בין מלחמות, סגרים, מגפות ועליית מחירים – יו"ר חברת תדמיר, רון ארצי, מסביר איך ממשיכים להאכיל את העופות בלולים, מדוע הייבוא מסכן את ענף הפטם, ומהם האיומים האמיתיים על ביטחון המזון של ישראל
ראיון עם רון ארצי, יו"ר "קבוצת תדמיר"
שנה וחצי לתוך מלחמה – איך הצלחתם להמשיך לספק תערובת לעופות תחת אש?
היו בעיות בעיקר לוגיסטיות בהובלה לעוטף – הכבישים היו סגורים, לא נתנו להיכנס להרבה יישובים. היינו חייבים להגיע בכל דרך – גם בדרכים עוקפות וגם בדרכי עפר. לא השארנו לולים בלי תערובת, לדעתי, למרות כל הקשיים שהיו. בנוסף, גם נהגים גויסו, היה מחסור בכוח אדם – גם בייצור. זה היה קשה מאוד, אבל התגברנו. מאז, המצב השתפר. היום כל הלולים בעוטף עובדים וזה פחות בעייתי. כולם עזרו ותרמו – הצלחנו להגיע למצב שעופות לא נשארים בלי תערובת.
זה נשמע כמו תקופה חסרת תקדים. אתה זוכר משהו דומה?
לא. זה היה מצב ייחודי שאני מקווה שלא יחזור.
מעבר למלחמה, היו גם מגפות בלולים בתחילת 2024.
נכון. בנוסף לבעיות שהיו עם המלחמה, היו גם מחלות בלולים – כמו שפעת וניוקאסל. היו סגרים בעקבות זה, מה שהוסיף לבעייתיות. הכול בא ביחד, ותחילת 2024 הייתה תקופה מאתגרת במיוחד.
האם גם המצב בים האדום והחות'ים השפיעו עליכם?
הגרעינים מגיעים ממזרח אירופה או מדרום אמריקה, כך שהחות'ים לא השפיעו ישירות. מה שהשפיע יותר זו המלחמה בין אוקראינה לרוסיה – היו עיכובים, בעיות, עליית מחירי תובלה. החות'ים השפיעו בעיקר על תנועת אוניות בקר מאוסטרליה – אוסטרליה עצרה את המשלוחים בגלל המסלול הארוך מסביב לאפריקה, מה שיצר מחסור בעגלים חיים, ולעליית מחירים תלולה.
איך מתמודדים עם השוק הלא יציב הזה?
הדבר הראשון שעשינו היה להגדיל מלאים, ממלאי ממוצע לייצור של חודש לכמות כפולה עקב מגבלות אחסון במפעל, אנו נעזרים גם באחסון חיצוני, כשהמשמעות הינה תוספת עלויות אחסון, ריביות, והובלות כפולות – אבל עשינו זאת. בנושא המחירים, הם היו בשיא לפני כשנתיים וחצי ומאז התחילו לרדת. באמצע 2023 התחילה ירידה איטית, וב-2024 מחירי התערובת ירדו ב-5% בממוצע – הישג גדול לטובת המגדלים.
מלחמות הסחר של טראמפ ונשיא ארגנטינה הניאו-ליברל משפיעות?
כן. מחירי הגרעינים עלו בערך ב-10% בעקבות מלחמות הסחר. זה טרם התבטא בתערובת, אבל ככל הנראה יתבטא בהמשך. ההחלטות משתנות כל הזמן – אין יציבות מה שמשפיע. אם המחירים עולים, הם גם יכולים לרדת. ירידות או עליות חדות נובעות בעיקר ממזג אוויר, לא ממדיניות.
יש דרך להבטיח מחיר מראש למגדלים?
כן. אנחנו עושים הגנות – גידור מחירי חומרי גלם. המהווה סוג של ביטוח נגד קפיצות חדות במחירים. זאת כדי לא להגיע לקטסטרופה במחירים.
אתה יכול לצפות איך תיראה השנה הקרובה?
לא. אין יכולת להתנבא. צריך להתרגל לחיות באי ודאות, להיערך לשינויים, לעשות הגנות ולהחזיק מלאים גבוהים למקרה של עצירת יבוא. אין תחזית מדויקת – רק ניהול סיכונים.
כיצד אתם מגינים על החברה בתקופות של ירידה באחד הענפים?
אנחנו עושים זאת כבר שנים. מעבר לתערובת, יש לנו פעילות בענף הפטם, מטילות והבקר. בין הפעילויות אנו מפעילים את "פטם ירושלים" שמגדלת כ-14 מיליון עופות בשנה ומפעילה כ-20 חוות. בנוסף, חברת "תדמיר שלוחת ההטלה" מפעילה שלוש חוות מטילות ועוד חוות בתכנון. בתחום הבקר – "תדמיר בקר ישראלי", עם כמות גדולה של עגלים ועגלות חיים. מעבר לזה, גם פעילות באנרגיה מתחדשת ובנדל"ן. אנחנו שותפים בחברת "מקורית" שמוכרת אפרוחות לשלוחת ההטלה. כל אלו מייצרים ביטחון, סינרגיה ומפחיתים סיכונים.
מה דעתך על כוונת המדינה לייבא פטם מברזיל?
יש לנו ענף פטם מפואר בארץ –מכוני תערובת, מגדלים, משחטות, שמעסיקים עשרות אלפי אנשים. בתחום המקצועי הגענו להישגים מרשימים: צריכה של 1.5 קילו תערובת לקילו בשר – כשבעבר המספר היה מעל 2. הצריכה אינה מובנת מאליה – אלא תוצאה של עבודה מקצועית, ניסיונות, מעבדה, וצוותים מקצועיים. עלות הגידול כיום היא כ-שישה שקלים לקילו חי –זולה, לכן גם צריכת העוף לנפש בישראל גבוהה מאוד – כ-60 קילו בשנה, מקום ראשון בעולם. ייבוא מסיבי יפגע בענף כולו ובביטחון המזון – שכן מדובר במוצר בסיסי שאסור להיות תלויים לגביו באחרים. ובנוסף בסופו של דבר המחיר לצרכן לא יירד. אז מה "הועילו חכמים".
מה לגבי ענף ההטלה?
אנחנו בונים לולי מעוף בהתאם לתקנות החדשות, שאוסרות בניית לולי סוללות. ההשקעה בלולי מעוף גבוהה ב-25%, והתוצאות המקצועיות פחות טובות – גודל הביצה קטן יותר, יותר ביצים שוליות, צריכת המזון גבוהה יותר. עלות ייצור הביצה בלול מעוף גבוהה ב-10%-15% לעומת לול סוללות. התמורה שהמגדל מקבל לא משקפת את העלויות הנוספות, מה שמוציא מהשוק מגדלים קטנים – שאינם יכולים לעמוד במכלול ההוצאות.
שני ציטוטים מעניינים מתוך הראיון:
- "לא השארנו עופות בלי תערובת – גם כשכבישים היו סגורים ונהגים במילואים."
- "ייבוא מאסיבי של פטם יפגע אנושות בענף המפואר שבנינו עשרות שנים – ואסור שנהיה תלויים באחרים בביטחון המזון שלנו."
—
<<כיתובים>>
רון ארצי, יו"ר קבוצת תדמיר
(צילום: באדיבות קבוצת תדמיר)
חברת תדמיר
(יש צילומים כלליים של המידעון תדמיר)











