למרות העבודה הקשה והמקצועית, ענף ההודים בישראל יודע לא מעט שנים קשות. מגדלי ההודו בישראל, כ-80 במספר, נמצאים על פרשת דרכים – איך ממשיכים מכאן?
כתב: חזי כהן
תעשיית תרנגולי ההודו בישראל יודעת שנים קשות. שלוש השנים האחרונות היו קשות במיוחד. רוב מגדלי ההודים ידעו הפסדים. ירידה בביקוש לבשר ההודו, יחד עם עודף ביצור, גרמו קשיים למשחטות לפדות מחירים סבירים מהשוק. בהתאם, הורידו למגדלים את התמורה לבשר המיוצר.
מגדלי תרנגולי הודו בישראל, 80 במספר, נמצאים על פרשת דרכים ומתחבטים בשאלה איך להמשיך? פנינו לאליעזר ארד, יו"ר הסקציה להודים בארגון מגדלי העופות בישראל, כדי לשמוע: מה אפשר לעשות במצב הנוכחי?
אליעזר, מגדל וותיק בעל משק חקלאי גדול בעין הבשור, מכיר את ענף ההודים הרבה שנים. הוא היה פעיל שנים רבות בסקציה להודים. "מנהלי תעשיית ההודים "ניוונו" את פעילות המגדלים. המגדלים היו "שבויים" לרצונם ויכולתם של המשחטות, המדגרות ומכוני התערובת", הוא אומר.
"שנים שאנו מנסים להגיע להבנות עם השותפים האחרים בענף, לגבי מחירים וכמויות. כול חלקי שרשרת היצור מקבלים את חלקם לפי עקרון של "מחיר המטרה", רק למגדלים אין עיקרון לתשלום – משלמים כמה שאפשר. בשלב הזה, אנחנו מנסים להגיע להבנות בתוכנו, לאחדות דעת של רוב המגדלים. כמו כן, בוחנים דרכים חדשות להגיע להבנות. אנחנו בהתחלת תהליך הבנת הסכם שעשה ארגון מגדלי הדגים עם תעשיית הדגים. כולנו רוצים לייצר את הכמות הרצויה לישראל במחיר סביר לצרכן".
כתבה נרחבת בנושא – בעלון "משק העופות" הקרוב.
