35 שנים של שותפות מוצלחת בגידול הודנים

אהוד תעסה ויוחנן נתן ממושב אבני איתן ברמת הגולן, מחזיקים יחדיו בשותפות ייחודית: לול לגידול אפרוחי תרנגולי הודו (הודנים)

חזי כהן
צילומים: חזי כהן

 

הכול התחיל בתחילת שנות השמונים, כאשר הישוב הדתי הצעיר אבנ”י אית”ן (ראשי תיבות של 6 חברי גרעין ההקמה שנפלו במלחמות ישראל), קולט מועמדים חדשים. בין המעומדים היו גם אהוד תעסה שסיים שרות קבע בצבא ויוחנן נתן “עולה חדש” מניו זילנד שבא מראש צורים בגוש עציון. כול המועמדים החדשים, עבדו בענפים המשותפים של “המושבוץ” הצעיר, לפני שהתקבלו לחברות.

הסוכנות, יחד עם הגופים המיישבים ומשרד החקלאות חיפשו אמצעי יצור חדשים לישובים החדשים בדרום רמת הגולן. רוב ענפי החקלאות היו במכסות ייצור(תפו”א מטילות, פטמים וכו’) והיה קושי לתת לישובים החדשים. ענף גידול תרנגולי הודו שלא היה במכסות יצור, התחיל להתפתח ונמצא מתאים לגידול במושבים החדשים בגולן (גבעת יואב, נאות גולן, אלי עד, מעלה גמלא).

גם המתיישבים החדשים במושב אבני איתן קבלו אמצעי ייצור לגדול תרנגולי הודו. בעזרת הסוכנות הוקם גם בית אימון משותף לגידול אפרוחי הודו, (לול מבוקר “ארלו” מעץ, 1200 מ”ר). מספק הודנים בגיל 6 שבועות לסככות הגידול של חברי המושב. בשנת 1985 הוחלט בישוב להוציא מכרז להפעלת בית האימון. יוחנן נתן שהיה חבר חדש ללא אמצעי יצור הציע לחברו אודי תעסה ה”משוחרר” הטרי מהצבא להצטרף אליו למכרז להפעלת הלול המשותף של המושב.

הם זכו במכרז והתחילו את עבודתם כשוכרי הלול באופן עצמאי יוחנן אומר: ”התחלנו לעבוד ביחד, לא היה לנו רקע מקצועי מוקדם בענף הלול (גדלתי במשק כבשים בניו זילנד), היה בנו הרצון העז להפעיל את הלול בהצלחה. עד מהרה “השתלטנו על הלול”. הכרנו את חברות הרבייה השונות ואת שאר המגדלים בענף. למדנו את המקצוע מכול אנשי השדה של החברות ובעיקר ממדריכי משרד החקלאות”.

”יותר מאוחר, בשנת 1993 בקשנו לקבל את הלול כיחידת אמצעי יצור פרטית. לאחר ההסדרים שנעשו והפרטת אמצעי היצור המשותפים במושבים(“חוק גל”), קבלנו אישור “לקנות” את הלול מהמושב. (חוב הסוכנות עבור הלול נרשם בכרטיסים שלנו). זה היה יום חשוב עבורנו אומר אודי, משכירים של המושב, הפכנו לבעלים של אמצעי היצור ( בהתאם, אנשים אחרים במושב קיבלו אמצעי יצור אחרים). היה בנו אמון ורצון להמשיך ולפתח את הלול, מוסיף יוחנן. החיבור והקשר בינינו התחזק מאוד בעקבות ההפרטה של הלול. המחויבות דחפה אותנו לשותפות אמיתית. חלוקת העבודה בינינו הייתה ברורה אומר יוחנן: שנינו מקצועיים בתהליך הגידול ועוזרים אחד לשני. אני יותר בענייני “פנים” וטכנולוגיה ממוחשבת, אודי, בעניין “חוץ” עם חברות ומגדלים ופיתוח.

