האם העולם מתקרב לשיא הצריכה של בשר עופות?

השגשוג הכלכלי גרם לעלייה בצריכת בשר העופות במדינות מסוימות – ואילו באחרות, הקהל בעל האמצעים עובר לבשר "חלופי", הכולל גם בשר "מתורבת". האם העולם יגיע לנקודת רוויה ומה זה אומר לתעשיית הלול? מחקר שפורסם לאחרונה מנסה לשפוך אור על המצב הכלל עולמי

צילום ראשי: בשר בעולם – הפטם מוביל (קרדיט: FotoshopTofs / PIXABAY)

דני בלר

במדינות המוגדרות "העולם השלישי" או "הכלכלות המתפתחות", צריכת חלבון מן החי מזוהה עם שגשוג כלכלי. מכל החלבון מהחי, העוף הוא הנגיש, האיכותי והזול ביותר. ענף הלול זוכה לתשומת לב מיוחדת במדינות אפריקה ולעדנה במדינות אמריקה הלטינית, שהייתה מזוהה עם בשר בקר. המשברים הכלכליים גרמו לשינוי בהרגלי הצריכה ובמקום אסדו בקר, צולים עופות על גחלים  – ואפילו טעים לארגנטינאים.

צריכת הבשר העולמית גדלה פי ארבעה מאז 1961. הגידול באוכלוסיית העולם עודדה את הרחבת המשק החי. 80 מיליארד בעלי חיים נשחטים מדי שנה, על מנת לייצר 340 מיליון טון בשר למאכל אדם. עם זאת, מעניין לציין שבעוד שצריכת בשר קשורה באופן חיובי להכנסה, מחקר קודם שנערך ובדק את המצב ב-120 מדינות זיהה שברמה מסוימת של הכנסה לנפש (בסביבות 40,000 דולר תוצר לנפש), סך צריכת הבשר יורד עם הגידול בהכנסה.

בין הסיבות להפחתת הצריכה של בשר, בתוכו בשר עופות, ניתן למנות את השינויים באקלים והפגיעה הסביבתית. שיקולים של רווחת וצער בעלי חיים ותזונה בריאה גמרו לרבים לתעדף חלופות בשר צמחיות יותר, וההחלפה של בשר אדום – בשר בקר בבשר עופות ניכרת גם היא, כנראה בשל התפיסה כי בשר העוף בריא יותר, טוב יותר לסביבה וזול יותר.

גם נושא הבשר המתורבת, שישראל אחת החלוצות בתחום, נכנס כאחד השיקולים להפחתת צריכת בשר ובשר עופות בפרט. לדברי עורכי המחקר, אנשי מדע מובילים מבית הספר לבריאות הציבור והמכון לקיימות באוניברסיטת קארטין אשר בפרת', אוסטרליה, והמרכז להנדסת מזון באוניברסיטת סידני,  אף על פי שאכילה היא בבחינת בחירה אישית, בכפוף לגישה, לזמינות ולמחיר סביר – ההשלכות על המשאבים המשותפים של קרקע, אוויר, מים, מגוון ביולוגי ואקלים גדולות באופן יחסי מאלה של אנרגיה, תחבורה, מבנים וכל תעשייה אחרת.

על פני אופק של 20 שנה – עורכי המחקר משערים כי זוהי הסיבה להפחתת הצריכה של בשר. החוקרים חיפשו את אותה נקודת שיא, ממנה צריכה הבשרים יורדת.

גידול בייצור בשר באחוזים, בעולם. סין מובילה עם 3,000 אחוזים (מקור: OUR WORLD IN DATA /  CC BY 4.0)
ייצור בשר בעולם במיליוני טונות (מקור: OUR WORLD IN DATA /  CC BY 4.0)

בשר העופות מוביל בצריכת הבשר העולמית

האומדנים השנתיים של צריכת בשר בקר ועגל, עופות, חזיר ובשר כבשים (בק"ג משקל קמעונאי לנפש, ק"ג/לאדם) הובאו עבור כל שנה בין 2000 ל-2019 ממסד הנתונים של ה-OECD וארגון המזון העולמי.

על פי המחקר, בשר עופות עומד כמצרך העיקרי להגדלת צריכת הבשר הכוללת, בעוד שצריכת בשר בקר וכבש ירדה בדרך כלל. מגמות אלו כל הנראה משקפות את טעמם של הצרכנים.

