משרד החקלאות וביטחון המזון | השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה | מערך בריאות העוף 03 במאי 2026 ט"ז אייר תשפ"ו
מבוא
בתחילת פברואר 2026 התקבל דיווח על תמותה חריגה בלולי פטם בצפון הארץ, עם סימנים מחשידים לתסמונת הידרופריקרדיום-הפטיטיס. תוצאות דגימות המעבדה אשר נשלחו לחטיבה לעופות במכון הווטרינרי איששו את החשד.
עד כה המחלה אובחנה:
- בשלוש להקות רבייה בעמק יזרעאל.
- בשבע להקות פטמים אשר קיבלו עופות מלהקת רבייה משותפת (הדבקה אנכית).
- בשלושה ממשקי הפטם לעיל המחלה אובחנה בגידול העוקב (הדבקה מהסביבה – עדות לעמידות הנגיף).
- בשתי להקות פטמים שמקורן מלהקות רבייה אשר לא אובחנה בהן המחלה (הדבקה אופקית). בנוסף נבדק חשד בשתי להקות מטילות. להלן מידע על המחלה ופעולות למניעתה.
גורם המחלה
הגורם למחלה הוא נגיף אדנו מזן FAdV-4 (Type-C). הוא גורם למחלה קשה בעופות פטם שנקראת Hydropericardium Hepatitis Syndrome (HHS). נגיף דומה גורם למחלת IBH הקיימת בישראל כבר מספר שנים.
המחלה גורמת לתמותה גבוהה ולהפסדים כלכליים משמעותיים, במיוחד בלהקות צעירות. היקף התחלואה והתמותה עלול לעלות משמעותית במצבים בהם יש הדבקה צולבת עם נגיפים נוספים המדכאים את מערכת החיסון.
כניסת הנגיף ללהקה יכולה להתרחש בשתי דרכים:
- העברה אנכית – מלהקת רבייה חולה, דרך הביצה, לאפרוחים.
- הדבקה אופקית – חשיפת הלהקה לחומר נגוע באמצעות אנשים, בעלי חיים, ציוד, רכבים והדבקה מהסביבה.
גיל הופעת המחלה בפטם
גיל הופעת המחלה תלוי בדרך ההדבקה:
- בהדבקה אנכית (דרך הביצה): המחלה תפרוץ בגיל מוקדם, החל מגיל שבוע אחד.
- בהדבקה אופקית: התפרצות המחלה תלויה במועד החשיפה. על פי ניסיון ממדינות אחרות רוב המקרים היו בגיל 3 עד 5 שבועות.
סימני המחלה
הסימן העיקרי הוא תמותה פתאומית בגיל צעיר, שעלוה להגיע ל-80% תמותה. התמותה המהירה יכולה להיות הסימן היחיד, אך לעיתים היא מלווה ב:
- ירידה בצריכת מזון.
- חוסר אחידות בלהקה.
- עופות חלשים ומדוכאים.
- עופות יושבים ולא פעילים.
- נוצות סמורות.
סימני המחלה בנתיחה לאחר המוות PM
ממצאים אופייניים:
- כיס הלב מלא בנוזל צהבהב צלול – מאפיין חשוב למחלה!
- כבד מוגדל ושביר.
- לעיתים פגיעה בכליות.
צמצום הסיכון להידבקות במחלה
צמצום הסיכון להדבקה אופקית:
- יש להקפיד על בטיחות ביולוגית:
- הגבלת כניסת אנשים למבנים. רק מי שמוכרח להיכנס (למשל צוותי חיסון) ורק לאחר החלפת בגדים ונעליים (מומלץ מקלחות בכניסה למשק במידת האפשר).
- בגדים ונעליים ייעודיים לכל מבנה לול, חיטוי ידיים בכניסה.
- חיטוי ציוד ורכבים.
- ניקוי וחיטוי יסודי בין מחזורים של הלולים, של כל מבני העזר במשק, ושל הציוד בהם.
- הימנעות מדילולים.
- הוצאת פגרים למקומות מורשים בלבד (כולל עופות שנשחטו לצורך בדיקת כשרות).
- חשוב לדעת: הנגיף עמיד ביותר ויכול לשרוד זמן רב בסביבה.
- חיסון אימהות – משפר את העמידות של האפרוחים להדבקה אופקית בשבועות הראשונים באמצעות הנוגדנים האימהיים.
צמצום הסיכון להעברה אנכית (דרך הביצה):
- חיסון להקות האם.
פעולות ברמה הארצית לצמצום נזקי המחלה
- השירותים הווטרינריים מורים על השמדת להקות נגועות.
- ניתנה הוראת חיסון להקות רבייה ומטילות ביצי מאכל בשלב הגידול (בפרגיאדות).
- אכלוס מחדש של לולים בהם אובחנה המחלה – לאחר ניקוי וחיטוי יסודי, לאחר המתנה של 30 יום מהחיטוי ובאפרוחים מלהקות רבייה מחוסנות בשתי מנות חיסון.
סיכום
- הנגיף הגורם לתסמונת הידרופריקרדיום-הפטיטיס (HHS) חדר לישראל והופיע במספר להקות רבייה ופטם. נבדק החשד להדבקת להקות הטלה לביצי מאכל.
- ככלל, עופות המשק בישראל אינם מחוסנים (נכון לרגע כתיבת שורות אלו) כנגד המחלה וכל חדירה למשק עלולה לגרום למחלה קשה.
- אושר יבוא של 3 תרכיבי חיסון, והחל שיווקם על ידי חברות התרכיבים השונות. בנוסף נמצא בפיתוח תרכיב אוטוגני (תרכיב המבוסס על זן השדה) על ידי חברות תרכיבים בישראל.
- ניתנה הוראת חיסון למגדלי הרבייה. מספר להקות רבייה בשלבי הגידול וההטלה כבר חוסנו.
- נדרשת שמירה על בטיחות ביולוגית ברמה גבוהה לצמצום הסיכוי להכנסת הנגיף ללהקות בשלוחות השונות.
- דיווח ואבחון מהירים יאפשרו להתחקות אחר מקור ההדבקה ולצמצם הדבקות נוספות והתפשטות של המחלה בלולים בארץ.
צוות מערך בריאות העוף השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה
