באיזור שומעים עדיין את הירי הארטילרי של צה"ל ומדי פעם אזעקות צבע אדום, רוב חברי הקיבוץ טרם חזרו, אך בלול מפלסים החליטו לשקם ולהקים מחדש את כל מה שנהרס. זמן קצר אחרי מתקפת הטרור, כבר גידלו בלולים מגדר חדש
כאשר המחבלים נכנסו למשרדים הצמודים ללולים בקיבוץ מפלסים, הם לא מצאו את צוות הלול, שהספיק להתמגן ולנסוע הביתה למרחב מוגן. הם זרעו הרס במקום, גנבו מכשירי חשמל והרסו את מה שלא יכלו לקחת ואפילו גנבו ארנק עם מסמכים. אבי פרלמוטר, מנהל הלול, זוכר כל שניה ממה שקרה בבוקר ה-7 באוקטובר. אירועי אותו בוקר גרמו לשינוי התוכניות, על פיהן אבי היה אמור לעבור לנהל את הלול במשואות יצחק ואלון בן-טל לקחת פיקוד על הלול במפלסים.
אלון הגיע, אבי בינתיים ממשיך איתו בחפיפה, יש איתם עובד תאילנדי ואמור להיכנס עובד נוסף ללולים. למרות הטרגדיה בנגב, העבודה בלול נמשכת. קיבוץ מפלסים נטוש בחלקו, אבל עובדי המשק החי והחקלאים לא הרשו לעצמם לעזוב. משפחות עם ילדים, זה כבר סיפור אחר.
אלון בן טל מספר, שהוא במקור ממשואות יצחק. לענף הלול הגיע לפני שנה: "נכנסתי ברוח סערה לענף הזה, כי התחלתי בחווה אחרת, באביגדור, אחרי זה עברתי לחודש ליד מרדכי, ואז התחלתי לעבוד פה עם אבי, צירפו אותי לחווה פה. אז התחילה המלחמה. גייסו גם את הלולן של יד מרדכי. הלולים של יד מרדכי פונו והייתי פה כל הזמן".
"המלחמה תפסה אותנו פה עם להקה של שלושים וארבע יום. יש לנו שלושה אזורי גידול. אחרי שבוע וחצי, שאיכשהו הצלחנו לחלק אוכל מדי פעם, אז אלון ועוד לולן מהאינטגרציה, שיווקו את העופות לעוף הנגב. אלה היו פטמים משני אזורים. את האזור השלישי, משרד החקלאות הורה להשמיד. העופות לא אכלו שבועיים וחצי כי לא היה אפשר להגיע לשם. לאחר חודש וחצי, ב-22 בנובמבר, קיבלנו את הלהקה הראשונה".
להקה רביעית במלחמה
אבי פרלמוטר מספר כי "היום אנחנו מגדלים כבר את הלהקה הרביעית מאז המלחמה. אנחנו מגדלים פה בקצב די מהיר. בסך הכול, הולך טוב. יש שיתוף פעולה מכל הגורמים שמספקים את התשומות, אם זה תערובת, אם זה תרופות, נסורת, הזרקות, הכול עובד כמו שצריך".
"הקימו צוותים חדשים. אנחנו בעצם הקמנו את הענף פה מחדש, עם צוות ברובו חדש. העובד נתין תאילנד שהיה ברח והגיע תאילנדי חדש, שבאמת עושה עבודה טובה מאוד. גם בתחום הלול. הוא לא היה לולן, אבל הוא בחור חכם וחרוץ. לדעתי הוא לפני המלחמה היה בארץ, בגליל, אם הבנתי נכון, ועבד בקטיף של אבוקדו".
"ישבנו איתו, עשיתי איתו חפיפה כמה שיכולתי, כל הזמן הוא לומד דברים חדשים. בסך הכול שיקמנו את הלולים. הלולים לא נפגעו פיזית. זאת אומרת, הם לא נפגעו ישירות מקסאם או ירי. אבל הם נפגעו מעצם זה שהייתה הזנחה, גם בתקופת המלחמה, גם הצוותים שבאו להוציא את העופות ואחר כך את הזבל והשטיפה, זה לא הצוותים שהיו מקודם. גם המלחמה הכניסו פה צוותים אחרים, שלא מכירים את הלולים. אז לולים קצת נפגעו. מס רכוש לא הכיר בזה. כי זה לא היה נזק ישיר".
אלון ואבי מספרים, כי הושקעו סכומים ניכרים ומאמץ רב על מנת להביא את הלולים חזרה למצב הקודם. הודות לכל האנשים היקרים שנרתמו, יש לנו ארבע גידולים מאוד מאוד מוצלחים. אנחנו מגדלים 160,000 פטמים למדגר, בתשעה לולים, כל לול בגודל שונה".
