אחד השינויים הדרמטיים ביותר במשק העופות העולמי בעשור האחרון, הוא המעבר לגידול מטילות חופשיות
מאת: סטנלי קי
צילומים: באדיבות סטנלי קי / חברת אגרוטופ
במקביל למעבר באירופה לגידול מטילות ללא כלובים, גם בישראל החלה מתגבשת רפורמה שנועדה להוציא את לולי ההטלה למבני לול גדולים ושיתופיים מחוץ לשטחי המגורים והמחייה. במקור, תוכננה הרפורמה על פי המודל והתקן האירופאי של לולי כלובים מעושרים, אולם עם השנים הוכנסו בה שינויים.
כמו עמיתיו במדינות מפותחות, גם הצרכן הישראל החל לגלות מודעות גוברת לרווחת בעלי החיים. השינוי בדפוסי החשיבה הביא מגדלים מקומיים לבחון את האלטרנטיבה לגידול בלולים ללא כלובים בכדי לתת מענה לביקוש הגובר.
המדינה מצידה, לא נשארה אדישה, והחלה להעניק תמריצים לגידול בלולי מעוף. כיום, מוקמים אמנם מבני לול חדשים עם כלובים, אך הציפייה היא שבחמש השנים הקרובות, מגדלים יעברו להקים יותר ויותר חוות חדשות לגידול ללא כלובים. מגדלים רבים ממתינים עכשיו לראות האם המדינה תאמץ את השינוי באופן שיעודד מעבר ללולי מעוף באמצעות מתן סובסידיות נוספות או שתאפשר לכוחות השוק ולשינוי הרגלי הצריכה לעשות את שלהם.
גם במשרד החקלאות כבר עובדים על רפורמה בתעשיית הביציים שתפעל לצמצום השימוש בלולים ללא כלובים. במסגרת הרפורמה צפויים ביטול משטר המכסות בשוק הביצים, פתיחת השוק לייבוא ומתן מענקים לבניית לולים מודרניים. לדברי שר החקלאות עודד פורר, "היום עובדים על התקנות, לולים חדשים שייבנו בתעשיית הביצים יהיו לולים ללא כלובים". לדבריו, בתקנות, שיגדירו תנאים להחזקת תרנגולות לפי חוק צער בעלי חיים, יש כוונה להיצמד לחקיקה המתגבשת באיחוד האירופי שצפויה לאסור על כלובים עד 2027.
עד לפני כעשר-חמש עשרה שנה, שוק הביצים במרבית מדינות העולם נשלט על ידי לולי סוללה, שנתנו מענה טוב למספר נושאים קריטיים:
- מספר גבוה של עופות למבנה, דבר שהביא לחסכון בשטח ומשאבים.
- מקור תזונה זול לדור שהתאושש ממלחמת העולם השנייה.
- איסוף פשוט של ביצים באמצעות מסוע אוטומטי.
- יצור המוני, שנתפס כמתקדם ויעיל.
בעבר, רק אותם האנשים, שגילו רגישות מיוחדת לרווחת העוף צרכו ביצי חופש והיו מוכנים לשלם על כך מחיר כפול ואפילו יותר. שוק זה נחשב לשוק נישה, שנשלט בעיקר על ידי מגדלים קטנים.
שינוי בשוק
המציאות השתנתה בצורה דרמטית ועד שנת 2020 ביצי שמקורם בלולים ללא כלובים, צפויים לתפוס את נתח הארי של הביצים המיוצרות בבריטניה, האיחוד האירופי ואוסטרליה ולהפוך לחלק משמעותי הרבה יותר בארצות הברית.
חלוקת ייצור הביצים ב-2020
| מדינה | כלובים | מעוף (חופשי בתוך הלול) | חופשי לצאת לחצר | סה"כ ללא כלובים |
| בריטניה | 42% | 56% | 2% | 58% |
| אירופה | 48% | 18% | 34% | 52% |
| ארה"ב | 70% | 30% | ||
| אוסטרליה | 43% | 47% | 10% | 57% |
לכל מדינה יש את הסטנדרטים משלה לחלוקה. הקטגוריות השונות כוללות בין היתר, אורגני, חופש, מעוף, בהתאם למרחב ולעיתים בהתאם לגודל הלול, סוג הציוד, גישה מחוץ ללול וכו'. יש לציין, כי בישראל, שיעור התרנגולות בלולים ללא כלובים עומד על 6% בלבד.
המעבר ללולים ללא כלובים הושפע ממספר גורמים:
- דאגה לרווחת בעלי החיים – באופן הדרגתי התגברה המודעות לרווחת בעלי החיים והמונח "זכויות בעלי חיים" נקבע. הדבר מתייחס לכל סוגי בעלי החיים כולל חיות משק, מחמד ובר.
