לשכת עורכי הדין שלחה למשרד החקלאות נייר עמדה הנוגע לטיוטת תקנות צער בעלי חיים, אותה מקדם שר החקלאות עודד פורר. בלשכה מבקשים פורמה מרחיקת לכת, שתעלים את לולי הכלובים. אלא מה, מאמר מקצועי של משרד החלקאות קובע כי לולי החופש אינם מתאימים לכלל המגדלים ועלולים להיות לא כלכליים מתחת למספר מטילות מסויים
דני בלר
צילום: Image by Pexels from Pixabay
לשכת עורכי הדין שלחה לאחרונה את הערותיה לטיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן לצרכים חקלאיים), התשפ"ב–2022. חברי ועדת זכויות בעלי החיים בלשכת עורכי הדין מתריעים מפני "לקונה" בתקנות. לטענתם, עלול להיווצר מצב בו יוקמו "לולי קומבינציה": החזקת תרנגולות בכלובים שבחלק מהזמן הם פתוחים ובחלקו האחר סגורים.
"הוועדה מברכת על טיוטת התקנות, ועל ההתקדמות להסדרה חקוקה של תנאי ההחזקה של מיליוני התרנגולות שמוחזקות בתעשיית הביצים בישראל, ושסובלות סבל בל יתואר יום -יום ושעה-שעה. במיוחד מברכת הוועדה על כך ששר החקלאות אימץ את העמדה לפיה החזקת תרנגולות יכולה להיות אך ורק בלולים ללא כלובים שעומדים בסטנדרטים נוספים לעניין מתן ביטוי לצרכיהן של התרנגולות", נכתב בתגובת לשכת עורכי הדין. "הוועדה כבר הביעה את דעתה בעבר שנחוצההסדרה חקוקה של התחום, ושאחד המרכיבים בהסדרה כזו צריך להיות איסור על לולי כלובים, שהחזקת תרנגולות בהם מהווה כבר היום עבירה של התעללות בניגוד לחוק צער
בעלי חיים".
עוד אומרים בלשכה כי "עמדנו לעיל על כך שהחזקת תרנגולות בכלובים מהווה כבר היום עבירה על החוק, שדינה שלוש שנות מאסר. עמדנו גם על כך שלא ניתן להתיר בתקנות התנהלות שאינה עומדת במבחן איסור ההתעללות שבחוק. אף שתקופת מעבר ביחס ללולים קיימים מהווה חלק בלתי נפרד מהסדרת התחום, משך תקופת המעבר וההוראות שיחולו במהלכה, צריכים להיגזר מנתון זה. בקביעת הוראות השעה לעניין כלובים קיימים, יש לקחת בחשבון מספר נתונים:
א. החזקת תרנגולות בכלובים מהווה עבירה על החוק, וניתן לאפשר אותה רק למשך הזמן המינימאלי הנדרש למגדלים קיימים לשם היערכות למעבר ללולים ללא כלובים;
ב. חלק גדול מהלולים בתעשייה הם ישנים וטעונים החלפה ממילא, גם מטעמים שאינם נוגעים לרווחת התרנגולות אלא למפגעים סביבתיים וסיכון בריאות הציבור;
ג. לולי-כלובים שהוקמו בעשור האחרון הוקמו על רקע דיונים על תקנות צער בעלי- חיים, שהתנהלו בממשלה ובכנסת, ועל רקע השינויים במשפט המשווה. מי שהקימו לולים אלו לקחו על עצמם סיכון מודע ומחושב, והם אינם יכולים לטעון שהאיסור על לולי כלובים פוגע באינטרס צפיות לגיטימי שהיה להם בכך שהמשטר המשפטי הקיים יימשך או שהמשטר המשפטי החדש יתאם את הממשק שהם בחרו בו. בהקשר זה יוער כי גם מסמך הרגולציה שפרסם המשרד עם פרסום טיוטת התקנות, ציין כי "תקנות הרווחה שיוגשו לכנסת יקבעו תאריך יעד, 1/6/26 , ממנו ואילך ייאסר אכלוס מטילות בלולי כלובים".
עוד מוצע בנייר התגובה כי יחול "איסור על מכירת ביצי כלוב, שייכנס לתוקף במקביל לכניסה לתוקף של האיסור לייצר ביצי כלוב בישראל, ושיחול גם על ביצים מיובאות. זהו מהלך משלים שננקט בשורה של מדינות בארה"ב, ושנשקל גם באיחוד האירופי".
לדברי שר החקלאות: "ישראל עוברת ותעבור לגידול בלולי הטלה ללא כלובים. השינוי יבוצע ואף קומבינה לא תוכל למנוע אותו. סיכמתי עם יו"ר ועדת החינוך, ח"כ שרן השכל, לכנס את הוועדה מיד אחרי חג הפסח כדי שנאשר את התקנות שמחייבות מעבר לגידול בלולים ללא כלובים, במטרה להתחיל עידן חדש בענף. זהו הצעד הנכון ביותר".
נושא הלולים ללא כלובים נשקל מחדש לא רק בקרב הדרג המקצועי בישראל, החולק על השר, אלא גם באנגליה למשל, שם בשל מגפת שפעת העופות מטילות חופש הוגנסו מחדש לכלובים והביצים מותגו כ"ביצי חווה".











