Soos פיתחה מערכת לניטור ושליטה בתנאי ההדגרה של עוברי תרנגולת במטרה להגדיל את תפוקת המטילות והביצים ללא שימוש במשאבים נוספים.
צילומים: איתי מאייר, אמיל טבוסוב
בתעשיית הביצים מושמדים מדי שנה 7.5 מיליארד אפרוחים זכרים היות שאין להם ערך כלכלי עבור תעשיית ההטלה.
הנזק הנגרם לתעשייה כתוצאה מהשמדת הזכרים הוא עצום – זוהי התעשייה היחידה בעולם שמשמידה כ-50% מיכולת הייצור והתשומות שלה לרבות אנרגיה, מים, שטח, וכח אדם המועסק בהדגרה של תוצרת שאין לה יכולת הטלת ביצים.
יתרה מזאת, שיטה זו מהווה פגיעה עצומה ברווחת בעלי חיים, ומושכת אש מצד רגולטורים וצרכנים ברחבי העולם. החל משנת 2022, רגולטורים בגרמניה וצרפת החילו תקנות האוסרות על מדגרות מסחריות להשמיד אפרוחים זכרים, ולפיכך נדרשות המדגרות לגדל את הזכרים ולספוג הפסדים כלכליים כבדים. רגולטורים נוספים ברחבי אירופה וארה"ב מצהירים על כוונותיהם לאמץ תקנות דומות. כפועל יוצא של תקנות אלו, המלחמה באוקראינה שהביאה לעליית מחירי המזון לבע"ח, ושפעת העופות שמכה בחלקים נרחבים בעולם, מחירי הביצים באירופה וארה"ב זינקו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים ומאיימים על הביטחון התזונתי ועל הגישה למוצר מזון בסיסי כמו ביצים.
סווס טכנולוגיות (Soos Technology) מפתחת פתרון לבעיה זו באמצעות טכנולוגיה להיפוך מין בעוברי תרנגולות והכוונת הזכרים להתפתח כנקבות בעלות שחלה המסוגלות להטיל ביצים הזהות בצורתן ובתוכנן לביצים אחרות.
בשונה מיונקים, במינים רבים בטבע כמו זוחלים ודגים מין העוברים נזיל ועשוי להשתנות כתוצאה משינוי בתנאים הסביבתיים של ההתפתחות העוברית. Soos פיתחה טכנולוגיה לא פולשנית לשליטה בתנאי הטמפרטורה והלחות במדגרות מסחריות, וכן שידור תדרי קול בטווח הנשמע ובעוצמות (volume) בטוחות לבני אדם ולעוברים. הטכנולוגיה אינה עושה שימוש בהנדסה/ עריכה גנטית!
תדרי הקול והשליטה בתנאים הסביבתיים מכווינים את העוברים הזכריים להתפתח כנקבות המסוגלות להטיל ביצים. המוצר אותו מפתחת החברה הוא מגש חכם עליו מותקנים משדרים המשדרים את תדרי הקול לביצה, חיישני לחות, טמפרטורה וקול למטרות איסוף נתונים ושיפור המוצר, מערכת שליטה ובקרה מבוססת תוכנה, ומדגרות אקוסטיות ושקטות המאפשרות שידור ללא הפרעות.
כיום הטכנולוגיה של החברה מפיקה כ-20-40% נקבות עודפות. החברה נעזרת בנתונים הנאספים ובלמידת מכונה על מנת לשפר את הטכנולוגיה של 80-90% נקבות מתוך סך האפרוחים הבוקעים.
מייסדי החברה:
המנכ"לית והמייסדת השותפה – יעל אלטר. בעלת רקע של למעלה מ-20 שנות ניסיון ניהולי. לפני סווס ניהלה חברה ישראלית שהתמחתה בהקמת פרויקטים חקלאיים מורכבים בכל העולם, לרבות לולים ומדגרות. ילידת באר-שבע ותושבת הנגב.
חבר דירקטוריון ומייסד שותף – נשאאת חאג' מוחמד. בעל תואר שני במדעי המעבדה, מנהל בנק הדם של בית החולים פוריה , והממציא של הטכנולוגיה. תושב הכפר כווכב אל עיג'א בצפון הארץ.
איך הגענם לרעיון?
"בתחילת העשור הקודם, נשאאת גידל בחצר ביתו בצפון הארץ תרנגולות לגידול ביתי. נשאת זיהה כי במספר איזורים בוקעות יותר נקבות מזכרים, והחל לתהות מה הסיבה לכך. בתחילה חשב נשאת כי השינוי נובע מקרינה אלקטרומגנטית שהגיעה מעמוד חשמל סמוך, אולם לאחר מספר רב של ניסויים באינקובטורים מעבדתיים זיהה את פרוטוקול ההדגרה המדויק. ניסויים אלו נמשכו כמעט 5 שנים עד שנת 2016 אז פגש נשאת את יעל בכנס חקלאי. השניים החליטו לחבור במטרה להקים חברה לתיעוש פרוטוקול ההדגרה שפיתח נשאאת, והקימו בסיועו של אחד מהמגדלים המקצועיים המובילים בארץ אתר מו"פ במדגרה בדרום הארץ".
באיזה שלב נמצא הפיתוח שלנו?
"החברה כעת נמצאת בתחילת שלב המסחור. לחברה 3 פיילוטים מחקריים בעולם (ארה"ב, איטליה, בלגיה) בנוסף לאתר המו"פ הראשי של החברה בישראל. בימים אלה חותמת החברה על הסכמים מסחריים ראשוניים באירופה וארה"ב. הטכנולוגיה של החברה כעת בשלב של התאמות אחרונות לייצור תעשייתי של מגשי הגדרה חכמים. כמו כן, החברה עוסקת בהגדלת תאי ההדגרה האקוסטיים מתא הדגרה תעשייתי קטן של 10,000 ביצים לסטנדרט ממוצע תעשייתי של 30,000 ביצים. בתחילת שנה הבאה תחל החברה במכירת המוצר".