- עלייה ברמת החיים – בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה, עדיפות עליונה ניתנה לסיפוק צרכי האוכלוסייה – הקיצוב בביצים (ביצה אחת לנפש בשבוע) בוטל בבריטניה רק 1954. ככל שרמת החיים עלתה, ציבור הצרכנים החל לדרוש שיפור באיכות המזון. צרכנים רבים רואים בביצים שיוצרו תוך התחשבות ברווחת בעלי החיים, מוצר איכותי יותר.
- הזדמנות עסקית – חברות ציוד וגם מגדלים וחברות שהפנימו את השינוי בהתנהגות הצרכנים ניצלו את ההזדמנות העסקית. חברות לציוד לולים, החלו לפתח מוצרים ללולים ללא כלובים, שהפחיתו את המחיר של ביצי חופש לרמה הדומה למחיר ביצים מכלובים.
- השפעת המחיר. רק צרכנים מעטים יסכימו לשלם פי שניים או שלוש עבור ביצי חופש. אולם אם המחיר יהיה דומה לזה של ביצים מלולי כלובים, כמעט כולם יעדיפו ביצי חופש.
דור המילניום מגלה מודעות רבה יותר לרווחת העופות ועלייה בביקוש מביאה להרחבת הייצור ולאימוץ יתרונות לגודל, שמביאים להורדת עלויות הייצור.
האיחוד האירופי מוביל שינוי
השינוי רחב ההיקף הראשון במערכת לולי הכלובים התרחש באירופה, כאשר האיחוד האירופי חיפש פתרונות טכנולוגיים, שיוכלו לאזן בין רווחת העופות והוצאות הייצור. התוצאה הייתה התפתחות לולים עם כלובים משופרים שגם נקראו לולי מושבה.
בעקבות המעבר, ניתן היה לגדל בלולים גדולים יותר כמאה עופות, בניגוד ל- 6-7 לתא בלולי כלובים. לכל תרנגולת הוקצה שטח מחייה גדול יותר, כמו גם שטח גירוד (דשא סינטטי), צעצועים ותא הטלה פרטי. הרגולציה שנאכפה בקפדנות הביאה לכך שב-2015 לולי הכלובים הוחלפו לחלוטין. שינוי שעלה למגדלים ולמשלמי המיסים האירופאים מיליארדי אירו.
המעבר ציין התקדמות אדירה ביחס ללולי הסוללה. הטעות העיקרית הייתה, שהיא הוכתבה מלמעלה ולא לקחה בחשבון את דרישות השוק. ציבור הצרכנים לא הבין את ההבדל וראה בלולי המושבה סוג חדש של לולי כלובים והתנגד לרכוש ביצים שמקורן בלולים אלו. התוצאה המצערת הייתה בזבוז של השקעות עתק ותוך כמה שנים היה צורך לבצע מעבר נוסף ללולי חופש, כדי לעמוד בדרישות השוק.
זהו שיעור חשוב על מגבלות הרגולציה וההכוונה הממשלתית. תקנות יכולות להבטיח בטיחות, תחרות הוגנת ועוד, אבל הן אינן יכולת להכתיב לציבור הצרכנים מה ברצונם לרכוש ואיזה רמת רווחת בעלי חיים תספק אותם.
קשה להעריך עדיין את המשמעות המלאה של מהפיכת לולי החופש והמעוף, אבל ההשלכות כבר מורגשות כמעט בכל מקום, והן מאלצות צרכנים, יצרנים, ספקים, קמעונאיים וגופי תקינה להסתגל למציאות משתנה.
בארצנו הקטנה יש כרגע מעט לולי חופש ומעוף. חשוב ללמוד מהניסיון שנרכש במקומות אחרים ברחבי העולם מאחר והצרכן הישראלי לא שונה במהותו מצרכן בכל מקום אחר. אגרוטופ רכשה ניסיון רב בפיתוח חוות בכל רחבי העולם והיא מתאימה את הידע לצרכים המיוחדים של השוק הישראלי.
מערכות קינון משנות את חוקי המשחק
פיתוח מערכות קינון אוטומטיות היוותה פריצת דרך של ממש, מאחר והיא אפשרה ליצר ביצי חופש במחירים סבירים ותחרותיים. המטילות יכולות להטיל עכשיו בקן ביצים, שמועברות אוטומטית לנקודת איסוף מרכזית.
