גם ניסיונות הכנסת שלוחת הפטם ל"חוק ההסדרים" החדש לא יצא לפועל. אי הבהירות בשוק הלכה וגברה.
לאחר הורדת נושא הפטם מחוק ההסדרים, התחייבו המגדלים והמשחטות, להוריד את מחיר העוף ב- 10%. בפועל המגדלים אכן הורידו את המחיר בכ-15%, אך ההוזלה לא באה לידי ביטוי במחיר העוף לצרכן, כיוון שרשתות השיווק והמשחטות לא הורידו מחירים בהתאמה. למעשה, מחירי העוף נותרו זהים לפני ואחרי ההורדה במחיר לרשתות השיווק.
משרד החקלאות חקר את הנושא ופרסם גם את מחיר העוף המומלץ לצרכן בישראל: עד 16.5 שקל לק"ג עוף טרי שלם הנמכר במעדנייה נחשב כ"מחיר הוגן", ועד 19 שקל לק"ג עוף טרי שלם ארוז נחשב כ"מחיר הוגן". המחיר נקבע על פי התחשיב הבא: החקלאי מקבל כ- 6.5 שקל לק"ג בשר עוף, עלות השחיטה במשחטה נאמדת בכ-2 שקל לק"ג, ובשער המשחטה נמכר ק"ג עוף בכ-12 שקל לק"ג. רווח קמעונאי של 37%.
בפועל, מבדיקה באתר פרייסז , מחירי העוף השלם שנמכר במעדניות של הרשתות השונות נעים בין 17.9 ל- 19.9 שקל, מחיר גבוה ב-10 עד 20 אחוזים מהמחיר המומלץ על ידי משרדי האוצר והחקלאות.
האם אפשר לייצב את ענף הפטם?
לקראת חגי תשרי האחרונים, דווח כי מחירי העוף התייקרו. נתונים עדכניים מראים שמחירי העוף עלו ב-15 אחוזים, והם עלולים להתייקר עד 30 אחוזים בסוף החגים, כשצריכת העוף תהיה בשיאה.
המשווקים ורשתות השיווק, טוענים כי מועצת הלול ביקשה להפעיל "תוכנית למניעת ייצור עודף בפטם". במסגרת התוכנית, המועצה רכשה מראש ממגדלי העופות את עודפי הייצור שלהם בחודשים יוני עד ספטמבר, בהיקף של כ-8,000 טון ובמחיר של כארבעה מיליון שקלים. המטרה, למנוע "הצפה" של השוק בעודפי ייצור של עופות אשר יגיעו לרשתות השיווק ולהורדת מחירים. לטענתם, התוכנית זכתה לאישור.
אז, מה באמת קורה בשוק בשר הפטם? האם אפשרי לייצב את כמות היצור ולהגיע ל- "שקט תעשייתי" בין היצרנים והמשווקים?
מנהלי המשחטות מאוחדים בדעה שיש לצמצם את היצור. "אבל הידיים שלנו כבולות" אומר אחד המנהלים. "שוק חופשי" אינו מתאים לענף העופות בישראל. התחרות אינה מורידה מחירים לצרכן (רשתות השיווק גוזרות את הרווח). אנחנו מדינה קטנה עם דרישות ווטרינריות וכשרות מחמירות, המחייבות אותנו ואת המגדלים לעמוד בדרישות אלה, ולהקפיד על איכות הבשר שאנו משווקים. אם למדינה יש דרישות מחמירות מאתנו לטובת הציבור, המדינה צריכה לעזור ולעגן את כמויות היצור והמחירים בתקנות חוקיות. כמו בהרבה מדינות בעולם. בלי תאום עם כל גורמי היצור לא נגיע לשקט תעשייתי.
נקווה לימים טובים יותר.
מנהלי המשחטות מאוחדים בדעה שיש לצמצם את היצור. "אבל הידיים שלנו כבולות" אומר אחד המנהלים. "שוק חופשי" אינו מתאים לענף העופות בישראל. התחרות אינה מורידה מחירים לצרכן (רשתות השיווק גוזרות את הרווח). אנחנו מדינה קטנה עם דרישות ווטרינריות וכשרות מחמירות, המחייבות אותנו ואת המגדלים לעמוד בדרישות אלה, ולהקפיד על איכות הבשר שאנו משווקים