מה מבדיל אתכם משיטות אחרות?
"כל המתחרים של החברה עוסקים בזיהוי מין העובר המצוי בביצה המודגרת, מתוך מטרה לזהות את העוברים הזכריים ולהוציא אותם מתהליך ההדגרה לפני בקיעתם במהלך הימים המאוחרים של ההדגרה (הדגרה אורכת 21 יום ואילו מרבית הטכנולוגיות המתחרות מזהות את הזכרים בימים ה-9-13 לפני בקיעתם).
חלק מן המתחרים מבצעים בדיקות פולשניות, מחוררים את הביצה ושואבים נוזל במטרה לבצע בדיקות PCR, בדיקות הורמונליות או צילום העובר כדי להבחין בין הזכרים לנקבות.
חלק מן המתחרים נעזרים בטכנולוגיות המבוססות על crispr-cas9 (עריכה גנטית) כדי להשתיל בגנים של העוברים המודגרים סמן גנטי המאפשר לזהות אותם / להשמיד אותם בתהליך ההדגרה.
סווס טכנולוגיות היא החברה היחידה שמשנה את מין העוברים הזכריים ומסייעת להפוך אותם לנקבות פונקציונליות המסוגלות להטיל ביצים בדיוק כמו נקבות שלא עברו את התהליך של סווס".
יתרונות המוצר של סווס:
- סקיילביליות – הטכנולוגיה שלנו היא היחידה שפועלת על כל הביצים במדגרה בעת ובעונה אחת. הטכנולוגיות המתחרות משתמשות במכונות זיהוי שמסוגלות לבצע זיהוי בהיקפים של 5,000-12,000 ביצים בשעה (מדובר בכ-10% מההיקפים הממוצעים של מדגרה) ולכן אינן יעילות ודורשות התקנה של מכונות רבות ויקרות כדי לבצע את הזיהוי
- הגדלת היקף הייצור – הטכנולוגיות המתחרות שפותחו לא מזהות את כלל הביצים הנדגמות. ביצים לא מזוהות מושמדות גם כן, ועשויות להביא להיקף השמדה של עד 30% מאוכלוסיית הביצים המודגרות, כלומר אובדן נוסף של יכולות ייצור ופגיעה כלכלית נוספת במדגרות. סווס היא החברה היחידה שמגדילה את היקף ייצור המטילות תוך שימוש באותם משאבים (הביצים המופרות הזכריות ומשאבי ההדגרה נשארים זהים), ויכולה להביא להורדת מחירי הביצים בסדרי גודל משמעותיים מאד.
- עמידה בתקנות רגולטוריות – מחוקקים היום בגרמניה וצרפת נוטים לאשר רק טכנולוגיות שמאפשרות זיהוי העובר לפני היום ה-7, היות שלאחר יום זה העובר מפתח מערכת עצבים ראשית ויכול לחוש כאב. היות שסווס איננה משמידה עוברים זכריים, היא איננה נדרשת לעמידה בתקנות אלו
- טיפול המחקה את פעולת הטבע – בניגוד לחברות הנעזרות בפתרונות מבוססי הנדסה גנטית והשתלה של גנים זרים לעופות, סווס משנה את התנאים הסביבתיים סביב העובר ומביא להתפתחותו כנקבה. הפתרון של סווס איננו פולשני, ונעזר במנגנון התמיינות למין הקיים בעופות ומאפשר הטיה של מין העוברים לכיוון הנקבי.
- טכנולוגיה זולה משמעותית מהמתחרים – החברה מסבה את המדגרות לתאים אקוסטיים ומתקינה את המגשים החכמים ולאחר מכן גובה עבור הנקבות העודפות. ההחזר על ההשקעה בהסבת המדגרה של הלקוח לתאים קטנים של 10,000 ביצים הינו פחות משנה וחצי ב-70% נקבות. לעומת זאת, לאור הסקייל הנמוך של טכנולוגיות הזיהוי נדרשת התקנה של מספר רב של מכונות זיהוי כל אחת בעלויות ממוצעות של כמה מיליוני דולרים לכל מכונה.
מודל עסקי: סווס תגבה עמלה עבור כל נקבה עודפת מעל לשיעור הטבעי של 50%. לדוגמה אם הטכנולוגיה הפיקה 150 נקבות במקום 100 נקבות, החברה תגבה עמלה עבור 50 הנקבות הנוספות מדי כל מחזור הדגרה. המודל העסקי מתואם עם דרך התמחור המקובלת בתעשיית המדגרות אשר מוכרות נקבות במחיר ממוצע של $1.0-$3.0. היות שכל נקבה עודפת מיוצרת כמעט ללא עלות עודפת, לסווס יש יכולת לגבות שיעורים משמעותיים מהמחיר לאפרוחה נקבה.
גיוסים ומשקיעים: עד כה גייסה החברה כ-9.1 מיליון דולר מקרנות הון סיכון ישראליות ואמריקאיות (Excell NY, SIBF, TAKWIN), פמילי אופיסס (Mikal, Columbus) ואוניברסיטת קורנל. הסיבוב האחרון שגיסה החברה של 6 מיליון דולר הובל על ידי קולומובוס והושלם ב-2021.
הרכב החברה: לחברה אתר מו"פ ומטה בישראל, אתר פילוט בבלגיה, ואתר מו"פ ופיילוט (כולל שת"פ עם אוניברסיטה מובילה) במדינת ניו-יורק בארה"ב.
