אוקראינה ורוסיה הינן ספקיות גרעינים ואנרגיה מהמובילות בעולם – והפלישה הרוסית, ששיתקה את אוקראינה מצד אחד ובודדה את רוסיה מצד שני, משפיעות כבר על הכלכלות בעולם. גורמים בארץ מעריכים: מכוני התערובת מחזיקים מלאים למספר חודשים, למדינה יש מלאי חירום – אך אם הלחימה תימשך – העניינים עלולים להסתבך
דני בלר
צילום: Image by Andreas Göllner from Pixabay
הפלישה הרוסית לאוקראינה עלולה להביא לייקור ניכר של גרעינים (חיטה, תירס, סויה, דגני מאכל ועוד) ולייקור של מוצרים מהחי (בשר, ביצים, חלב), לא רק בישראל, שהיא כלכלה יחסית קטנה, אלא בעולם כולו. למעשה, עליות במחירי המזון שמקורו מהחי כבר מתחילים לעלות. באירופה נרשמה עליה במחירי הביצים, של כ-30 עד 37 אחוזים, שתבוא לידי ביטוי במחירי הביצים בישראל.
רצה הגורל ושתי יצואניות מרכזיות של דגנים, אוקראינה ורוסיה, לא רק נמצאות במלחמה, אלא גם שולחות את הדגנים מנמלים בים השחור.
החשש הוא כי במקרה של פעולה צבאית או הטלת סנקציות, הנמלים יושבתו. אוקראינה נחשבת ליצואנית השלישית בגודלה בעולם של תירס והרביעית בגודלה של חיטה. רוסיה היא יצואנית החיטה המובילה בעולם.
הלחימה באוקראינה והסנקציות הכלכליות על רוסיה, לרבות ניתוקה ממערכת התשלומים הבינלאומית ואיסור הטיסה, כבר שלחו איתותים לשווקים. ישראל אינה יכולה להשפיע הרבה על המצב העולמי, אבל גם נהנית מהי ותה מדינה קטנה יחסית. הבעיה האמיתית תהיה במדינות ערב, בהן לזינוק מחירי החיטה עלולות להיות השפעות על היציבות הפוליטית. במצרים, למשל, ישנה אמרה על פיה הדאגה הגדולה ביותר של הנשיא היא מאיפה להביא חיטה ל-102 מיליון פיתות מדי בוקר.
לקח נוסף שמלמדת המלחמה באוקראינה, הוא כי ישראל צריכה לשאוף לעצמאות בתחום אספקת המזון ולא להסתמך על ייבוא. לפני המשבר, שאיש כנראה לא צפה אותו בממשלה, ישראל תכננה לייבא ביצים מאוקראינה, כדרך לבצע רפורמה בענף ההטלה מקומי. צעד זה מביא לחיסול המשקים המשפחתיים בקו העימות ולהפיכתה של ישראל תלויה במדינות אחרות באספקת המזון שלה.
כעת, נדמה כי בזמן הקרוב לא רק שלא יגיעו ביצים מאוקראינה, אלא גם גרעינים ותבואות. אם הלחימה תימשך יותר משבועיים שלושה נוספים, ישראל תצטרך להתחיל להיערך לייבוא גרעינים ממדינות אחרות, מולם תתחרה יחד עם כלכלות חזקות ממנה על היצע מוגבל יותר.
גל עליות מחירי הדלקים ישפיעו על יוקר המחיה. בישראל שבים ומדגישים כי לא צפוי מחסור במזון, אך הוא עלול להפוך להרבה יותר יקר ולהוביל למחאה חברתית, דוגמא זו של 2011.
מכוני התערובת בישראל והמשק החי למודי מלחמות והיטיבו לתפקד גם בימי מגפה ומלחמה בחזיתות הדרום והצפון. לולני ישראל המשיכו לספק גם בימים הקשים ביותר – ביצים ופטמים. לחימה באירופה, שיכולה להתרחב למעגלים נרחבים יותר, דורשת מקובעי המדיניות לחזק את החקלאות המקומית בכלל ואת ענף הלול בפרט.
