לפני כשנה לערך, קבוצת "צמח שאן" (צמח תערובות ומשחטת עוף טוב), עברה ארגון ומיתוג מחדש ונקראת היום feed better group . ישבנו לשיחה עם הראל רז מנהל החטיבה החקלאית של התאגיד החדש, לשמוע על התאגיד החדש ועל פעילותו בענף הלול
חזי כהן
בתמונה: עומר לביא – מנכ"ל קבוצת Feed Better, מנשה (מנש') שלום – יו"ר קבוצת Feed Better, גברי אייכנבלד – מנכ"ל פיתוח שאן.
צילום: יח"צ
הראל רז – חבר קבוץ עין המפרץ, הגיע לפני כשנה לתאגיד, מתחום הניהול (היה מנהל מפעלים ורכז משק בקיבוץ), לנהל את חטיבת החקלאית בתאגיד.
מה היא החברה החדשה ובמה שונה מקבוצת "צמח שאן"?
" Feed Better group היא תשלובת מזון חקלאית גלובאלית, חדשנית ומתקדמת המספקת מוצרים טעימים, בריאים וברי קיימא, מהמשק לצלחת. הקבוצה היא בית להרבה מותגים כמו: עוף טוב, צמח תערובות, צמח ישראפט, שירת הבשר, Mealiways, טוב בעמק, דג ישראלי ועוד. הקבוצה, נולדה מהמיזוג של חברת צמח תערובות מעמק הירדן וחברת עוף טוב מעמק המעיינות. האיחוד איפשר אינטגרציה מלאה ושליטה מקצה לקצה בכל שרשרת הייצור לרבות שלב הרבייה, הגידול, ייצור התערובות, העיבוד, ייצור ואריזה, הפצה ישירה ועקיפה, הקמעונאות מהמשק לצלחת".
"תעשיית המזון, מלאה סיכונים עם רווחיות נמוכה. חדשנות וייעול, מאפשרים להתמודד ולהשיג רווחים טובים יותר לטובת החקלאים והיצרנים", מוסיף ואומר הראל.
התאגיד החדש מורכב מחמש חטיבות. 1) "החטיבה החקלאית" – אחראית על יצור וגידול העופות. 2) חטיבת מזון בעלי חיים (מכון תערובת). 3) חטיבת "המזון הטרי" (משחטת עוף טוב). 4) חטיבת המוצרים ופיתוח . 5) החטיבה הקמעונאית (שיווק ישיר).
חטיבת הגידול שהראל עומד בראשה, מחולקת לפי סוגי היצרנים:
"דג ישראלי" – יצור דגים. "הוד אשדות" – יצור תרנגולי הודו. (את רוב תרנגולי הודו קונה המשחטה ממגדלים עצמאיים).
"טוב העמק" – יצרנית בשר הפטם ואפרוחי רבייה (בשותפות א.מ.י).
"טוב העמק" – יצרנית הפטם בחטיבת הגידול, אומר לנו הראל, "היא העיסוק העיקרי". "מייצרים כ- 45 אלף טון בשר פטם, כ- 7% מהיצור הארצי. השוני הגדול בשנה האחרונה, חזרה לייצור "הבשר הקלאסי". עד לפני שנה לערך, "העוף הירוק" ללא אנטיביוטיקה היה העוף העיקרי ביצור ובשיווק. נכון להיום, שיווק העוף העיקרי הוא "עוף קלאסי" ו – 20% עוף ירוק ללא אנטיביוטיקה. במשך השנים, "עוף טוב" למדה ושכללה את תהליך היצור של עופות ללא אנטיביוטיקה. "הגענו לביצועי גדילה וניצולת מזון טובות" אומר הראל. קהל הצרכנים לא ידע לשלם את המחיר לעופות פרימיום".
ההסדר בענף הפטם, שהיה עד לאחרונה, ייצב את הענף ועזר לנו בחטיבת הגידול להתארגן ולהיערך מחדש. השנה הראשונה של העבודה בתאגיד הייתה להביא לתאום וייעול של כול המערכות המשולבות בתאגיד. כאשר "הסביבה העסקית" נוחה, יותר קל להניע את המערכת החדשה. בחצי שנה האחרונה, אומר הראל: בעיות מקצועיות בגידול, גרמו לירידה במשקלי העופות שהגיעו לשיווק. נראה מה יהיה אחרי היציאה מההסדר.
בגידול ויצור תרנגולי הודו, חטיבת הגידול עוסקת מעט מאוד "הוד אשדות" (שותפות של קבוץ אשדות יעקב עם הקבוצה). הם היצרנים היחידים. שאר יצרני תרנגולי הודו, בהסכמים ישרים עם המשחטה. מגדלי ההודים של האזור מקבלים ליווי והדרכה מחטיבת הגידול.
המצב בשלוחת תרנגולי הודו, היה טוב. צמצום כמויות האפרוחים, רמת יצור ארצי של 80-85 אלף טון, גורם למחירי פדיון טובים. בחודשים האחרונים, מרגישים עודפי יצור. בעיקר, בגלל תוצאות מקצועיות טובות. (ירידה באחוזי התמותה ועליה במשקלים).
האם חטיבת הגידול מעוניינת להקים אינטגרציה עם יצרני תרנגולי ההודו?
"בשלב זה, לא. אומר הראל. שוק ההודים לא יציב. הניסיון שלנו עם "הוד אשדות" מראה לנו, שאין יתרון באינטגרציה כזאת. אנחנו עוזרים למגדלי האזור בהקטנת התשומות (אפרוחים תערובת)".
איך אתה רואה את עתיד התאגיד החדש ?
הראל : "אין ספק, שבמציאות ענף הלול בשנים האחרונות, הקמת התאגיד הייתה נכונה. יש צורך בריכוז המאמצים ואמצעי היצור ביד אחת (אין מקום למרכזי רווח בתהליך הייצור). התאגיד נשען על יסודות טובים וחזקים (עוף טוב, צמח תערובות) שקיימים כבר הרבה שנים. ענף הלול בישראל מיוחד (אין יצוא יבוא של בשר, כשרות) הגידול בצריכת הבשר, הגיע לשיא (בין 3 המדינות עם צריכה הגבוהה לנפש). אפשרות הגדלת הייצור קטנה מאוד. רק התייעלות מקצועית כלכלית תביא לרווחיות ליצרנים. אני מניח שנראה עוד תאגידים חדשים בענף. אנחנו, בתאגיד Feed Better group עושים ונעשה כול מאמץ להשיא למגדלים וליצרנים רווחים נאותים לעבודתם".
באופטימיות שכזאת, מאחלים הצלחה לתאגיד החדש ולענף הלול, בשנה הבאה עלינו לטובה.
<<כיתוב>>
