רמת צבי מעצמת לול

בעמק חרוד, במעלה הגבעה, ישנו מושב אשר עלה על הקרקע בשנות ה-40 והצליח לשמור על אופי ומראה חקלאי לאורך כל השנים. ענפי הלול והרפת מובילים ליציבות בפרנסת החברים ולדבקותם בחקלאות

מאת: יוסי מלול

 

רמת צבי הינו מושב חקלאי בעמק חרוד (יש אומרים בגליל התחתון). במראה כללי המושב משובץ להפליא בסככות מגוונות של לולים ורפתות ולרבים מחבריו, ישנה פעילות בשני הענפים, לאורך עשרות שנים.
האגודה החקלאית השכילה לפתח מערכות תמך משותפות המסייעות מאוד לייעל, בעיקר את הוצאות ההזנה בשני הענפים. כך גם הוקמה אגודת "רמה" עם מכון תערובת מפותח מאוד, בורות תחמיץ משותפים לכל הרפתנים ומערכות משותפות נוספות.

מערכות סולריות רבות אשר הותקנו על גגות המבנים החקלאיים, כמעט מתחילת הפרויקט והתהליך נמשך עד היום. ענף יצור החשמל באמצעות מערכות אלה, תורם תרומה של ממש, לרווחתם של החקלאים במושב.

גם מערכת היחסים בין החקלאים ובני משפחותיהם במושב מעולה, עם הרבה התחשבות ועזרה הדדית.
דור ההמשך, שהוא נושא מורכב ביישובים רבים, מוצא את מקומו כאן, בהובלת ענפי החקלאות, בחלק ניכר מהמשקים.

וכך מושב רמת צבי הפך ליחידה גדולה ומשמעותית בחקלאות המושבית, בשני ענפי החי המרכזיים – ממש מעצמת לול ורפת ועל כך ראויים חבריו להערכה גדולה.

הנחלה הראשונה בכניסה למושב היא של משפ' ארבל בהובלתו של פנחס האב. כל המגיע אל המשק, יפגוש כאן בית מטופח להפליא ומאחוריו סככות רבות בשני הענפים.

מקפידים לבצע את העבודה באופן מקצועי ומיטבי וקליטת האפרוחים כמו גם השיווק נעשים באותו שבוע בכל המושב
מקפידים לבצע את העבודה באופן מקצועי ומיטבי וקליטת האפרוחים כמו גם השיווק נעשים באותו שבוע בכל המושב

פנחס, ספר קצת על הגעת ההורים למושב, ההשתלבות שלך בעשייה החקלאית ובצעדים ראשונים של הלול

נולדתי ב-1952, כילד שני להוריי אשר הגיעו ארצה לאחר השואה בפולין. אבא הגיע  מקפריסין (לאחר שנוסעי האונייה שבה ביקש לעלות נתפסו ע"י הבריטים)  ואימא הגיעה  מפולין. שניהם התגייסו לצה"ל שם הכירו והפכו לזוג. בתום השירות הגיעו יחד למושב רמת צבי והצטרפו אל הזוג אברמוביץ, שהיה להם ניסיון חקלאי קודם. ההחלטה שלא להתיישב במרכז הארץ, נבעה מכך שהאדמה במרכז חולית ועדיף ללכת למושב הצעיר רמת צבי, אשר בו האדמה טובה ומשובחת…

בדומה לכל המתיישבים במושב, הם הקימו רפת קטנה ולול קטן של 500 תרנגולות לביצים. היה בית אימון שם גידלו את האפרוחים עם כיפה אומנת במרכזו. כילד אני זוכר, שכאשר היה חם בחוץ, הכניסו את התרנגולות למקלחת הביתית, בצריף המשפחתי. כך התנהלו השנים הראשונות ואח"כ עברנו ללול סוללות עם כלובים – היינו אוספים את הביצים ושולחים לתנובה.

במושב היה מחסן ביצים (תחנת איסוף) כל חבר הביא את תוצרתו והמשאית של המושב, אשר הביאה את החלב לתנובה תל יוסף, הביאה גם את הביצים למחסן תנובה בעפולה.

במקביל, גידלנו עופות לפיטום במצודות, שהן כלוב של 3X2 על רגליים ובפנים היו מאות עופות.

גם אחרי השירות הצבאי שלי, עדיין היה לנו לול קטן לביצים ולפיטום, כי בשני הענפים היו מכסות, שהגבילו את הייצור המשפחתי.

ליאור, הבן הממשיך, אחראי על הרפת ופנחס מטפל בלול וגם עוזר בעבודות הרפת – שני הענפים מתגייסים לעזרה הדדית ויומיומית
ליאור, הבן הממשיך, אחראי על הרפת ופנחס מטפל בלול וגם עוזר בעבודות הרפת – שני הענפים מתגייסים לעזרה הדדית ויומיומית

מעבר לענף הפטם בלבד

בסוף שנות ה-70 לערך, הפסקנו את ייצור הביצים ונשארנו עם ענף הפטם. בתחילת שנות ה-80, התחלתי לגדל עופות עם גיסי, חיים רודברג  – המרנו את מכסות הביצים למכסות פטם וכך הכפלנו את הייצור המשותף.

