היבטים כלכליים בהקמת לול נטול כלובים

במאמר זה אנסה לבחון את ההיבטים הכלכליים של בניית לול מטילות נטול כלובים אסם (מכסות חדשות) בסדר גודל של 500,000 ביצים, לעומת לול מטילות נטול כלובים גדול (מעוף) בסדר גודל של 5 מיליון ביצים.

חגית ארזי, תחום בעלי כנף, אגף בעלי חיים, שה"מ

תקציר
תקנות ביצים 2022 מאפשרות למגדלי מטילות חדשים לבנות לולים נטולי כלובים במכסה של 500,000 ביצים. בתחשיב כלכלי שערכנו נראה כי אין כדאיות כלכלית לבניית לולים כאלו בהתאם למחירים כיום. בנוסף, ערכנו תחשיב כלכלי ללולים נטולי כלובים גדולים יותר, במכסת ביצים שנתית של 5 מיליון ביצים, ונמצא כי גם בלולים אלו לא כוסו ההוצאות השוטפות במחירים הקיימים כיום ולא נמצאה הצדקה כלכלית לבניית הלולים. אי הוודאות הרבה הקיימת בשלוחת ביצי המאכל מבחינת תכנון השלוחה, לצד מחירי התבואות המאמירים, מקשים מאוד על קבלת החלטות בנושא.

מבוא
גידול המטילות בישראל נעשה לרוב בכלובי סוללה, במבנים פתוחים או מבוקרי אקלים. בתקנות החדשות למכסות ביצים, כפי שפורסמו בתחילת שנת 2022, ניתנה אפשרות למגדלים חדשים להשתלב בענף ההטלה (תקנה 5), ונקבע שהלולים החדשים שיוקמו יהיו נטולי כלובים. חקלאים, שנרשמו להגרלה השנה, מתלבטים אם כדאי להשקיע בענף המטילות לביצי מאכל. בעקבות האיגרת שפורסמה על ידי השו"ט, רבים מהמגדלים הוותיקים נמצאים בצומת קבלת החלטות, לגבי הכדאיות בהשקעה בשדרוג הלול הישן והפיכתו ללול נטול כלובים, כך שיתאים לכללים של השו"ט והמשרד להגנת הסביבה. להלן אתייחס לדוגמה המתארת הקמת לול אסם במכסה של 500,000 ביצים בסככה פתוחה.

לול נטול כלובים, המוגדר כאסם, כולל תשעה עופות למ"ר רצפה ומפלס אחד. לול נטול כלובים, המוגדר כמעוף, כולל עד 4 מפלסים ורצפה, והוא מאפשר גידול רב יותר של מטילות למ"ר רצפה. כיום מקובל יחס של 200 ביצים למטילה בלול נטול כלובים, כך שהלול בדוגמה המוצגת יכול לאכלס 2,500 מטילות.

שימו לב! מקדם זה עשוי להשתנות בהתאם לנתוני הייצור הארציים.

הניתוח הכלכלי, שיוצג בהמשך, התבסס על הנחות מקצועיות המופיעות בטבלה מס' 1.

טבלה 1: הנחות מקצועיות של ביצועי מטילות  (הנתונים על פי הערכה ולא סקר)

* ביצים נמכרות למשוכנת כוללות ביצים שלמות וסדוקות, המגיעות למשווק הביצים.

על פי התרשמותנו, ביצועי המטילות בלולים נטולי כלובים הם נמוכים יחסית ללולי כלובים (עדיין אין לנו מאגר גדול של נתוני להקות מלולים נטולי כלובים), אולם מהערכות בשטח עולה כי גידול מטילות על הרצפה דורש מיומנות גבוהה יותר מצד הלולן. גם ביצועי הלהקה, משקל ביצה, אחוזי הטלה ושיעור התמותה – נמוכים יותר, וצריכת המזון גבוהה יותר. אנו מניחים שבלולי מעוף, בשל הצפיפות הגבוהה יחסית, יהיו ביצועי ההטלה נמוכים בכ-2% מאלה שבלולי אסם.

הנחות כלכליות

מחיר ממוצע לביצה –  מושפע ממשקל הביצה הממוצע למדגר.
משקל הביצה תלוי בשני גורמים עיקריים:

• ביטול ההנשרה ואחזקת המטילה למשך זמן חיים קצר יותר.
• גידול מטילות בלולים נטולי כלובים, המקטין את משקל הביצה הממוצע בכ-3 גרמים.

טבלה 2: התפלגות הביצים במשקלי ביצה שונים

בלול כלובים הנחנו כי המחיר המשוקלל הוא 42 אגורות; 3 גרמים פחות במשקל הביצה – יורידו את המחיר המשוקלל לביצה ב- 1.8 אגורות.

טבלה 3: תחשיב עלות ביצה בלול אסם של 2500 מטילות

מטבלה 3 עולה כי סך העלויות לפני עבודה מגיעות ל-41.6 אגורות; וסך העלויות כולל עבודה מגיעות ל-  51.3 אגורות, עוד לפני שנעשתה השקעה במבנה הלול ובציוד. אם כן, מחיר הביצה כיום אינו מחזיר את העלויות השוטפות לגידול מטילות ללא כלובים.

