הקרב על מהירות הייצור: תעשיית העוף בארה״ב דוחפת להגדלת קצב השחיטה ל-175 עופות בדקה

ארגון מגדלי העופות האמריקאי תומך בהצעת משרד החקלאות להגדלת מהירות קווי העיבוד – בטענה להוזלת מחירים, יצירת מקומות עבודה ושמירה על בטיחות מזון ועובדים

התפתחות משמעותית בענף העוף העולמי: ארגון מגדלי העופות האמריקאי  – NCC, הגיש בימים האחרונים תגובה רשמית התומכת בהצעת משרד החקלאות האמריקאי להגדיל את מהירות קווי העיבוד במפעלי עופות.
על פי ההצעה של שירות הפיקוח והבקרה על המזון, תוגדל מהירות קווי הפירוק במפעלי עופות הפועלים תחת שיטת הביקורת החדשה (NPIS), מ-140 ל-175 עופות בדקה – שינוי שעשוי להשפיע על כל שרשרת הייצור.

תעשייה שמבוססת על נתונים

בארגון מדגישים כי מדובר במהלך הנשען על עשרות שנות מחקר ונתונים מהשטח. לדבריהם, כבר משנות ה-90 נבחנה האפשרות להפעיל קווי ייצור במהירויות גבוהות יותר, במסגרת תוכניות פיקוח מתקדמות.
הנתונים מראים כי גם במהירות של 175 עופות בדקה, מפעלים הצליחו לעמוד ואף לעלות על תקני בטיחות המזון, כולל הפחתה במקרי סלמונלה.
לפי הנתונים, מאז 2017 נרשמה ירידה של כ-9.2% במקרי תחלואה מסלמונלה ביחס לצריכת עוף, דווקא בתקופה בה הותרו חריגות למהירויות גבוהות יותר.

הוזלה לצרכן, רווח למגדלים

המשמעות הכלכלית של המהלך עשויה להיות רחבה. בארה״ב, שם צריכת העוף לנפש צפויה להגיע ל-104.3 פאונד בשנת 2026, מעריכים כי הגדלת היעילות בקווי הייצור עשויה להוביל לירידת מחירים של עד כ-15.98%.
במקביל, המהלך צפוי לחזק את המגדלים, בעיקר אלו הפועלים במסגרת חוזים עם חברות עיבוד, שכן קצב עיבוד גבוה יותר מאפשר שיווק מהיר יותר של להקות והגדלת תזרים המזומנים.

גם מקומות עבודה על הפרק

למרות החשש האינטואיטיבי מצמצום כוח אדם, בארגון מציינים כי הגדלת קצב העיבוד דווקא צפויה להוביל לגידול בתעסוקה, בעיקר בשלבי העיבוד השניוני – חיתוך, פירוק ואריזה – שדורשים כוח אדם נוסף.

תחרות עולמית: ארה״ב מפגרת מאחור

בארגון מדגישים כי ארה״ב נחשבת כיום לאחת המדינות המחמירות בעולם בכל הנוגע למהירות קווי ייצור, בעוד שחקניות מרכזיות כמו האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה כבר ביטלו מגבלות דומות.
המהלך, לדבריהם, נועד לצמצם את הפער ולחזק את התחרותיות של התעשייה האמריקאית, המייצאת בין 13% ל-17% מהייצור בשווי של מעל 4 מיליארד דולר בשנה.

ומה עם בטיחות העובדים

נושא הבטיחות ממשיך לעמוד במרכז הדיון. בארגון מציינים כי שיעור הפגיעות בענף ירד בכ-90% מאז 1994, וכיום הוא נמוך מהממוצע בענף המזון.
בנוסף, מחקר עדכני של הרשויות בארה״ב מצא כי אין קשר מובהק בין העלאת מהירות קווי הפירוק לבין עלייה בפגיעות שריר-שלד בקרב עובדים.

המשמעות לישראל

למרות שמדובר במהלך אמריקאי, יש לו השלכות פוטנציאליות גם על ענף הלול בישראל. הגדלת היעילות והוזלת העלויות בארה״ב עשויות להשפיע על מחירי הייצוא, התחרות הגלובלית ואף על מדיניות הייבוא והרגולציה המקומית.

כתבות נוספות