אחרי הצבא חזרתי מיד למשק, אשתי עופרה הגיעה מהמרכז ויש לה משפחה בכפר יחזקאל הסמוך. הכרנו במילואים ועברנו לגור ליד הוריי ברמת צבי.

וכך, לצד הרפת, הקמתי יחד עם חיים לול של 7,000 עופות במשק של כל אחד. בשנת 2000 פירקנו את השותפות וכל אחד המשיך לגדל במשקו, מכסות הפטם בוטלו אז לחלוטין וכל אחד רשאי היה לייצר כל כמות ובלבד, שיש לו למי לשווק.

ברמת צבי היו אז 5-3 משקי ביצים וכ-12-10 משקי פטם, כיום ענף ההטלה כבר לא קיים במושב ונותרנו  כ-9 מגדלי פטם. רוב המשקים מחזיקים לול בצד הרפת והמושב מלא סככות מכל הסוגים, רבות מהן עם מערכות סולאריות על הגג. בכל שנה הוספתי עוד לול והגעתי במהלך השנים, לגידול של 120,000 עופות ב-4 לולים.

בכל בוקר פנחס מוביל תערובת ייעודית מהמכון ודוחף אותה למיכלים בכניסה ללולים
בכל בוקר פנחס מוביל תערובת ייעודית מהמכון ודוחף אותה למיכלים בכניסה ללולים

למי אתם משווקים את העופות ומדוע לא הצטרפתם לשיטת האינטגרציה?

במשך כ-30 שנה שיווקנו את העופות למשחטת עוף טוב בעמק המעיינות, כמעט כל המגדלים במושב שיווקו למשחטה זו. לפני כשנה, קיבלנו דרישה מהמשחטה לעבור לשיטת האינטגרציה ובעקבות כך, החלטנו להיפרד מהם ולהישאר עצמאיים. המשמעות של אינטגרציה למגדלים היא שבעצם, המגדלים נותנים שירותי לול ועבודה והמשחטה רוכשת את כל התשומות. שיטה זו מותירה בידי המגדל מרווח קטן ואנו לא היינו מוכנים להסדר שכזה.

יש לנו מכון תערובת לתפארת, שמספק באופן יומיומי את כל המזונות המרוכזים ללולים ולרפתות של החברים, עובדה אשר מוזילה את עלויות הגידול ונותנת תשואה ראויה לגידול בעלי החיים. אנו כמגדלים נהנים מהשותפות בייצור המזון.

וכך, חצי מהמגדלים עברו למשחטת פאנדי בכפר כנא ואני הצטרפתי לחצי מהחברים שעברו ל-עוף ירושלים שהיא משחטה באזור התעשייה עטרות.

 

ספר על מחזור העבודה בלול שלך שדומה לשאר הלולים במושב

כל הלולים שלי מבוקרים באמצעות בקרים של חברת אגרולוג'יק עם אוורור אורך וכל התהליכים מבוצעים באופן די אוטומטי, אם אין תקלות.

ברמת צבי מגדלים כ-500,000 עופות במחזור. האפרוחים מגיעים דרך מדגרות אשר קשורות בהסכמים עם המשחטות השונות – אני רוכש את האפרוחים ממדגרת מענית אשר נרכשה ע"י עוף ירושלים.

  • האפרוחים מגיעים מהמדגרה, ביום הבקיעה, במשקל של 45 גרם בממוצע ואחרי 40-42  יום הם מתקרבים ל-3 ק"ג. לאורך כל הגידול, העופות נמצאים באותו לול.
  • יש 6 מחזורים בשנה, בכל מחזור אני מקבל 120,000 עופות והם מחולקים לארבעת הלולים במתחם. כל הלולנים במושב מקבלים את האפרוחים בתוך 10 ימים, מאחר וכל המושב נחשב לאזור אחד בהיבט הווטרינרי, השירותים הווטרינריים אוכפים את כללי הבטיחות הביולוגית, כדי למנוע תחלואה.
  • גם השיווק נעשה על ידי כל המגדלים במושב, בתוך שבוע עד 10 ימים, כך שכולם מנקים ומחטאים את הלולים, במהלך הפסקת גידול משותפת.
  • אורך הגידול ומועדי הקבלה מאפשרים לנו הפסקה של 3-2 שבועות לניקיון, לחיטוי ולתחזוקה נחוצה.
  • אני מקבל את האפרוחים בשתי משאיות ומוציא כ-25 משאיות של עופות מפוטמים (ממוצע של 5,000 עופות למשאית), 6 פעמים בשנה.

 

איך נראה סדר היום שלך כשאתה כבר מעבר לגיל גימלא?

אני קם מוקדם ומתחיל בעבודה ברפת. ליאור הבן הוא בן ממשיך במשק, אחראי על הרפת ואני על הלול, יש לנו גם 2 תאילנדים.

