ראיון עם ליאור ארזי, סמנכ"ל חטיבת הגידול במילובר
ליאור, בן מושב רם -און, עומד כיום בראש חטיבת הגידול של מילובר, אחת המערכות המרכזיות בענף הפטם בישראל. בשיחה מקצועית הוא מתאר את הדרך האישית, תפיסת הניהול, החדשנות שמובילה החטיבה והאתגרים העומדים בפני ענף הפטם בישראל.
ספר על הרקע האישי שלך והחיבור לחקלאות
“אני בן 48, נשוי ואב לארבעה ילדים. נולדתי וגדלתי במושב רם-און. החקלאות תמיד הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. שירתתי בשריון, ולאחר השחרור חזרתי למשק המשפחתי. למדתי הנדסאות מכונות התמחות ברכב, אבל זה היה בעיקר להרחבת אופקים, הלב נשאר במשק. היום אני שותף עם אחי בלולי פטם, ואנחנו עובדים עם מילובר כבר משנת 2005. בנוסף, יש לנו (שלושה אחים ואחות) כרם זיתים ובית בד משפחתי לייצור שמן זית" .
איך התפתחה הקריירה שלך במילובר?
"כמגדל פטם הכרתי את החברה מהשטח כמגדל פטם. לפני כעשר שנים נכנסתי לתפקיד ראשון במילועוף כמנהל מתאם חי, המשכתי לתפקידי ניהול נוספים, ולפני כשנתיים וחצי מוניתי למנהל חטיבת הגידול. החטיבה אחראית על כל שרשרת הערך, מהאם ועד הפטם שמגיע למשחטה. יש לנו כ-40 מתקנים, כולל חוות רבייה, חוות פטם ומדגרה. השליטה הכמעט מלאה בשרשרת הייצור מאפשרת לנו להתייעל ולהתאים את התנאים בהם העופות גדלים וזה יתרון מקצועי עצום".
מה היתרון המרכזי בגישה האינטגרטיבית הזו?
"אנחנו מספקים מעטפת מקצועית מלאה למגדלים, הדרכות, בטיחות ביולוגית, וטרינריה , מבדקים פנימיים וחיצוניים. אנחנו משקיעים מאוד בטכנולוגיה. בסופו של דבר, כל זה מתורגם לשיפור ביצועים בשטח ורווחיות טובה יותר עבור המגדלים שלנו".
אילו מגמות צריכה בולטות אתה מזהה בענף?
"צריכת העוף בישראל גבוהה מאוד, מהגבוהות בעולם לנפש. במקביל באירופה רואים ירידה בצריכת חזיר ועלייה בצריכת עוף. נושא תחליפי החלבון מן החי פחות מאיים היום מכפי שחשבו לפני כמה שנים. רמת הצריכה הגבוהה מציבה את הענף הישראלי בלב ביטחון המזון הלאומי, ומחייבת רמה מקצועית גבוהה ויציבות תפעולית".
המותג “לולו”, המבטא את הכיוון שאליו הענף הולך: טבעי יותר, אחראי יותר ומבוסס רווחת בעלי החיים".
איזו חדשנות מובילה החטיבה היום?
"עתיד הגידול חייב להיות מתוכנן , חכם יותר, מדויק ואחראי יותר.אנחנו משקיעים בטכנולוגיות לניטור וניתוח נתונים בלולים, כולל מערכות חיזוי בריאות העוף. בנוסף פיתחנו פרוטוקול גידול איטי עבור המותג “לולו”, המבטא את הכיוון שאליו הענף הולך: טבעי יותר, אחראי יותר ומבוסס רווחת בעלי החיים".
היום כ-75% מהעופות שלנו גדלים בהפרדה בין זכרים לנקבות. אנחנו מפתחים תוכניות הזנה שונות לכל מין ,על מנת להגיע ליעילות טובה יותר ולעלות ייצור נמוכה יותר לקילוגרם בשר. התהליך הזה עדיין בשלבים ראשוניים, אבל אנחנו רואים בו פוטנציאל משמעותי. הדגש שלנו הוא לא רק על פיתוח טכנולוגי, אלא על התוצאות בפועל, שיביאו לשיפור מתמיד בביצועים בלולים.