צילום: חזי כהן

בית האימון של אודי ויוחנן באבני איתן, קיבל הכרה גדלה מכול העוסקים בענף (מדגרות ומגדלים). מיקומו של בית האימון ברמת הגולן, רחוק מכול מבני לול אחרים והצלחות מקצועיות בגידול הביאו ביקוש רב לתוצרת שלהם. אכן, לאחר הרבה ניסיונות לקבלת אישורי בנייה ללול חדש(סימון מוטעה של ה”קו הכחול “הרשום בתוכנית המתאר) בשנת 1999 הגדילו השותפים/חברים את הענף ובנו לול תריסים נוסף 1500 מ”ר שהכפילו את כמות היצור.

שנת 2000 הייתה שנת השיא בכמות תרנגולי הודו בישראל (כ- 130 אלף טון). הביקוש להודנים היה גבוה. “בית האימון תעסה-נתן” עבד מלא 6 מדגרים בשנה. ההצלחה הכלכלית הייתה בהתאם. במשך אותן שנים, המשיכו לשפר את מערכות הגידול. מערכות אוורור חדשות נכנסו, מערכות מחשוב ובקרה מתקדמות הפעילו את הלול. לול התריסים הפתוח הוסב למבנה סגור מבוקר עם בקרה אוטומטית.


”אנחנו מצליחים לשמור על שותפות וחברות ועבודה משותפת, בזכות ההבנה שנוצרה וישנה בינינו. אנחנו משלימים אחד את השני. כול אחד מאתנו מבין את היכולות והצרכים של השני ומביאים את זה לשותפות. אין בינינו חלוקה של ימי עבודה. ענף הלול הוא הענף העיקרי שלנו ושנינו מתפרנסים בכבוד מהענף. גם אם יש אי הבנות וסכסוכים קטנים, הם נפתרים בהבנה והסכמה”


ב- 15 השנים האחרונות, גידול תרנגולי הודו בישראל נמצא בירידה. הביקוש לבשר ההודו ירד ב-40% ואיתו גם כמות האפרוחים. משקי גידול תרנגולי הודו רבים נסגרו. “בית האימון תעסה-נתן” המשיך לעבוד. הסכמי גידול עם המדגרות, משקי הרבייה ומגדלי ההודים הבטיחו המשך עבודה רציף(כמעט). יוחנן מוסיף ואומר: המצב בענף השפיע גם עלינו. “ידענו קשיים, ידענו מחלות ובעיות בגידול, אבל תמיד המשכנו והאמנו בעצמנו.
השנים של עבודה משותפת למרות הקשיים בענף, חיזקו אותנו ונתנו לנו דחף לגדול. מוסיף אודי. בשנת 2017 נחנך לול מבוקר שלישי בגודל 2000 מ”ר. לאחר שהתגברנו על בעיות התרי הבנייה נחנך בשנת 2018 לול מבוקר רביעי 2000 מ”ר. זאת לבקשתם ובסיוע בהקמה של מדגרות יפה הוד ואגש”ח הוד עציון. נכון להיום יש ברשות השותפים 6.7 דונם של מבני לול לגידול כ- 70 אלף אפרוחי הודים במחזור. בשנים האחרונות, שוק קוני ההודנים שלנו די קבוע, אומר יוחנן. זה מביא בטחון ושקט מסחרי כאשר אתה יודע ומכיר את הקונים הקבועים שעובדים אתך, מוסיף אודי.

