לאחר הגעת המשתתפים אתמול למלון גולדן קראון, נפתחת היום התוכנית המקצועית של הכנס השנתי. חוקרים, וטרינרים, לולנים ואנשי תעשייה נפגשים ליומיים של חילופי ידע, הצגת מחקרים ודיון באתגרי הענף
הכנס ה-57 של האגודה למדע העופות נפתח הבוקר, יום שני, 2 בנובמבר, במלון גולדן קראון בנצרת. המשתתפים הגיעו למלון אתמול, והיום יוצאת לדרך התוכנית המדעית והמקצועית, שתימשך עד מחר, 3 בנובמבר.
הכנס מפגיש אנשי מקצוע משלוחות הענף השונות: חוקרים וסטודנטים, וטרינרים, לולנים, תזונאים, מדריכים, נציגי חברות ואנשי תעשייה. לצד הצגת הידע המקצועי, הוא מאפשר מפגש ישיר בין העוסקים במחקר לבין אנשי השטח, והזדמנות לדון ביישום ממצאים ופתרונות במשקים.
חזרה למפגש המקצועי
קיומו של הכנס מקבל השנה משמעות נוספת על רקע הדחיות והשיבושים שחווה המפגש הענפי בשנים האחרונות, בתקופת מגפת הקורונה ובהמשך בשל המלחמה והמציאות הביטחונית.
המפגש בנצרת מאפשר לחדש קשרי עבודה ושיתופי פעולה, להתעדכן בעבודות מחקר ולשוחח על הסוגיות המעסיקות את הענף. עבור המשתתפים, זו גם הזדמנות לפגוש עמיתים משלוחות ומתחומי התמחות שונים, מעבר לקשר המקצועי השוטף.
מבריאות העוף ועד טכנולוגיות ייצור
על פי המידע שנמסר לקראת הכנס, התוכנית המקצועית עוסקת בבריאות העוף, בתזונה ובממשק, בהתייעלות הייצור ובטכנולוגיות חדשות. נושאים נוספים כוללים רווחת בעלי חיים, קיימות, שמירה על הסביבה ואתגרי ביטחון המזון.
המושבים והדיונים נועדו לאפשר חילופי ידע בין המחקר, ההדרכה והתעשייה, ולבחון כיצד ניתן לתרגם ידע מקצועי לשיפור העבודה בשלוחות הייצור השונות.
לצד התוכנית המדעית נכללת בכנס תערוכה מקצועית, המיועדת להצגת ציוד, פיתוחים ופתרונות לענף הלול. התערוכה מאפשרת למשתתפים להכיר טכנולוגיות ומוצרים ולדון עם נציגי החברות בהתאמתם לצורכי המשקים.
הכנס יימשך מחר, ובמרכזו הקשר שבין המחקר לעבודה המעשית: שיפור בריאות העופות, התמודדות עם אתגרי הייצור וחיזוק היכולת של הענף להמשיך לספק מוצרי עוף וביצים לציבור.
ביטחון המזון והוקרה לאיציק מלכה: הדברים ממושב הפתיחה
מושב הפתיחה של כנס מדע העופות שילב בין הוקרה לאנשי הענף לבין דיון באתגרים הניצבים בפניו: שמירה על הייצור המקומי, התמודדות עם מחלות, טיפול בעודפים והבטחת איכות התוצרת לציבור.
פרופ' אביגדור כהנר, יושב ראש המושב, הקריא את נימוקי הענקת תואר יקיר האגודה לאיציק מלכה וסקר את תרומתו המקצועית והארגונית לאורך השנים. "איציק מלכה הוא האיש, האגדה והמנוע של הסניף הישראלי", אמר. "בשנת 1976 הצטרף לשירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות, ושם התחיל מסע מקצועי שנמשך לא פחות מ-40 שנה".
כהנר הדגיש את היכרותו הרחבה של מלכה עם מרכיבי הענף: "אם חיפשתם מישהו שלא רק יודע איפה העוף נמצא, אלא גם יודע מי חי עליו, מי מגדל אותו, מי חוקר אותו, מי משלם עליו ומי צריך לקבל עליו החלטה – זה היה איציק".
בדברי ההוקרה עמד גם על יכולתו לחבר בין העוסקים בתחומים השונים: "איציק הבין משהו חשוב: ענף הלול הוא לא רק חוקרים באקדמיה ולא רק מגדלים – הוא כולל מדריכים, וטרינרים, תזונאים, אנשי תעשייה וממשלה, והוא ידע לחבר בין כולם".
