עפיף טאנוס מעילבון, בעל מפעל ליצור טחינה (טחינת הנסיך) יותר מ- 30 שנה, נכנס גם, ליצור תמציות צמחים טבעיים (צמחי מרפא, צמחי תבלין), כתוספי מזון לעופות ולבעלי חיים אחרים
מאת: חזי כהן
צילום: חזי כהן
"אני מייצר טחינה, ומוצרי טחינה יותר משלושים שנה. אני מעורב בתעשיית המזון וביבוא מוצרים חקלאים יותר משלושים שנה", אומר לנו עפיף טאנוס. עם הרעיון של שימוש בצמחי מרפא ברפואה טבעית, אני הולך תקופה ארוכה. שהייתי נער צעיר, התחיל אצלי בעיות של עיכול וכאבי בטן "מרגיזים". לא מצאו לי פתרונות רפואיים מקובלים, נאלצתי להסתפק ב"תרופות סבתא". בהיותי תלמיד לראיית חשבון, נתקלתי פעם ראשונה בספר על רפואה ותרופות בעת העתיקה (הרמב"ם, אבן סינא), קראתי לעומק, ופתאום נפתח לי עולם חדש. הנושא משך אותי יותר ויותר. בהיותי במצרים, מצאתי ספרים נוספים בנושא: ה- "רפואה העתיקה ותרופות צמחיות" (בערבית). התחלתי להתעמק בנושא. במסעותיי, למציאת שווקים חדשים לרכישת שומשום (טחינת הנסיך), נחשפתי להרבה צמחי מרפא ותבלין ישנים וחדשים, שעזרו לי לגבש את רעיון השימוש בצמחי מרפא ותבלין, לשיפור התזונה וחיזוק הגוף. הרעיון הזה שכב הרבה זמן במגירה.
במשך שלושים שנה הייתי עסוק ביצור טחינה. חיכיתי לזמן שבו אוכל להגשים את החלום. בחמש שנים האחרונות מצא עפיף את הזמן והיכולת להגשים את חלום "הרפואה טבעית". צוות קטן של בעלי מקצוע בתחום: פרופ' לביוכימיה ריאד אמין עם ניסיון של 40 במחקר אקדמי של "השפעת מוצרים טבעיים על הבריאות". פרופ גאמל אבו עומר – מומחה לבריאות העוף, אוניברסיטת ביר זית. הייבא טאנוס (בתו של עפיף), נטורופטית ביוטכנולוגית ומנהלת פיתוח. התחילו ליישם ולרקוח תמציות של, צמחי מרפא ותבלינים. "לכול צמח וצמח יש את החומרים הפעילים שעוזרים בתהליכי ריפוי הגוף" אומר לנו עפיף. הצמחים שונים אחד מהשני בדרכי פעילותם, באברי המטרה בגוף. לצמחי המרפא הטבעיים יש איכות אנרגטית שונה ("קרה, חמה"), יש צורך לדעת לשלב נכון בין הצמחים והאנרגיות מכול צמח. את כול הידע בנושא שרכש עפיף, יחד עם הידע והניסיון שהביאו שאר חברי הצוות, יצאו לדרך הביצוע. שנים של עבודה וניסיונות במעבדה. חיפוש זני צמחי המרפא המתאימים, סיווג ומיון הצמחים למטרות הריפוי השונות. לאחר שפותחו מספר נרחב של תמציות מרפא שונות (תערובות של 22 מיני צמחי מרפא שונים), נכנסו לבדיקות שדה בפועל. בהמשך בדיקות השדה, נבחרו הרכבי התמציות המתאימים ביותר לריפוי ועזרה בהתמודדות למצבי העקה של בעלי חיים יצרניים (מטילות, פטמים). ניסויי שדה ממושכים שנעשו בלולי פטם ומטילות, אישרו את יעילות החומרים החדשים. פרסומי מחקר מדעיים, שפורסמו בעיתוני מחקרי (journal of animal Sciences) ע"י פרופ גאמל אבו עמר באוניברסיטת אנאג'ח בשכם, מצאו יתרונות מקצועיים בשימוש מיצוי טבעי של צמחי מרפא ותבלין (chicken forte ) בפטמים. המסקנות מראות על: התמותה הכללית והתמותה הפתאומית היו מינימליות. לתוספת תמציות המרפא הייתה השפעה משמעותית על הרכב הטבחה (גופת העוף) וחלקי הפנים של הטבחה. ניצולת המזון שופרה מאוד. במשקל הגוף בגיל 33 יום היה פער גדול (300 גרם). בחישוב היעילות הכלכלית היחסית (REE) נמצא יתרון של 13% בשימוש מיצוי טבעי של צמחי תבלין ומרפא. (את המחקרים המלאים אפשר לקבל מהחברה).
