מחקר: האם ניתן להגביר את תפוקת הרבייה של תרנגולי הודו?

כיצד מתמודדות חברות הטיפוח ומגדלי הרבייה עם תופעת הדוגרנות – הנטייה הטבעית של ההודיות לדגור על הביצים שהן מטילות? כיצד זה קשור לקולטני האור והאם ניתן לשנות את התנהגות המטילות בדרכים טבעיות?

מאת: חזי כהן
צילום: תרנגולי הודו בחוות גידול
(צילום: Scott Bauer / נחלת הכלל)

חברות הטיפוח ויצרני הרבייה בתרנגולי הודו, מכירים היטב את בעיית הדוגרנות בנקבות תרנגולי ההודו. הנטייה הטבעית של נקבות המטילות ביצים ליצור אפרוחים מסחריים, ל-“היכנס” למצב של דוגרנות (רצון טבעי לשבת ולדגור על הביצים), גורם להפסקת ההטלה ולירידה בכמות הביצים המוטלות.

החקלאים והמגדלים נאלצים להשתמש בטכניקות גידול שונות, כדי להקשות על הנקבות לממש את הרצון הטיבעי שלהן לדוגרנות. (גרוש מתאי ההטלה, החלפת חדרים, איסופי ביצים לעיתים קרובות). בניגוד, לתרנגולות רבייה כבדה (פטמים), בהם הצליחו ע”י הטיפוח להקטין עד מאוד את ייצר הדוגרנות, בנקבות תרנגולי ההודו, בתהליך הטיפוח הצליחו במעט מאוד לשנות את ייצר הדוגרנות.


“במחקר זה אנו מבקשים לזהות את המנגנונים במוח של תרנגולות הודו העומדות בבסיס הפוטופרודיזם, כך שנוכל לפתח שיטות להתגבר על האילוצים שהמחזור העונתי מציב את תפוקת הרבייה שלהן”


בהרבה מערכות גידול חקלאיות כגון ייצור תרנגולי הודו, מנגנון תהליך יצור הביצה, תלוי באורך היום. מנגנון זה המסדיר את הרבייה, מספק רק חלון עונתי קצר בו בעל חיים מסוגל להתרבות. חלון הזמן הטבעי של תרנגולי הודו קצר מאוד כ- 4 חודשים, מקשה מאוד על ייצור מסחרי של אפרוחים לאורך כול תקופת הגידול. תופעה זאת של הדוגרנות בתרנגולי ההודו, מצריכה פתרון מדעי המבוסס על מחקר מעמיק.

לאחרונה, צוות מחקר בארה”ב קיבל מענק של 500,000 דולר לפיתוח אסטרטגיות להתגברות על האילוצים שהמחזור העונתי כופה על תפוקת הרבייה של תרנגולות הודו. על פי פול בארטל, חוקר מוביל בצוות המחקר של אוניברסיטת פן סטייט ופרופסור חבר לביולוגיה של העופות במכללה למדעי החקלאות. “במחקר זה אנו מבקשים לזהות את המנגנונים במוח של תרנגולות הודו העומדות בבסיס הפוטופרודיזם, כך שנוכל לפתח שיטות להתגבר על האילוצים שהמחזור העונתי מציב את תפוקת הרבייה שלהן”, הוא אומר.

אפרוח הודו
(צילום: Kristie Gianopulos / CC BY 2.0)

 

גילוי המוח של תרנגול הודו

הפוטופריודה (מידע האור תקופתי) מורגש ישירות במוח של העוף על ידי קולטני צילום מיוחדים. מדענים הציעו כמה אזורי מוח שבהם פוטו קולטנים אלה עשויים להיות ממוקמים, למרות שהאתר (או האתרים) המדויק של קולטני הפוטו הללו אינו ידוע למעשה. צוות המחקר ינסה לגלות את המנגנונים העצביים והמבנים ההיפותלמיים המעורבים בוויסות הפוטופריודה של רבייה בתרנגולי הודו.

במחקר, החוקרים ישוו את אזורי המוח הללו לפני ההפעלת הפוטופריודה במהלך הטלת הביצים ובמהלך הדגירות כדי להבין כיצד מוחם של תרנגולות הודו משתנה כדי להסדיר את מחזור הרבייה. ממצאים אלה יסללו את הדרך לפיתוח אסטרטגיות להפחתת חוסר יעילות הייצור בשל תקופת ההטלה המוגבלת הנובעת מחוסר רגישות לפוטופריודה.

החוקרים ישתמשו בטכניקות אימונוהיסטולוגיות, אוטורידיוגרפיה ו- MRI כדי לזהות את אזורי המוח האחראים לחישה לאור ולמסלולים העצביים המופעלים במהלך גירוי הפוטוסטימולציה בכדי להעביר מידע צילומי אל ההיפופיזה. “נשתמש גם בטכניקות אלקטרופיזיולוגיות להבנת סוג האותות העצביים המיוצרים והנוירונים המעורבים בייצורם כדי לספק יעד לאפנון עתידי של פעילות הרבייה”, אומר פול בארטל האחראי על המחקר.

פוטנציאל לתרום תרומה משמעותית להבנת הוויסות העונתי של הרבייה

בתעשיית יצור בשר תרנגולי ההודו, משוכנעים שלמחקר זה יש פוטנציאל לתרום תרומה מהותית להבנת מדעני בעלי החיים של הפוטופרודיזם והוויסות העונתי של הרבייה. לתוצאות מחקר זה עשויה להיות גם השפעה כלכלית משמעותית על התעשייה. לפי דעתם,  כיום נקבת תרנגולי הודו מטילה כ- 130 ביצים ב- 28 שבועות של הטלה. ע”י תוצאות המחקר, יהיה אפשרי להאריך את תקופת ההטלה ב- 2.5 שבועות, תוספת של 10 ביצי רבייה. המשמעות הכלכלית ללהקה של 25,000 מטילות לפי 1 דולר לביצה פורייה תניב הכנסה נוספת של 250 אלף דולר לכל הלהקה.

תעשיית תרנגולי ההודו בארה”ב הגדולה ביותר בעולם (כ-50% מכלל התעשייה בעולם), יודעת לחבר את כול גורמי הייצור בענף, כדי לקדם, לשפר ולהגביר את צריכת בשר במדינה.

המענק למחקר זה, שהתקבל מהמכון הלאומי למזון וחקלאות של משרד החקלאות האמריקאי, נעשה לאחר “עבודת שכנוע” של ראשי תעשיית תרנגולי ההודו לקידום הענף. המחקר ייערך בעיקר במרכז לחינוך ולמחקר עופות של פן סטייט ובמכון האקדמי למדעי החיים.

אנחנו נקווה בהצלחת המחקר וביישומו המקצועי, לטובת מגדלי תרנגולי ההודו ולקידום התעשייה כולה.

 

כתבות נוספות

מאבק הלולנים – סיקור מיוחד

רגעי הדרמה, זעקות הכאב, החרדה לפרנסה: בגיליון הקרוב של עיתון ”משק העופות” יובא סיקור מיוחד, מאחורי הקלעים, של אחד המאבקים הקשים והגורליים של ענף הלול