"אנחנו לא משקיעים בטכנולוגיה בשביל החדשנות עצמה אלא בשביל התוצאות בשטח".
מהם האתגרים המרכזיים העומדים בפני הענף היום?
"לצד ההובלה המקצועית, הענף מתמודד עם אתגרים מורכבים כגון: תחלואות, תנודתיות בהיצע, ודיון ציבורי וכלכלי סביב פתיחת היבוא.
האתגרים המרכזיים בענף הפטם כוללים בין השאר התפרצות מחלות כמו שפעת עופות, דלקת כבד נגיפית, תנודתיות בהיצע: חוסרים או עודפים. אך האתגר הגדול ביותר כרגע, הוא פתיחת היבוא מברזיל. אם יבוא משמעותי ייצא לפועל, הענף יצטמצם בצורה חדה. בישראל קיימת רגולציה מחמירה מאוד. השירותים הווטרינריים מקיימים בדיקות מקיפות, פיקוח על רווחת בעלי החיים, בישראל הפיקוח צמוד ומקיף".
"תחרות היא חלק מהמציאות, יחד עם זאת, לא נכון יהיה לאבד את יכולות הייצור בישראל. ביטחון המזון והתעסוקה בפריפריה, צריכים להוות שיקולים מכריעים בהחלטה".
איך אתה רואה את תפקיד המדינה בהקשר הזה?
"שוק המזון פועל בסביבה גלובלית ותחרות היא חלק מהמציאות, יחד עם זאת, לא נכון יהיה לאבד את יכולות הייצור בישראל. ביטחון המזון והתעסוקה בפריפריה, צריכים להוות שיקולים מכריעים בהחלטה לאישור מהלך של יבוא. הרווחיות נשחקת עם השנים, העלויות עולות, ויש קושי בהקצאת קרקעות ובהקמת לולים חדשים. בלי פתרונות מערכתיים וראייה ארוכת טווח, הענף יתקשה להישאר יציב. ענף הפטם הוא כאמור עוגן מרכזי בהזנת תושבי ישראל, ויוכל להמשיך להתקיים לאורך זמן רק באמצעות מדיניות תומכת מצד המדינה והרגולציה".
איך הענף מתפקד בתקופות חירום?
"לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל, וכמובן החל מהשבעה באוקטובר ולמשך כל השנתיים וחצי האחרונות, אנו פועלים במלוא הקיבולת.
המגדלים שלנו פועלים בפריפריה ובאזורי גבול, הם עמוד השדרה של הענף והם ממשיכים לעבוד גם בתנאי חירום.
על אף שחוות הגידול נפגעות פעם אחר פעם, אנחנו ממשיכים, לספק עופות למשק באופן רציף.
רוב המגדלים שלנו פועלים בפריפריה ובאזורי גבול, הם עמוד השדרה של הענף והם ממשיכים לעבוד גם בתנאי חירום. אני גאה מאוד בעובדים ובמגדלים שלא מוותרים וממשיכים לעבוד בשגרת חירום כמו בשגרה רגילה".
מה החזון שמוביל אותך קדימה?
"היעד שלנו בחטיבת הגידול הוא להמשיך ולהוביל מקצועית את ענף הפטם בישראל.
המגדלים והלקוחות שלנו הם השותפים שלנו לדרך. חשוב לנו להיות שם בשבילם ביום יום, בליווי מקצועי, בשיתוף פעולה מלא ובחיזוק הביצועים בשטח. השילוב בין עבודה מקצועית, ניהול אינטגרטיבי וחדשנות טכנולוגית מאפשר לנו להיות בחזית הביצועים בענף הפטם בישראל. דווקא בתקופה מאתגרת זו, אנו רואים בכך אחריות להמשיך להוביל מקצועית את הענף קדימה".