"אנחנו עובדים באינטגרציה של קורניש. תערובת של אמבר, אפרוחים של אפרת. מרוצים מעבודה איתם. במלחמה הם הגיעו לכאן. מהרגע שקיבלתי את המדגר של ה-22 בנובמבר, העבודה זרמה. יש תקשורת מעולה, באים לפי הצורך, יש לנו מלווה מקצועי מטעם קורניש, שמלווה אותנו בגידולים, הם נותנים את כל הגיבוי שצריך. יש את המעטפת".
הקיבוץ עדיין כמעט ריק, הלול עובד
הקיבוץ מפונה עד יולי: "אולי חזרו עשרים אחוזים מחברי הקיבוץ", מספר אבי. "אני חזרתי בפברואר כי היה לי קשה כבר עם הנסיעות האלה, מהרצליה לפה, מאחר והקיבוץ מפונה להרצליה. המשפחות עם ילדים הם במסגרות לימודיות, אז הם נשארו שם. הרבה מאוד משפחות לא רוצות לחזור בשלב זה, עד שהתמונה תתבהר. יש כוונה מטעם הממשלה להאריך את השהות בבתי המלון עד אמצע אוגוסט".
ימים ספורים לפני הראיון היה ירי רקטות, היו אזעקות צבע אדום ומהלולים שמעו היטב את קולות הפיצוץ, נכון להיום, ירי ארטילרי של צה"ל.
באירועי מתקפת הפתע על ישראל, ביום שבת, 7 באוקטובר 2023, כיתת הכוננות וארבעה חיילים ששהו ביישוב בשבת נלחמו נגד עשרות מחבלי חמאס שהגיעו רכובים על טנדרים ואופנועים במטרה לערוך טבח בתושבי הקיבוץ ולחטוף מהם שבויים. הלחימה נמשכה משעות הבוקר ועד שעות הצהריים, עת הגיעו כוחות צה"ל למקום. מספר מחבלים הצליחו לחדור ליישוב רגלית, חלקם נהרגו וחלקם נתפסו. באותו יום, באורח נס, אבי פרלמוטר שיצא השכם בבוקר ללול ונקלע לירי הרקטות, חזר לביתו בכביש עוקף – ולא פגש במחבלים.
קרב מפלסים
בבוקר 7 באוקטובר הגיעו בין 25 ל-30 מחבלים המשתייכים לארגון הטרור חמאס, רכובים על טנדרים ואופנועים, לצומת הכניסה לקיבוץ מפלסים הסמוך לצפון רצועת עזה, ורצחו כמה אזרחים.
לאחר מכן פוצצו את שער הולכי הרגל הראשי וחדרו לקיבוץ במטרה לבצע בו טבח. ליד רפת הקיבוץ חטפו המחבלים קבוצת עובדים תאילנדים, ושחררו אותם לאחר ירי מצד כיתת הכוננות. כוחות נוספים של מחבלים תקפו את הקיבוץ משלושה מוקדים, ונהדפו בהצלחה על ידי כיתת הכוננות של הקיבוץ, שכללה 12 איש בפיקודו של הרבש"ץ משה קפלן, וערכה קרב יריות עם המחבלים. בהמשך חבר אליהם כוח של סיירת מטכ"ל שסייע בחיסול המחבלים.
אל כיתת הכוננות חבר כוח של גדוד ההכשרות של חטיבת כפיר אשר ניהלו לחימה עיקשת אל מול מחבלי החמאס.
בסמוך לגדרות הקיבוץ ליד עיקול הכביש המכונה 'עיקול מפלסים' העמידו המחבלים מארב מתוכנן עם רכבים שחסמו את הציר וירו בתת מקלע על הרכבים שעברו בכביש שכללו בעיקר מבלים שברחו מהמסיבה בנובה.
על פי עדויות של ניצולות שהתפרסמו בתחקיר ערוץ 13, המחבלים ירו ועשו וידואי הריגה, אנסו נשים ולאחר מכן שרפו אותן בחיים. בעיקול נרצחו כ50 אזרחים ישראלים, חלקם נחטפו לרצועת עזה.
ב-24 באוקטובר חשף שר החוץ אלי כהן בפני מועצת הביטחון של האו"ם הקלטה בה נשמע אחד ממחבלי חמאס מתקשר לאביו מטלפון סלולרי של יהודייה שרצח, ומספר לו בהתלהבות שהוא רצח במו ידיו עשרה יהודים במפלסים, מדובר על רצח האזרחים בעיקול מפלסים.
על גופתו של אחד המחבלים שנהרגו נמצא מסמך שבאחד מדפיו, תחת הכותרת "משימת קיבוץ מפלסים", נכתב תיאור מפורט ומדוקדק כיצד על החוליה לבצע את משימתה. בין היתר נכתב כי החוליה תורכב ממפקד ושני צוותים בני חמישה מחבלים, וניתנה הוראה לחטוף חיילים ואזרחים.
אחת החוליות קיבלה משימה לפרוץ פרצות בגדר, ומצוין שם הזמן שיידרש למחבלים כדי לעשות זאת. כמו כן ניתנה הערכה שהחיילים מהמוצבים הסמוכים לקיבוץ צפויים להגיע בתוך 3–5 דקות.
