בימים אלה מלאו שנתיים למלחמת חרבות ברזל – וענף הלול המקומי הראה חוסן ומסירות בלתי רגילים. במהלך השנתיים האלה לא היו חסרים לא ביצים ולא עופות – ובשל כך, יש לשמור עליו כענף חשוב לביטחון המזון של תושבי ישראל
בימים אלה מלאו שנתיים למלחמת חרבות ברזל, אשר נפתחה אור ל-7.10, בבוקר שמחת תורה, 2023, במתקפת טרור רצחנית על יישובי וערי הגבול הדרומי ובמתקפת טילים על יישובי הצפון. לולים רבים נפגעו בדרום ובצפון, יישובים פונו, שטחים נסגרו ובכל זאת – ענף הלול בישראל על שלוחותיו המשיך לפעול ולספק תוצרת טרייה ואיכותית. לולנים, נותני שירותים, משחטות, מכוני תערובת, מדריכים וכל מי שיש לו נגיעה לענף עבדו – גם תחת אש.
בישראל לא היו חסרים לא ביצים ולא בשר פטם, גם בימים של לחימה עצימה. ענף הלול, אחד המובילים והגדולים בחקלאות הישראלית, המשיך לעבוד במלוא המרץ.
"הרבה לולים, בדרום ובצפון הושבתו, אחרי שספגו פגיעות או היו במצב שלא ניתן היה להכניס בהם תערובת לעופות", אומר שוקי בשן, יו"ר ארגון מגדלי העופות. "בנוסף, המשחטות שבאזור הצפון במיוחד, שלומי, קריית שמונה, לא יכלו לעבוד בתפוקה מלאה כי העובדים בחלקם לא הגיעו, חששו מירי הטילים, וחלק רצו לגמור יותר מוקדם כי לא רצו להיות במפעלים בגלל הירי, רצו לעבוד באור יום ולא לחזור הביתה בשעות החשיכה. אז היה מצב בו עבדו ב- 75-80% תפוקה, ופחות או יותר עברנו את זה בשלום, לא היה חוסר בבשר פטם".
"בתקופה הזאת, פחות או יותר היה שוק מאוזן, וגם הייתה תקופה שמכרו מהמלאי הקפוא לעזה, ורוקנו את מלאי בשר הפטם הקפוא".
מה המצב כיום? עד כמה הייתה חזרה לשגרה?
"הגענו למצב שכמעט 95% חזרו לעבודה מלאה, גם בלולים, בדרום ובצפון, חזרו ושיפצו לולים שנפגעו, כולם חזרו לגדל, המשחטות עובדות בתפוסה מלאה, והיו גם בקיעות גדולות של אפרוחים, ואנחנו בחודש אוגוסט, ולכן אנחנו בעודפים מאוד מאוד גדולים היום בשוק, כולל מלאי בשר פטם קפוא גדול במשחטות".
"פירוש הדבר שבשום נקודה, אפילו במלחמה, אין ולא היה חוסר. גם לא בביצי מאכל. תמיד היה מלאי בשר פטם קפוא שיכול לפתור את בעיה של החוסר בעוף טרי, במידה והיה חסר טרי, אבל גם זה אני חושב שלא היה חסר. לא שמענו על חוסר, אבל אתה יודע, תמיד אפשר לקחת קפוא, ובסדר, בחוץ לארץ אוכלים קפוא בעיקר, לא טרי".
"אני מכיר אנשים שקונים עופות טריים ושמים אותם בפריזר. אז אני אומר, זה אותו תהליך, הם רוצים לדעת שזה טרי, אבל להפך, כשעוף עובר מיד למנהרת קירור, לפעמים זה יותר בריא לעוף מאשר שהוא מצונן, משווק ואז מוקפא בבית".
"קשה להסביר את זה לאנשים, הם רוצים לדעת שהם קנו טרי והם הקפיאו בעצמם. הרי תמיד בטרי יש לך חיי מדף של 1 פלוס 4 או משהו כזה, יום השחיטה ועוד 4 ימים, אז אם אתה מגיע ליום אחרון אתה מקפיא. זה המצב".
מדברים על יבוא בשר פטם קפוא מברזיל, כביכול בטענה של מלחמה ביוקר המחיה. זאת כאשר מדינות כמו ברזיל ושכנתה ארגנטינה מחוקקים חוקים להגנה על החקלאות שלהם מפני ייבוא.
"בנוסף, יש לנו היום את החשש של יבוא בשר, כרגע זה מברזיל אבל זה לא משנה, זה יבוא שמאיים על הענף ואנחנו פועלים נגד היבוא הזה, כי לא רק שזה גרוע לענף, זה יחמיר עוד את מצב הענף".
"הייבוא עלול להרוג את כל החקלאים הקטנים והבינוניים שמגדלים עופות כי אם לא תהיה למשחטות את האפשרות להקפיא – ועל ידי הקפאה הם מבססים את המחיר של השוק – על מנת שהמחיר לא ייפול מתחת למחיר העלות אז הם ישחטו פחות ואז יתחילו להוציא מגדלים קטנים ובינוניים מהשוק. זה יפגע בעיקר במושבים שבדרום ובצפון".
