מה קובע את סיווג הביצה? בית המשפט פסק בעניין

צילום: Image by Moira Nazzari from Pixabay

תושבת ישראל הגישה ב-2017 בקשה לאישור תביעה ייצוגית בטענה כי חברות שיווק ביצים שיווקו ביצים שסומנו בגודל XL או L, בעוד שבפועל המשקל שלהן היה נמוך יותר. בית המשפט קבע כי התובעת תיאלץ לשאת בהוצאות ושכר הטרחה של עורכי הדין שייצגו את החברות שנתבעו, בסך כולל של 105 אלף שקל.

בבקשה שהגישה תושבת ישראל  נטען כי ביצה שסווגה ושווקה בגודל L (שמשקלה אמור להיות בין 63-73 גרם) שקלה בעת הרכישה על ידי הצרכן פחות מ-63 גרם ומתאימה לסיווג כביצה בגודל בינוני M. במהלך ההכנה לתביעה הוכן דו"ח שקילת ביצים מטעמה של המבקשת שבוצע ונערך על ידי רו"ח, במסגרתו נשקלו כ-690 ביצים שסומנו בגודל XL ו-L. לטענת המבקשת,  שיעור הביצים שסומנו שלא לפי גודלן האמיתי הוא כ-20%.

מנגד, החברות טענו כי על פי בחוק בישראל, הביצים מסווגות על פי משקלן בעת מיונן, שקילתן וסימונן, ולא קיימת דרישה כי משקלן של הביצים יישאר זהה לפרק זמן ארוך לאחר שמויינו. בשל המבנה הפיזיולוגי של הביצה קיימת תופעה של נידוף מים, אשר עלול לגרום לאיבוד ממשקל הביצה לאורך הזמן, בקצב המושפע מגורמים רבים, לרבות טמפרטורה ולחות שאין לחברות כל שליטה עליהן, נטען.

הפחתת משקל הביצה, ככל שמתרחשת, מקורה בנידוף מים,  אולם הערכים התזונתיים בביצה נשארים זהים. נטען על ידי המשיבים, כי אין לחברות כל אינטרס לסווג את הביצים בסיווג שגוי שכן הן אינן מרוויחות או מתעשרות מכך.

כאמור, בית המשפט פסק לטובת חברות הביצים וחייב את התובעת בהוצאות משפט.

כתבות נוספות