יש לציין כי בסעיפים מסוימים השונות בין מגדלי הביצים היא גדולה, כמו: סעיף התבניות, העשוי לנוע בין 0 אגורות לביצה ל-1.2 אגורות לביצה; מחירי תערובת גבוהים באזורים מרוחקים; פינוי זבל. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה גבוהה במחירי פינוי הזבל בשל תחרות מועטה ופתרונות קצה יקרים ומעטים מדי.

בשלוחת ביצי המאכל קיימת אי-ודאות גדולה, בעקבות העלייה המשמעותית במחירי התבואות וההובלה בעולם החל מנובמבר 2020. עלייה זו הביאה להתייקרות התערובת (על אף ששער הדולר ירד) ולירידה משמעותית ברווחיות בשלוחת ביצי המאכל. בנוסף לכך, מלחמת רוסיה-אוקראינה עלולה ליצור מחסור חמור בגרעינים עמילניים ובמקורות חלבון ועלייה דרמתית נוספת במחירי התבואות.

איור 1: התפלגות הוצאות בעלות ייצור הביצה באחוזים (לא כולל החזר הון)

באיור 1 ניתן לראות כי עלות התערובת היא כ-50% מעלות ייצור הביצה (לא כולל החזר הון).

טבלה 4: טבלת רגישות למחיר תערובת משתנה

טבלת הרגישות שלעיל מלמדת שכל עלייה של 100 ₪ במחיר התערובת תורמת לעלייה של 1.9 אגורות בייצור הביצה.

טבלה 5: הערכת עלות בניית לול אסם הכולל 2500 מטילות*

*מדובר בהערכה בלבד, שאינה מבוססת על סקר מסודר.

חקלאי המעוניין לבנות לול מטילות נטול כלובים – רצוי שייקח בחשבון התרחבות עתידית, ולכן מומלץ לבנות תשתית ללול שיכיל יותר עופות מהמכסה בהווה.

חישוב החזר ההון השנתי של פרויקט בניית הלול: עלות הפרויקט מסתכמת ב- 567,500 ₪.

בעשר שנות החזר בריבית של 5% (נוסחת PMT)  – החזר ההון השנתי למבנה יהיה 73,474 ₪

בטבלה מס' 6 רוכזו ההכנסות והעלויות.

טבלה 6: תחשיב שנתי – לול אסם, הכולל 2500 מטילות

מהטבלה נראה כי ההכנסות ממכירת הביצים אינן מכסות את ההוצאות השוטפות, אשר מסתכמות ביתרה שלילית לפני החזר הון. מכאן למדים שלול אסם נטול כלובים, הכולל 2500 מטילות, אינו כדאי מבחינה כלכלית במערכת המחירים הנוכחית.

כאן עולה השאלה, אם לול גדול יותר, הכולל 25,000 מטילות, יהיה כדאי כלכלית?

טבלה 7: השוואה בין לול אסם, הכולל 2500 מטילות, ללול מעוף, הכולל 25000 מטילות

כאשר המכסות קטנות, מומלץ לבנות לול אסם בסככה פתוחה, ואילו במכסות גדולות, כדי לנצל טוב יותר את השטח, רצוי לבנות לולי מעוף, שבהם ניתן לגדל יותר עופות למ"ר רצפה, ובשל הצפיפות אנו ממליצים על מבנה מבוקר אקלים.

צריכת המזון היומית נמוכה יותר בלול מעוף (טבלה 7), אך בשל הצפיפות, אנו מניחים כי גם כמות הביצים תהיה נמוכה מזו שבלול אסם.

ייתכן כי בעתיד ניווכח שגם משקלה הממוצע של ביצה יהיה נמוך בלול המעוף, בהשוואה למשקלה בלול אסם. בתחשיב שלהלן, בטבלה מס' 8, ההתייחסות למשקל הביצה היא זהה.

טבלה 8: תחשיב לול אסם, הכולל 2500 מטילות, בהשוואה ללול מעוף, הכולל 25,000 מטילות

קבענו את המחיר המשוקלל לביצה גבוה, בשל ההנחה שיכולת המיקוח רבה יותר. ימי הריק, הכוללים שכ"ע, ניקוי וחיטוי בין מדגרים, גבוה מעט יותר, משום שמשך הזמן הדרוש לפינוי הלולים הגדולים הוא רב יותר. במחיר הפרגית, מחיר התערובת ופינוי הזבל קבענו נמוך יותר, בשל יכולת מיקוח טובה יותר בלולים הגדולים.

טבלה 9: תחשיב סיכום

מהטבלה שלעיל עולה כי ההבדל בעלות לביצה בין לול קטן (אסם) ללול מעוף (גדול), לפני עבודה והחזר הון, מסתכם ב-2.4 אגורות.

בשלב זה, לפני עבודה והחזר הון, עדיין מסתמנת יתרה חיובית בלול גדול מעוף.

אולם היתרה לביצה בלול הגדול (מעוף) לאחר עבודה ולפני החזר הון נמצא שלילי.

טבלה 10: תחשיב סיכום – כולל עלות הפרויקט

לסיכום, לפי התחשיבים שערכנו, בהתבסס על המחירים כיום, נראה שהקמתו של לול מטילות נטול כלובים (25,000 מטילות) אינה מכסה את ההוצאות השוטפות (כולל עבודה), ובוודאי לא את ההשקעה בפרויקט כולו, כך שאינה נראית כדאית מבחינה כלכלית.