איך מצליחים לשמור על חברות ושותפות רבת שנים בענף חקלאי “בעייתי” של בעלי חיים?
יוחנן: ”אנחנו מצליחים לשמור על שותפות וחברות ועבודה משותפת, בזכות ההבנה שנוצרה וישנה בינינו. אנחנו משלימים אחד את השני. כול אחד מאתנו מבין את היכולות והצרכים של השני ומביאים את זה לשותפות. אין בינינו חלוקה של ימי עבודה. ענף הלול הוא הענף העיקרי שלנו ושנינו מתפרנסים בכבוד מהענף. גם אם יש אי הבנות וסכסוכים קטנים, הם נפתרים בהבנה והסכמה”.
אודי מוסיף: ”בעבודה בבעלי חיים יש חשיבות לשותפות וחלוקה בנטל. לכול אחד מאתנו יש ענפי חקלאות נוספים(מטעים) וגם עיסוקים ציבוריים. אנחנו מאפשרים כול אחד לשני את מרחב הפעילות מבלי לפגוע בעבודה לול. אנחנו יודעים לתמוך ולעזור אחד לשני בעת צרה וקשיים. היו תקופות שיוחנן היה נוסע למשפחה בניו זילנד לזמן ארוך ונשארתי לבד בלול. גם עכשיו, בתקופת הקורונה יוחנן חלה בקורונה קשה תקופה ארוכה, כול הישוב תמך ועזר למשפחה ואני נשארתי לבד בעבודות הלול והמשק החקלאי”.

איך אתם רואים את עתיד שותפות “בית אימון תעסה נתן”?
יוחנן: ”מבחנתי(ואני מניח שגם מבחינת אודי), נמשיך לעבוד ולתפעל את השותפות, כול עוד יהיה בנו הכוח. אם אפשר עד 120. בשלב מסוים, נפחית את העבודה הפיזית, אם צריך נשכור עובדים. אני מקווה שמצב הענף יהיה טוב ונוכל להמשיך לשרת את מגדלי ההודים בהיקף מלא”.
אודי: ”מושב אבני איתן קבל החלטה על הגדלת נחלות לבנים חוזרים. הבנים שלנו, גם אם יחזרו לא בטוח שימשיכו את דרכנו (עובדי חוץ). השאיפה שלי שהבנים החוזרים (או החתנים) כן ירצו להחליף אותנו בתפעול הלול. היום הגענו ליחידת לול גדולה המאפשרת קיום טוב. בעזרת השם, נמשיך ביחד עד שנרגיש פיזית ונפשית שלא יכולים יותר”.
באתי לאבני איתן לראות ולשמוע על “שותפות בית אימון תעסה נתן”. פגשתי אנשים, חקלאים חלוצים שהתחילו לפני 35 שנים לעבוד בבית אימון לגדול אפרוחי הודים. עד היום הם ממשיכים לעבוד באהבה רבה, במקצועיות מעולה, באופטימיות, אמונה ותקווה להמשך עבודה וחברות משותפת. בהצלחה.

”אנחנו מצליחים לשמור על שותפות וחברות ועבודה משותפת, בזכות ההבנה שנוצרה וישנה בינינו. אנחנו משלימים אחד את השני. כול אחד מאתנו מבין את היכולות והצרכים של השני ומביאים את זה לשותפות. אין בינינו חלוקה של ימי עבודה. ענף הלול הוא הענף העיקרי שלנו ושנינו מתפרנסים בכבוד מהענף. גם אם יש אי הבנות וסכסוכים קטנים, הם נפתרים בהבנה והסכמה”

כתבות נוספות

טיפוח ורבייה של תרנגולי הודו

שיחה וראיון עם דני סטניצקי, מנהל קבוצת הרבייה של חברת רמית / אפרת על החידושים והחזון שלו בתחום תרנגולי ההודו: ”ענף גידול ההודים בישראל, הוא

צילום המחשה: Ibgroup2018 / 4.0 CC BY SA

תחשיבי תחילת חודש אפריל 2021

התחשיבים של תחילת החודש עבור חודש אפריל 2021 עבור פרגית קלה, פרגית כבדה, אפרוח הודו והודנים. קרדיט צילום המחשה: Ibgroup2018 / 4.0 CC BY SA

חג פסח כשר ושמח!

ארגון מגדלי עופות מאחל לחבריו ולכל עם ישראל חג פסח כשר ושמח! חג של חירות, של התחדשות, עשייה, הגשמה ובעיקר – חג של בריאות! מאחלים