בימים אלה מלאו שנתיים למלחמת חרבות ברזל – וענף הלול המקומי הראה חוסן ומסירות בלתי רגילים. במהלך השנתיים האלה לא היו חסרים לא ביצים ולא עופות – ובשל כך, יש לשמור עליו כענף חשוב לביטחון המזון של תושבי ישראל | ראיון מיוחד עם יו"ר ארגון מגדלי העופות, שוקי בשן – שיתפרסם בגיליון ראש השנה
בימים אלה מלאו שנתיים למלחמת חרבות ברזל, אשר נפתחה אור ל-7.10, בבוקר שמחת תורה, 2023, במתקפת טרור רצחנית על יישובי וערי הגבול הדרומי ובמתקפת טילים על יישובי הצפון. לולים רבים נפגעו בדרום ובצפון, יישובים פונו, שטחים נסגרו ובכל זאת – ענף הלול בישראל על שלוחותיו המשיך לפעול ולספק תוצרת טרייה ואיכותית. לולנים, נותני שירותים, משחטות, מכוני תערובת, מדריכים וכל מי שיש לו נגיעה לענף עבדו – גם תחת אש.
בישראל לא היו חסרים לא ביצים ולא בשר פטם, גם בימים של לחימה עצימה. ענף הלול, אחד המובילים והגדולים בחקלאות הישראלית, המשיך לעבוד במלוא המרץ.
"הרבה לולים, בדרום ובצפון הושבתו, אחרי שספגו פגיעות או היו במצב שלא ניתן היה להכניס בהם תערובת לעופות", אומר שוקי בשן, יו"ר ארגון מגדלי העופות. "בנוסף, המשחטות שבאזור הצפון במיוחד, שלומי, קריית שמונה, לא יכלו לעבוד בתפוקה מלאה כי העובדים בחלקם לא הגיעו, חששו מירי הטילים, וחלק רצו לגמור יותר מוקדם כי לא רצו להיות במפעלים בגלל הירי, רצו לעבוד באור יום ולא לחזור הביתה בשעות החשיכה. אז היה מצב בו עבדו ב- 75-80% תפוקה, ופחות או יותר עברנו את זה בשלום, לא היה חוסר בבשר פטם".
"בתקופה הזאת, פחות או יותר היה שוק מאוזן, וגם הייתה תקופה שמכרו מהמלאי הקפוא לעזה, ורוקנו את מלאי בשר הפטם הקפוא".
מה המצב כיום? עד כמה הייתה חזרה לשגרה?
"הגענו למצב שכמעט 95% חזרו לעבודה מלאה, גם בלולים, בדרום ובצפון, חזרו ושיפצו לולים שנפגעו, כולם חזרו לגדל, המשחטות עובדות בתפוסה מלאה, והיו גם בקיעות גדולות של אפרוחים, ואנחנו בחודש אוגוסט, ולכן אנחנו בעודפים מאוד מאוד גדולים היום בשוק, כולל מלאי בשר פטם קפוא גדול במשחטות".
"פירוש הדבר שבשום נקודה, אפילו במלחמה, אין ולא היה חוסר. גם לא בביצי מאכל. תמיד היה מלאי בשר פטם קפוא שיכול לפתור את בעיה של החוסר בעוף טרי, במידה והיה חסר טרי, אבל גם זה אני חושב שלא היה חסר. לא שמענו על חוסר, אבל אתה יודע, תמיד אפשר לקחת קפוא, ובסדר, בחוץ לארץ אוכלים קפוא בעיקר, לא טרי".