גם בניסיונות שדה, שעשו במשקים (לול כנגד לול) במושב אליפלט, (כפי שדווח ע"י החברה) נמצאו יתרונות בשימוש "צ'יקן פורטה" בתוספת למים (300 מ"ל לקוב מים) לפטמים. ירידה בתמותה ( 1.96 לעומת 5.4 אחוז). תוספת משקל של 200 גרם בגיל 35 יום. תצפיות שדה נוספות באותו מקום הראו עמידות טובה יותר להתפרצות מחלת אי קולי בלהקה. (בגיל 13 יום התפרצה מחלת קולי, הלול שקבל תוספת "צ'יקן פורטה" נפגע פחות. התמותה 1.7% לעומת 3.5%. תוספת משקל גבוהה יותר.
החברה, בשיתוף פעולה עם חברה גדולה ליצור פטמים, ערכה סדרת בדיקות שדה ומבחנים השוואתיים עם תוספי המיצוי הצמחי לפטמים. לאחר סדרת הבדיקות ומציאת הרכב תערובת צמחי מרפא ותבלין הנכון, נערך ניסוי שדה מבוקר בלול מסחרי. בניסוי השוואתי זה, התקבלו תוצאות טובות יותר בלול שקבל תוסף chicken forte סדרה 3 (300 סמ"ק לקוב מים), לעומת לול הביקורת.
תצפיות שדה נוספות שנעשו לאחרונה, בלולי מטילות בארץ, הראו על ירידה איטית יותר של אחוזי ההטלה במטילות מבוגרות.
אנחנו מאמינים: "שאמא האדמה" מלאת כוח, עם האמצעים ויכולות מוכחות להשגת בריאות טובה לבעלי חיים, אומר לנו עפיף. הוא מוסיף ואומר: אם הידע שלנו והגישה ההומנית, יש לנו העונג להגיש ללקוחות שלנו, את הפתרון הטבעי הנרחב בגידול עופות.
האיש שהקים את טחינת הנסיך
עפיף טאנוס ( 63 ) האיש שהקים את טחינת הנסיך, יצרן הטחינה הגדול בישראל, התחיל את צעדיו בעולם העסקים לפני כ- 35 שנים. עפיף התגלגל לעסקי הטחינה אחרי שכבר היה לו עסק משגשג אחר – משרד להנהלת חשבונות. "אבא שלי היה עני ולא היו לו אמצעים, אז למדתי הנהלת חשבונות וראיית חשבון בבית הפקיד", הוא מספר. "ב-75', כשהייתי בן 19, פתחתי משרד בצפון. כל הגליל היה בא אלי. לא היתה אז תחבורה כמו שצריך, והיו אנשים שבאו אלי ליומיים עם אוכל וציוד כדי שאסדר להם את הספרים. היו גם שני לקוחות יהודים מכרמיאל". המזכירה הראשונה שלו הפכה לימים לאשתו.
"הרבה שנים, שאני חולם בלילה על שומשום", מספר טאנוס. "הכל התחיל ב-87', כשפרצה האינתיפאדה הראשונה. נוצר מחסור בטחינה כי רובה הגיעה לישראל מהשטחים. אחרי שישה חודשים, כשראיתי שהאינתיפאדה לא נגמרת, אמרתי שיש פה הזדמנות ושאני הולך לייצר טחינה. ככה, בלי סקר שוק ובלי כלום. אי אפשר היה לעצור אותי. אבו אל אדהם קוראים לי, הסוס הדוהר". טאנוס נסע לשכם כדי ללמוד איך מכינים טחינה (היה אז מסוכן להיות בשטחים). "קניתי ציוד ידני, הבאתי מהשטחים שלושה עובדים שידעו לייצר טחינה, שכרתי מפעל באזור התעשייה בכרמיאל וזהו. ככה התחלתי".