על פי המחקר, צריכת הבשר העולמית לנפש עלתה בין השנים 2000 ל-2019 (29.5 ק"ג לעומת 34.0 ק"ג), בקצב של 0.34  ק"ג בשנה. ב-26 מתוך 35 המדינות שנחקרו, צריכת הבשר הכוללת לנפש עלתה באופן משמעותי לאורך זמן.

העליות המשמעותיות ביותר (כמעט 2 ק"ג נפש בשנה) נצפו במדינות עם רמות צריכה מתחת לממוצע העולמי של שנת 2000, כמו רוסיה, וייטנאם ופרו. במדינות דרום אמריקה (ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה וקולומביה), שבהן הייתה צריכה גבוהה יחסית בשנת 2000, נצפו גם עליות שנתיות של למעלה מ-1 ק"ג נפש. ירידה כוללת בצריכת הבשר הכוללת נראתה ב-6 מדינות, בעיקר ניו זילנד (86.7 ק"ג נפש ב-2000 עד 75.2 ק"ג נפש ב-2019) ובפרגוואי (53.5 ק"ג נפש ב-2000 עד 39.5 ק"ג נפש ב-2019).

גידול בייצור בשר באחוזים, בעולם. סין מובילה עם 3,000 אחוזים (מקור: OUR WORLD IN DATA /  CC BY 4.0)
גידול בייצור בשר באחוזים, בעולם. סין מובילה עם 3,000 אחוזים (מקור: OUR WORLD IN DATA /  CC BY 4.0)


צריכת השר תלויה בהכנסה

צריכת בשר העופות העולמית לנפש עמדה על 14.8 ק"ג בשנת 2019, לעומת 9.8 ק"ג בשנת 2000. צריכת בשר העופות המוחלטת לנפש יותר מהכפילה את עצמה ב-13 מדינות. מתוך 35 המדינות שנחקרו, 30 חוו מגמת עלייה בין 2000 ל-2019 בצריכה לנפש של בשר עופות. ב-15 מדינות נרשם גידול של יותר מ-10 ק"ג לנפש והוא היה גדול מ-20 ק"ג לנפש בפרו, רוסיה ומלזיה.

ירידה קלה בצריכת עופות לנפש נצפתה באתיופיה, ניגריה ופרגוואי, בעוד שלא נצפתה מגמה בישראל ובתאילנד. בניגוד לירידה בתרומה היחסית של בשר בקר וחזיר לצריכת הבשר הכוללת בעולם, תרומת העופות עלתה מ-33% ל-43.4% בין שנת 2000 ו-2019.

גידול בייצור לפי סוג בשר (מקור: OUR WORLD IN DATA /  CC BY 4.0)
גידול בייצור לפי סוג בשר
(מקור: OUR WORLD IN DATA /  CC BY 4.0)

למרות צריכת הבשר הגוברת בכלכלות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, נותרו פערים בין המדינות. מדינות מסוימות, כמו הודו ואתיופיה, צורכות פחות מ-5 ק"ג לנפש בשנה בגלל חוסר יכולת כלכלית, בעוד אוסטרליה וארה"ב, למשל, צורכות עד 100 ק"ג לנפש לשנה.

בניו זילנד, קנדה ושווייץ, הצמחונות נמצאת במגמת עלייה מכיוון שחלק גדול יותר מהאוכלוסייה מפחית כעת במודע את צריכת הבשר בגלל דאגות סביבתיות ובריאותיות, ומאתגר את האסוציאציות התרבותיות הקיימות. זמינות משופרת של חלבונים חלופיים עומדת גם מאחורי הפחתת צריכת הבשר וכך גם רווחת בעלי חיים, אתיקה, דאגות לגבי הסביבה, קיימות מערכות מזון ובריאות.

מעניין לציין כי שנות ה-50 של המאה שעברה נשלטו על ידי בשר חזיר ובשר בקר, ואחריהם בשר עופות, מגמה שנשארה יציבה עד 1980. כמות בשר הבקר שיוצרה בעולם גדלה באופן דרמטי בין 1950 ל-1990, ללא התרחבות משמעותית לאחר מכן, בין היתר הודות ליעילות גדולה יותר של המרת דגנים.

ביבליוגרפיה:

Are We Approaching Peak Meat Consumption? Analysis of Meat Consumption from 2000 to 2019 in 35 Countries and Its Relationship to Gross Domestic Product

by Clare Whitton 1ORCID,Diana Bogueva 2,3,Dora Marinova 2ORCID andClive J. C. Phillips 2,*ORCID

המחקר פורסם בפורום הפתוח  MDPI , פלטפורמה לעידוד השיח המדעי

כתבות נוספות