מתחיל ב-05:00, מביא אוכל בעגלה המערבלת לפרות – סיבוב למכון התערובת ומשם לבור התחמיץ המשותף, מערבל הכול לחלוקה לפרות.

אחרי החליבה, התאילנדי מגיע ללול ואוסף את העופות המתים, אני מגיע אחריו ועושה סיבוב לראות שהכול עובד ושאין תקלות.

את העופות המתים אנחנו מפנים לאתר הטמנה מסודר, החברה שאיתה אנו קשורים בנושא זה – שולחת משאית מנוף ומפנה את בורות הפגרים אצל כולם, ביום אחד, בתום הגידול.

אחר הצהריים אני עושה עוד סיבוב בלול, כדי לוודא שהכול בסדר…

תערובת להזנה – הכול מגיע ממכון התערובת במושב. יש לנו עגלת בלאאור אשר מופעלת באמצעות טרקטור, אני מביא תערובת בבוקר ודוחף למיכלים. בשיא הם אוכלים 20 טון ליום.

ההשקעה בלול מבוססת על אוטומציה מרבית ואם אין תקלות, העבודה פשוטה יחסית, חשוב לזכור כל הזמן שהאחריות גדולה מאוד ואסור להיות שאננים.

רפואה בלול – ד"ר ברוס מהשו"ט משמש כווטרינר מלווה של הלולים במושב ומגיע לפי קריאה. לעיתים ישנן מחלות אשר צריך לאבחן ולטפל וזה תפקידו. מעבר לכך, הווטרינר מעיר ומדריך בענייני ממשק בלולים ובסביבתם. בנוסף, ישנה גם שיגרה של חיסונים, אשר אנו מחויבים אליה לפי הגדרת השירותים הווטרינריים.

החיסונים מתחילים במדגרה, מיד ביום הראשון לחיי האפרוחים ונמשכים על ידנו וע"י צוותי מחסנים, עד ליום ה-22-21 לחיי העופות. אנו מחסנים כנגד ניוקסל, ברונכיט, שפעת וגומבורו. בסך הכול, מצב הבריאות טוב ובכל המושב.

 

כיצד נראה כיום שיווק העופות מהמשחטות לצרכן בישראל?

כרגע אין יבוא של עופות לישראל, אך אם האיום יתממש ויפתחו את היבוא, אזי כמובן, תהיה ירידה בכמויות ויהיו עודפים. כיום, מי שמווסת את הכמויות, אלו המשחטות/מדגרות והן מונעות עודפים. הכמויות שהן "מזמינות" אצלנו, נקבעות לפי מצב השוק.

כל מגדל חייב להיות מחובר למשחטה מאחר והשוק החי שהיה בעבר יותר תוסס, בעיקר בשוק בערבי, הפך להיות שולי למדיי. המשחטות הקטנות נסגרו ואין שחיטה בשווקים.

השוק גדל כמו שיעור הגידול באוכלוסייה ובסך הכול, הביקוש די סטטי. הרווחיות כיום לא גדולה וכתוצאה מכך, לא משקיעים בענף ולא מגדילים את היקף היצור.

כושר הייצור שכבר קיים כיום, הוא מעבר לצריכה ואין עודף, אם כי בצפון ובעוטף חלק מהמגדלים סגרו. כאשר יחזרו לעבודה מלאה, יהיו עודפים בשווקים וכבר היו כמה הסדרים שמטרתם הייתה לצמצם את הכמויות.

 

כיצד נראה דור ההמשך במשק שלכם ומה מערכות היחסים בין כולכם?

ליאור (נשוי + 3) הוא הבן הממשיך במשק וגר בבית קרוב. הוא למד הנדסת ביוטכנולוגיה ועבד כמהנדס מזון עד גיל 40 ואז הצטרף אליי למשק. אני העברתי לו את ניהול הרפת – מערכת היחסים טובה מאוד.

ליאור קידם את הרפת מאוד ואם לפני כ-8 שנים תנובת החלב ברפת הייתה כ-10,000 ליטר לפרה, הוא הצליח להביא לתנובה של 12,000 ליטר. יש לי עוד 4 ילדים שעובדים בתחומים מגוונים, חלקם גרים במושב והקשר בין כולם מרחיב את הלב.

היתרון שלנו הוא שהמשק משולב ויש בו רפת וגם לול. מערכת היחסים הטובה, תורמת לשיפור התוצאות והפירגון ההדדי, משרה אווירה טובה ופורה בכל המערכות.

במהלך השנים, כיהנתי במספר תפקידים ציבוריים במושב – בין  היתר, יו"ר האגודה החקלאית 15 שנה, במהלכן ליוויתי תהליכים מגוונים. כיום אני עדיין בהנהלה של מכון התערובת רמה.

האווירה ושיתוף הפעולה בין החקלאים במושב היא חיובית וחברית וזה מביא להרבה דברים משותפים, שמשפרים את הביצועים בענפי החי וגם במערכת החברתית במושב.

אכן, עבודה משותפת, לתועלת כולם, אשר שומרת על כל המגדלים והחברים.

 

כתבות נוספות