מחר יכול לקום משטר בברזיל שיילחם שהוא לא מוכר תוצרת לישראל, כפי שקרה עם תורכיה…
"זה חלק מהטענות שלנו, שהנושא הזה שלא לייבא זה נושא של ביטחון המזון. זה לא רק ביטחון המגדלים, זה גם ביטחון המזון של תושבי ישראל. כי היום ברזיל זה מדינה שמחפשת אותנו בהאג, ומחר היא לא תרצה… המשטר שלה לא ייתן לייצא אלינו, ובבת אחת הכל ייפול והכל התמוטט מבחינת המשלוחים. מצאו סלמונלה בבשר שיובא מברזיל, ואצלם הרבה יותר קשה לעקוב. בארץ יש פיקוח ווטרינרי אדוק".
"הרבה יותר קשה לעקוב אחרי הווטרינריה על הבשר שמגיע והפיקוח על כל שרשרת הייצור, היא בכלל לא דומה לפיקוח שיש פה בארץ על שרשרת הייצור של הפטם. לכן אנחנו מתנגדים מכל הכיוונים לעניין הזה, במיוחד שבמשרד החקלאות היום נקרא גם המשרד לביטחון המזון, זה סעיף מאוד חשוב בעניין הזה, ואנחנו פה צריכים לשכנע את כולם שזה מהווה סיכון מאוד גבוה לענף הפטם, שהוא אחד הענפים הגדולים ומגלגל מחזורים של מיליארדים, ומעסיק אלפי אנשים בכל התחומים, גם בעופות".
"העבודה במשחטות, מכוני תערובת, מפעלי מוצרים, הכל יכול להיחתך בצורה דרמטית. הפתרון לעודפים שיש בשוטף, אני לא כרגע מפריד בין הבעיה של עודף יצור בשוטף שאנחנו גורמים לזה, ובין יבוא, זה רק פתרון של תיקון של חוק מועצת הלול שמאפשר לעשות 'וויסות רך', להתאים את הכמויות".
ישנה כוונה לעתור או לבצע צעדים כל שהם למנוע את המצב בו יותר יבוא בשר פטם?
"כרגע לא. בשביל להצליח בנושא הזה אנחנו צריכים שינוי של חוק מועצת הלול, אנחנו צריכים פה את הלובי החקלאי שיהיה איתנו ויבין את המשמעות של הדברים האלה. ואנחנו נשתדל להתעסק בזה שהכנסת תחזור מהפגרה".
בין הנושאים שעל הפרק בפני ענף הלול, זה אולי העיקרי בהם?
"זה כרגע, יש עוד סעיף עיקרי שצריך לעבור, אנחנו הצלחנו להעביר בוועדת כלכלה את הערכת התכנון בענף ההטלה. עכשיו זה צריך להגיע לכנסת לאישור.
"זה לא הגיע מכל מיני סיבות, אבל אני מבין שאחרי הפגרה זה יגיע לכנסת. זה נושא מאוד מאוד חשוב למגדלי ההטלה, כי היום דורשים מהם להשקיע כסף בלולים ולהפוך אותם ללולים משודרגים והכול, אף אחד לא ישקיע אם אין לו אופק בנושאי התכנון, ומחיר מובטח וסביר. החוק הזה יבטיח את העתיד של הענף, וגם ישכנע מגדלים להשקיע בלולים שלהם, כי יש להם פה אופק לטווח ארוך להשקעה שלהם".
"גם בשביל לקבל כסף מבנקים כהשלמה למימונים שהמדינה משתתפת בשביל להשלים את ההשקעה, אז אתה יודע, כל אחד רוצה לראות אופק, ואם אין תכנון, לא בטוח שהבנקים ייתנו כסף. אבל אם הם יראו שיש תכנון, אז בהחלט יכולים לתת הלוואות.
הדבר דומה לכך כשאתה מקים רשת סולארית, ויש לך מחיר מובטח, אז הם מוכנים לתת לך הלוואה בשביל ההשקעה במתקן הסולארי. יש לך מחיר מובטח לחשמל, ותמכור לרשת".
אנחנו מציינים בימים אלה שנתיים למלחמה. ענף הלול, אפשר להגיד, הפגין חוסן ומידה לא מבוטלת של גבורה
"אכן כך. לולנים סיכנו את עצמם שלאסוף ביצים מהלולים, גם משקי פטם עבדו תחת אש. מי שיכל, מי שקיבל אישור, עבד. לא היה חוסר לא בביצים ולא בעופות, זה ענף שנתן דוגמה באיך לעבוד בזמן מלחמה, ואנשים שמספקים את התוצרת הכי בסיסית בבית, שזה ביצים ובשר, ואיך אומרים, מקור החלבון הכי זול שיש.
"כולם תפקדו ועבדו, כולל משחטות, תוך כדי סיכון, כולל עבודות בזמן מלחמה, ובהחלט אנחנו מאוד גאים בלולנים".