עוד ציין כהנר את ההכרה הבינלאומית במלכה: "השנה הגיעה לכל זה חותמת רשמית – איציק נבחר להיכל התהילה הבינלאומי של האגודה העולמית למדע עופות. אנחנו גאים מאוד ושמחים להעניק לך את התואר יקיר הסניף הישראלי".
ארזי: המפגש וההשראה ההדדית הם חלק חשוב מהכנס
מזכירת הסניף הישראלי, חגית ארזי, הדגישה את חשיבותו של הכנס כמקום מפגש לקהילה המקצועית. "חוץ מההרצאות, אני חושבת שחשובה מאוד ההזדמנות הזו להיפגש. כל המינגלינג הזה וההשראה שנותנים אחד לשני – יש בזה הרבה חשיבות", אמרה.
ארזי הקדישה דברים לזכרם של יוסי אהרוני, איציק מנדל ודוקטור אורי בנדהיים, שהלכו לעולמם בשנה החולפת. "נכון לעצור לרגע, לזכור אותם ולהכיר את מה שהם נתנו לנו", אמרה.
בהמשך התייחסה לצורך בעבודה משותפת מול אתגרי הענף: "אנחנו מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים – סקטוריאליים, כלכליים ורגולטוריים – ונדרשים להתחדש, ללמוד, למצוא פתרונות ולחשוב יחד איך שומרים על ענף חזק, יעיל ומתקדם שמספק לציבור בישראל ביצים ובשר עוף איכותיים".
מלכה: "לשמור על הפנינה הזאת ולהמשיך קדימה"
איציק מלכה, שקיבל את תואר יקיר האגודה, התייחס בדברי התודה שלו למגוון האנשים המרכיבים את הענף ולחיבור בין עבודתו המקצועית לפעילותו באגודה.
"אני מסתכל פה על הפסיפס האנושי של הענף על כל מרכיביו. שני התפקידים שלי – בהדרכה ובאגודה – השתלבו כל כך יפה ביחד, שזה היה טבעי שאעשה את הדברים האלה", אמר.
מלכה ביקש להמשיך לטפח את המסגרת המקצועית המשותפת: "אני רואה את הסניף שלנו ואת הפעילות של האגודה כפנינה ממש בענף הלול, ולכן אני מבקש לשמור על הפנינה הזאת ולהמשיך קדימה להצעיד את ענף הלול לגבהים חדשים".
לויט: "אנחנו מדינת אי גם מבחינת ביטחון המזון"
מולי לויט פתח בהוקרה למגדלים ולעובדים ששמרו על רציפות האספקה בתקופת הלחימה. "אנחנו צריכים להביע כבוד למגדלים ולכל העוסקים בענף, לרבות עובדי המדגרות, שעבדו וסיפקו 100% מהביקושים לתוצרת הלול", אמר, והדגיש כי "עבדו ממש תחת אש בעוטף ובצפון".
בהתייחסו לחשיבות הייצור המקומי אמר: "אנחנו 'מדינת אי' – גם מבחינת ביטחון המזון, גם מבחינת הווטרינריה וגם מבחינת כשרות. בעניין הזה אנחנו לא יכולים להסתמך על אף מדינה שכנה, ואנחנו צריכים לבנות את עצמנו כך שנספק את כל צרכינו במלואם".
לויט הדגיש כי לצד הבטחת האספקה נדרשים גם כלים לטיפול בעודפי ייצור. "אנחנו במוצרים בסיסיים חייבים לדעת איך לטפל בעודפים. לצערנו החקיקה כיום ביחס לפטם מגבילה אותנו בפתרונות לעודפים, ואני מקווה שבממשלה תימצא הדרך לפתור את הבעיה", אמר.
בנושא בריאות העופות קרא לשיפור ההיערכות: "אנחנו צריכים להיערך הרבה יותר טוב למחלות מגיחות: זיהוי מהיר, חיסול מהיר של המוקדים, וחיזוק חברות החיסונים המקומיות כדי למצוא פתרונות מהירים".
בהתייחסו לענף ההטלה אמר לויט כי "הרפורמה בהטלה היא עובדה קיימת", והציג את המהלכים לקידום איכות הביצים וטריותן: "יצאנו במהלכים אסטרטגיים ופרסומיים שאומרים ש'טריות שווה בריאות', כדי להביא לכך שכל הביצים הנצרכות בישראל יהיו ברמה של לפחות A".
לויט קרא גם לשוויוניות בדרישות החלות על הייצור המקומי ועל היבוא. "צריכה להיות התאמה ברגולציה, ויבוא ביצים לא יכול להגיע ממקומות שבהם אין רגולציה מתאימה. צריכה להיות שוויוניות. המטרה שלנו היא אספקה של תוצרת לול בצורה האיכותית והטובה ביותר", אמר.
