שילוב חזית המדע, הנדסה גנטית וניסיון של 35 שנה – "האירוע המכונן ביותר בפיתוח תרכיבים בישראל"
בצילום הראשי: אריה נקש, מנכ"ל 'ביוואק'.
ב-21 באוקטובר אירח מלון 'אלמא' בזכרון יעקב את כנס חברת 'ביוואק', שבמרכזו עמדה בשורה מדעית משמעותית לענף הלול: השקתו של תרכיב חדשני כנגד מחלת הניוקאסל.
ד"ר נתי אלקין, המנהל המדעי של החברה, פתח את הכנס בהכרזה על "אירוע היסטורי ברמה המדעית והמקצועית". בדבריו, הציג את התרכיב, הראשון מסוגו בישראל המוגדר כתרכיב חי, וקטוריאלי והומולוגי, כ"פריצת דרך של ממש בתחום התרכיבים הווטרינריים המקומיים". פיתוח זה הוא פרי שילוב בין ידע מדעי מתקדם וטכנולוגיות הנדסה גנטית, לבין ניסיון רב-שנים במאבק במחלת הניוקאסל, הנחשבת לאחד האיומים המרכזיים על ענף העופות.
בהסברו המקצועי, פירט ד"ר אלקין כי הטכנולוגיה החדשה מתבססת על "ווקטור נשא בטוח, המכיל גנים ממוקדים של נגיף הניוקאסל האלים מהגנוטיפ הנפוץ בישראל". התרכיב תוכנן להעניק חיסון יעיל, יציב וממושך, תוך שמירה על פרופיל בטיחות גבוה. יתרה מכך, הוא מאפשר אבחנה מבדלת (DIVA) בין עופות מחוסנים לבין עופות נגועים בשדה.
"ההשקה הנוכחית אינה רק הישג טכנולוגי," סיכם ד"ר אלקין, "אלא ביטוי לשיתוף פעולה יוצא דופן בין חוקרים, וטרינרים ורגולטורים". לדבריו, הפיתוח ממחיש את מקומה של ישראל בחזית המחקר המדעי-ווטרינרי ואת תרומתה לפתרונות גלובליים באתגרי בריאות העופות וביטחון המזון. בכך, מסמן הכנס את תחילתו של עידן חדש של חיסון ממוקד ובטוח בענף העופות הישראלי.

מסע של 35 שנים בדרך לפסגה העולמית
אריה נקש, מנכ"ל 'ביוואק', סקר את תהליך הפיתוח המורכב והממושך שהוביל להישג זה, על רקע חגיגות 35 שנה להקמת החברה. נקש ציין כי לאורך כל שנות קיומה, מקיימת החברה פעילות מחקר ופיתוח רציפה ואינטנסיבית, וזאת בתחום מדעי סבוך המתאפיין במיעוט מומחים ברמה עולמית. "התוצאה שאנו רואים היום, תרכיב ייחודי בטכנולוגיה חדשה, היא פרי של 35 שנות תעשייה ישראלית ומאמצי מו"פ מתמשכים," אמר.
נקש עמד על ההבדל המהותי בין הטכנולוגיה המתקדמת שבתרכיב החדש לבין התרכיבים הקונבנציונליים המוכרים כיום. הוא הביע תקווה כי פריצת דרך זו תסלול את הדרך להחלפה הדרגתית של תרכיבים קיימים בטכנולוגיה החדשה, מהלך אשר לדבריו יביא ל"שיפור בבטיחות, עלייה ביעילות והגברת הפריון בתעשייה".
למרות הרקורד העשיר של החברה, הכולל פיתוח של עשרות תרכיבים ובהם פריצות דרך עולמיות (דוגמת תרכיב הסלמונלה החי), מגדיר נקש את הפיתוח הנוכחי כשיא חדש. "בעיניי," סיכם המנכ"ל, "זהו האירוע המכונן ביותר בתולדות פיתוח התרכיבים בישראל".
בדבריו, הדגיש נקש את חזון החברה המתמקד בייצור "כחול-לבן": "ביוואק מייצרת בישראל בלבד ואינה עוסקת ביבוא. אנו גאים במחקר, בפיתוח ובתעשייה הישראלית". לדבריו, אף שייצור מקומי עשוי לדרוש תהליכים ממושכים יותר בהשוואה לייבוא, הוא מוביל לתוצאה מקצועית וכלכלית עדיפה, מייצר מקומות עבודה, וחשוב מכך, מבטיח עצמאות ורשת ביטחון לישראל בעתות משבר בתחום בטיחות המזון.

התשתית המדעית והמחויבות לתעשייה המקומית
ד"ר עמרי באואר, מנהל המחקר והפיתוח של חברת 'ביוואק', פרש בפני באי הכנס את התשתית המדעית העומדת בבסיס התרכיב החדש. ד"ר באואר הציג נתונים אמפיריים מקיפים, פרי עבודה מאומצת של מחלקת המו"פ, המעידים על פרופיל בטיחות ויעילות גבוה במיוחד של התרכיב.
מעבר להישג הנקודתי בפיתוח תרכיב הניוקאסל, ציין ד"ר באואר כי ביוואק שוקדת בימים אלו על פיתוח מגוון רחב של תרכיבים נוספים, מתוך ראייה אסטרטגית של אחריות לענף והובלת פתרונות מדעיים מתקדמים.
הבשורה החדשה: NDmoLiveR7
במוקד ההרצאה של ד"ר באואר, עמד התרכיב החדש, NDmoLiveR7, המוגדר כתרכיב חי רקומביננטי מהדור החדש. התרכיב, המבוסס על הזן rND-LS F-HN G7, נועד לספק מענה לאחד האיומים המשמעותיים ביותר על ענף העופות, נגיף הניוקאסל מהגנוטיפ האלים Vll, אשר גרם בשנים האחרונות להתפרצויות רבות ברחבי העולם והסב נזקים כלכליים כבדים.

התרכיב: מפרט טכני
ה- NDmoLiveR7 הוא תרכיב מיובש בהקפאה המיוצר בביצי SPF. הטכנולוגיה מתבססת על שלד נגיף LaSota, אשר הונדס לבטא את חלבוני המעטפת של גנוטיפ Vll. שילוב זה מעניק חסינות חזקה, יציבה וארוכת טווח.
החיסון מיועד לכלל שלוחות הענף: פטם, הודים, מטילות ורבייה. מטרתו כפולה:
– מניעת תחלואה בלהקה,
– מניעת הירידה בהטלה
– צמצום הפצת הנגיף לסביבה.
הוא מותאם במיוחד לתנאי הגידול האינטנסיביים המאפיינים את הלול המודרני, ומספק מטריית הגנה רחבה גם בלהקות גדולות ובאזורי גידול צפופים.
כלי חדש בארז הכלים של המגדל
השקת ה-NDmoLiveR7 מסמנת את המעבר לדור הבא של תרכיבי הניוקאסל, והוא צפוי להחליף בהדרגה את השימוש בתרכיב ה- VH הוותיק. עבור הלולנים, מדובר בבשורה משמעותית ובכלי מעשי ויעיל יותר להתמודדות היומיומית עם מחלת הניוקאסל בישראל.