מערכת קינון אוטומטית הפכה במהירות לנדבך חשוב בכל לול חופש. הדבר חוסך את הצורך בעבודה עתירת כוח אדם לאיסוף הביצים באופן ידני. בנוסף, אם הביצים נותרות בקן יותר מדי זמן, או אפילו גרוע מכך, יישארו על רצפת הלול, הן יתלכלכו ויאבדו מטריותם.
יש עדיין צורך להרגיל את המטילות להטיל במערכת הקינון, אבל הדבר הופך בהדרגה לפשוט יותר ויש בשוק מספר מערכות רובוטיות המסייעות בכך.
לולי מעוף וחופש
בלולי המעוף המטילות יכולות לנוע בחופשיות בכל רחבי הלול. לולי מעוף מתקדמים יכללו מדפים ומסועים שיפוזרו ברחבי הלול. העופות יכולות לשבת על המתקנים ועל מוטות תלויים בחלל הלול ללא הפרעה. המטילות יכולות לעוף או לקפוץ ממקומה לקומה.
לול המעוף נתפס כשטח תלת-ממדי המאפשר אכלוס בצורה יעילה. בלול ניתן לשכן יותר עופות למטר רבוע ביחס ללול רגיל, דבר שמביא לצמצום עלויות.
לול חופש דומה ללול מעוף, וכולל את האפשרות שהעופות יוכלו לצאת החוצה לחצר, כאשר מזג האוויר מאפשר זאת. בהתאם להנחיות, אולם מספר העופות למטר בלולי החופש מוגבל.
בעוד שכל מדינה קובעת כללים משלה לגבי מספר העופות למטר רבוע, הגישה ליציאה החוצה וכו', הנחת המוצא היא שכל תרנגולת יכולה לצאת, דבר הדורש שטח חיצוני גדול יחסית.
מהפיכה מוטת צרכנים
לולים ללא כלובים עתידים להמשיך ולהתפתח ולהפוך לדומיננטיים ביותר במרבית שווקי המדינות המפותחות בחמש עד עשר השנים הקרובות. זוהי מהפיכה המונהגת על ידי הצרכנים. רשתות השיווק והמזון המהיר, שמגלים באופן מסורתי את הרגישות הגבוהה ביותר לדרישות הצרכנים, זיהו את השינוי בהרגלי הצריכה וביצעו את ההתאמה הנדרשת.
כך למשל, מקדונלדס ורשת וולוורת', רשת סופרמרקטים אוסטרלית ענקית, הציגו כבר לוח זמנים למעבר לשימוש מלא בביצים מלולים ללא כלובים ועדכנו את הספקים שלהם שעליהם לבצע את השינוי תוך פרק זמן מסוים בלי לשנות את רמת המחירים.
כמו במקרה של שינויים אחרים, המעבר לביצי חופש לא התרחש כתוצאה של רגולציה ממשלתית אלא נבע מדרישות הצרכנים. למעשה, הממסד האירופי התנגד לשינוי תוך ניסיון להגן על לולי המושבה, שהושקע בהן הון רב.
אין ספק שישנו צורך בתקינה ובסטנדרטים שיבטיחו שהצרכן לא ירומה. בכמה מקומות, התקנות יהיו רשמיות ובאחרות הן יקבעו ויאכפו על ידי ארגונים לזכויות בעלי חיים, כמו ארגון RSPCA האוסטרלי, שקבע את התקן ועוקב אחר הטמעתו.
קשה להעריך עדיין את המשמעות המלאה של מהפיכת לולי החופש והמעוף, אבל ההשלכות כבר מורגשות כמעט בכל מקום, והן מאלצות צרכנים, יצרנים, ספקים, קמעונאיים וגופי תקינה להסתגל למציאות משתנה.
בארצנו הקטנה יש כרגע מעט לולי חופש ומעוף. חשוב ללמוד מהניסיון שנרכש במקומות אחרים ברחבי העולם מאחר והצרכן הישראלי לא שונה במהותו מצרכן בכל מקום אחר. אגרוטופ רכשה ניסיון רב בפיתוח חוות בכל רחבי העולם והיא מתאימה את הידע לצרכים המיוחדים של השוק הישראלי.
הכותב הוא יועץ לולים ותיק מקיבוץ עלומים העובד בחברת אגרוטופ, שרכשה ניסיון רב בתכנון והקמת לולי חופש ולולים ללא כלובים בכל רחבי העולם. החברה הייתה גם חלוצת לולי המעוף בישראל והקימה לול פרגיות ללא כלובים במושב מצליח והשלימה לאחרונה הקמת לול הדגמה למטילות בבית הספר החקלאי בבן שמן, לול לפרגיות קלות חופשיות במושב מצליח בחווה למטילות חופשיים קנדלשטיין.