העבודה המשרדית בהנהלת חשבונות, לא ממש משכה אותו להמשיך במקצוע. העסקים עסקי הטחינה במיוחד, הקשר עם לקוחות וספקים משכו אותו יותר. הוא הכשיר את אחיו בהנהלת חשבונות, העביר לו את המשרד ויצא לחפש את מזלו בעסקי יבוא. העסקאות הראשונות שלו היו יבוא קפה ומוצרי מזון מקולומביה וברזיל. יחד עם אח נוסף הקים חברה לשיווק מוצרי מזון לחנויות מכולת. ואולם משדבק בו חיידק הטחינה ומפעל "טחינת הנסיך" החל לצמוח, טאנוס השאיר גם את עסקי השיווק מאחוריו ומסר אותם לאחיו השני. הביקוש לטחינה גולמית הלך וגדל. המפעל בכרמיאל היה קטן מדי. חיפשתי אזור תעשייה חלופי. משרדי הממשלה עזרו לנו בפיתוח אזור תעשייה חדש בעילבון. ההון הראשון להקמת המפעל הגיע מהלוואות בנקאיות, שתמורתן שיעבד טאנוס את בתי המשפחה בכפר מע'ר, שבו נולד ובעילבון, שאליה העתיק את מגוריו. את השם "טחינת הנסיך" העניק למפעל חייו, אחרי הולדת בנו הצעיר אמיר (נסיך בערבית) אחרי 5 בנות. "אלוהים, נתן – ואני לקחתי", מודה טאנוס לבורא עולם על שסייע לו לגדול. ואולם נראה כי לא רק הבורא עזר לטאנוס, אלא גם הדרך שבה הוא מחשב ומכלכל את מעשיו. להרוויח, אבל לא להיות רודף בצע. "למדתי את זה מיהודי מצרי שפגשתי", הוא אומר. "הוא אמר לי: 'אתה צריך להרוויח, אבל מעט, כך שמתחרים לא ייכנסו במרווח שיוצר הרווח שלך'. עלית, למשל, הרוויחה יותר מדי, אז נכנסתי במרווח שהיא יצרה". ב-91' קיבל טאנוס מעמד של מפעל מאושר ממשרד התמ"ת, דבר שאפשר לו לקבל מענק להקמת מפעל גדול יותר בעילבון. כעת משתרע המפעל על שטח של ארבעה דונם ומעסיק כ-60 עובדים.
במשך השנים, המפעל גדל והתפתח. כדי לייעל את תהליך היצור ולהקטין את הוצאות היצור. הוא רכש זכויות ו- 20 אלף דונם לגידול שומשום באתיופיה. אספקה קבועה של חומר הגלם באיכות טובה ובמחיר כדאי. בנוסף, יצר המפעל לא רק טחינה גולמית, אלא גם מוצרים נוספים מוגמרים, כמו ממרחי טחינה, חלווה ושמן שומשום.
בשנת 2002 הפך להיות גם יצואן מצטיין מטעם מכון היצוא. התחרות בשוק העולמי בנושא הטחינה גדולה מאוד. למרות שהטחינה הומצאה בארצות המזרח התיכון (סוריה לבנון ) יש ייצור גדול גם בארצות המזרח הרחוק ודרום אמריקה (מדינות המגדלות הרבה שומשום), עם מחירים אטרקטיביים יותר. אבל, הטעם שלנו מיוחד ונדרש מאוד.
עפיף טאנוס טוען כי מה שמייחד את הטחינה שלו הוא הנשמה. "זה עניין של איך שמייצרים אותה", הוא אומר. "אם תיקחו אותה כמות של קפה, סוכר ומים ותבשלו קפה, הטעם שלו יהיה שונה מזה של הקפה שאתם שותים עכשיו. זה קשור לרגש שמכניסים לבישול".











