על פי עדכון של משרד החקלאות האמריקאי, יצוא רגלי העוף הקפואות מארה"ב לסין ירד בחדות בשנים האחרונות, בין היתר בשל מגבלות שהטילה סין בעקבות שפעת העופות. בשנת 2025 הסתכם שווי היבוא מספקים אמריקאיים ב-75.9 מיליון דולר בלבד
צילום: COTTONBRO STUDIO
ההשלכות של שפעת העופות האלימה, HPAI, ממשיכות להשפיע לא רק על לולי ההטלה והפטם, אלא גם על הסחר העולמי במוצרי עוף. על פי עדכון שפרסם שירות החוץ החקלאי של משרד החקלאות האמריקאי, יצוא רגלי העוף הגולמיות מארצות הברית לסין ירד באופן חד בשנים האחרונות, לאחר שסין הגבילה יבוא ממספר מדינות בארה"ב בעקבות התפרצויות שפעת העופות.
רגלי עוף, ובעיקר רגליים גדולות ואיכותיות, הן מוצר מבוקש במיוחד בשוק הסיני. עבור תעשיית העוף האמריקאית מדובר במוצר יצוא חשוב, משום שבסין יש לו ביקוש גבוה במסעדות, במפעלי עיבוד מזון ובמוצרי מזון מוכנים לאכילה. לפי הדו"ח, רגלי עוף גולמיות מהוות את עיקר יצוא מוצרי העוף הקפואים מארה"ב לסין.
בשנת 2025 הסתכם שווי יבוא רגלי העוף הגולמיות מארה"ב לסין ב-75.92 מיליון דולר. הנתון משקף ירידה חדה לעומת שנים קודמות, על רקע מגבלות שהטילה ממשלת סין בעקבות התפרצויות HPAI במספר מדינות בארה"ב.
הירידה ביבוא מארה"ב נמשכת למרות שבשנת 2020 הוסכם על פרוטוקול אזורי, שאמור היה לאפשר הבחנה בין אזורים נגועים לבין אזורים נקיים ממחלה. בפועל, לפי העדכון האמריקאי, משלוחים ממספר מדינות בארה"ב עדיין מושפעים ממגבלות סיניות. לכך מתווספות גם בדיקות מחמירות יותר לשאריות תרופות במוצרי עוף אמריקאיים, שהקטינו עוד יותר את ההיצע הזמין ליצוא.
מי שמנצלות את הפער הן בעיקר ברזיל ורוסיה, שמייצאות גם הן כמויות משמעותיות של רגלי עוף לסין. בשוק בשר העוף הכללי של סין, ברזיל, תאילנד ורוסיה הן הספקיות המרכזיות. ברזיל נחשבת באופן מסורתי לשחקנית הגדולה ביותר, ולעיתים אחראית ליותר ממחצית מכלל יבוא בשר העוף לסין.
בשר העוף המיובא לסין משמש בעיקר את תעשיית עיבוד המזון ואת תחום ההסעדה. הוא נכנס למוצרים מוכנים לבישול כמו נקניקיות, נאגטס ומוצרים מעובדים נוספים. לעומת זאת, רגלי העוף האמריקאיות, בעיקר הגדולות שבהן, מוערכות על ידי סוחרים ומסעדנים בסין בזכות הגודל והמרקם שלהן, המתאימים במיוחד למנות מסורתיות ובהן דים סאם.
לפי משרד החקלאות האמריקאי, ענפי המזון המוכן, החטיפים והמסעדנות בסין ממשיכים להעדיף רגלי עוף גדולות ואיכותיות. עם זאת, המגבלות על היבוא מארה"ב צפויות להמשיך לצמצם את ההיצע.
בסין עצמה צפויה עלייה בייצור המקומי של עופות לבנים, מה שעשוי להגדיל את זמינות רגלי העוף מתוצרת מקומית. אולם לפי USDA, הרגליים המקומיות עדיין נחשבות קטנות ואיכותן נמוכה יותר בהשוואה למוצרים המיובאים, בעיקר מארה"ב.
עבור ענף הלול העולמי, הסיפור הזה מדגיש נקודה חשובה: שפעת העופות אינה רק מחלה וטרינרית. היא גורם כלכלי וסחר בינלאומי בעל השפעה רחבה. התפרצות במדינה אחת יכולה לסגור שווקים, להזיז נתיבי סחר, לחזק ספקים מתחרים ולשנות את מאזן הכוחות בין יצואניות העוף הגדולות בעולם.
במקרה האמריקאי, הפגיעה ברגלי העוף לסין משמעותית במיוחד משום שמדובר בשוק שיודע לשלם עבור חלקי עוף שבמדינות אחרות נחשבים בעלי ערך נמוך יותר. כאשר הגישה לשוק כזה מצטמצמת, ההשפעה על תעשיית העוף אינה מסתכמת רק בכמות היצוא, אלא גם בערך הכלכלי הכולל של העוף המשווק.
ההתפתחויות בסין עשויות לעניין גם את ענף הלול הישראלי, במיוחד בתקופה שבה סוגיות של יבוא, מחלות עופות, בטיחות מזון ותלות במדינות זרות נמצאות במרכז השיח. שוק העוף העולמי הופך תנודתי יותר, ומדינות שמצליחות לשמור על בריאות העדרים, אמון רגולטורי ויכולת אספקה רציפה, נהנות מיתרון משמעותי בסחר הבינלאומי.
