סגן שר הביטחון אלון שוסטר, איש קיבוץ מפלסים, מלווה את ציבור החקלאים בכלל והלולנים בפרט, כמעט בכל תחנות חייו הציבוריים. שוחחנו איתו על עתיד המשקים המשפחתיים בענף ההטלה והאם יישום הרפורמה עלול להוביל למשבר פוליטי. כדרכו, גם שמענו דברים טובים. בשורות טובות? אולי בקרוב….
דני בלר
צילום ראשי: עודד קרני / לע"מ
כמעט בכל תפקידיו הציבוריים אלון שוסטר נגע בחקלאות בכלל ובציבור הלולנים בפרט. הוא מכהן כסגן שר הביטחון מטעם מפלגת כחול לבן וחבר הכנסת מטעמה. הוא כיהן כשר החקלאות וכראש המועצה האזורית שער הנגב בשנים 2002–2018. הוא יליד וחבר קיבוץ מפלסים. הפריפריה והמגורים בקו העימות או בעוטף עזה מוחשיים מאוד עבורו. לולים, רפתות, גידולי שדה – מוכרים לו מהבית. כאשר משוחחים אתו על עתיד ענף הלול, הוא יודע לא רק את הבעיות אלא גם מכיר את האנשים. הוא יודע את החשיבות של יישובי קו העימות ועד כמה לא מדובר רק בשורת הרווח, אלא בהגנה, ממש כך, על גבולות הארץ.
על ה- "אני מאמין" שלו ניתן ללמוד מאמירתו ב-17 במאי 2020, עת מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר החקלאות ופיתוח הכפר. למחרת, בטקס חילופי השרים במשרד החקלאות, הצהיר שוסטר כי יש לייצר מצב בו "מגדלים את האוכל בארץ ומייבאים רק במקרי מחסור". עם כניסתו לתפקיד, מינה את נחום איצקוביץ' לכהן כמנכ"ל משרד החקלאות.
כאוגוסט 2020 פורסם כי משרד החקלאות ופיתוח הכפר מתכוון לפעול לביטול כלובי הסוללה בענף הלול על מנת לעבור לשימוש בלולי מעוף או חופש הנחשבים הומניים יותר, מהלך שהובילו במשותף שוסטר ויו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה דאז מיקי חיימוביץ.
אבל, וכאן ההבדל בגישתו לנושאי הלול, הוא מאמין כי אין לבצע רפורמות דורסניות, אלא להתחשב ולתת לוחות זמנים הגיוניים.

סגן השר אלון שוסטר (צילום: אלעד מלכה)
סגן שר הביטחון אלון שוסטר, האם לדעתך הרפורמות בנושא החקלאות וההתעקשות של שרי החקלאות והאוצר יכולות להביא עד כדי פירוק הממשלה, או במילים אחרות: כיצד שומרים על שלמות הממשלה – ובכל זאת מסייעים ללולנים?
"זו שאלה קלה. לצערי, בהקשר הזה אנחנו לא הולכים לפרק את הממשלה, אנחנו לא חושבים שזה יהיה צעד נכון. יישום הרפורמה בחקלאות יכול להשתלב עם דברים אחרים, אנחנו הרי לא רוצים להגיע למצב שבו קיומה של הממשלה יהיה נתון לסכנה. הממשלה חשובה לכל הגורמים, בהם החקלאים. ההיגיון אומר שהיציבות של הממשלה הגיונית מבחינה כלכלית ואתית. יש לבצע מהלכים הגיוניים מבחינה כלכלית".
"אני מקווה שהמציאות תהיה כזו שלא נמשיך לאורך הזמן לדחות את הרפורמה, שהיא חיונית. לאורך השנים הקרובות נבצע את השדרוג של שלוחת ההטלה, עם תקציבים נכונים. זה צעד חיוני לרווחת בני האדם ובעלי הכנף, זה צעד מתבקש במאה העשרים ואחת. היישובים זקוקים לרפורמה מבחינת מיקומם של הלולים החדשים, כמו גם כל מה שקשור לרווחת העופות".
אתה מכיר בוודאי את תחושתם של לולני ההטלה במשקים משפחתיים, בקו העימות: חוסר וודאות נוראי. לה אין חלופה תעסוקתית…
"הלולנים והחקלאים המסורים, כל מי שהחליט לקבוע את משכנו בפריפריה, רחוק מהמטרופולינים של המדינה, יהיה שיאמרו להם כי הם מממשים את עצמם, אך חברה נבחנת בין השאר בגיבורים שהיא מייצרת לעצמה ומי הם הסקטורים שהיא מעלה ומקדמת. ההיי-טק קטר מאוד חשוב, אך אף אחד לא יכול לחיות במדינה שרק מייצרת קדמה טכנולוגית. היא גם צריכה לאכול משהו. זה צורך אנושי בסיסי. על המזון אחראים החקלאים על הגבולות. אני מאוד מודאג מההתנהלות בנושא הרפורמה, לא מצליח להבין, לא מבין מדוע לא מגיעים להסכמות. מה הסיבה לניכור של חלקים מסוימים של הממסד הפיננסי הישראלי שלא כל כך אכפת להם מאיפה יבוא האוכל".
מה הכלים שעומדים לרשותכם, חברי הכנסת התומכים בציבור הלולנים וקשובים למצוקתם?
"אנחנו יכולים להתנגד לצו של ביטול התכנון, אשר יכול להתעכב אם לא נגיע להסדרה. נביא החלטה, על פיה מבטלים את הצו החד צדדי, אבל אני מקווה שהדברים ייפתרו בדרך של הבנה, בישיבה שתתקיים בימים אלה, סמוך לראיון שאנחנו מקיימים. משרד ראש הממשלה נכנס לנושא הרפורמה, היום, בו אנחנו משוחחים, יש ישיבה עם ההנהגה החקלאית, עם האנשים שמייצגים את ציבור החקלאים ובעוד מספר ימים, פגישה עם הח"כים. אני מקווה שנצליח להתקדם".

(צילום: גדעון שרון / לע"מ)
כיצד אתה רואה את הרפורמה יוצאת לדרך, תוך התחשבות בציבור הלולנים במשקים המשפחתיים? רק לאחרונה נודע על מקרה של לולן, במושב דלתון, שהשקיע את כל חסכונותיו בלול, משרד החקלאות אף סייע בהקמת הלול וכעת, כעבור חצי שנה, מודיעים כי הוא לא מתאים לרפורמה החדשה..
"אני מכיר את המקרה עליו אתה מדבר. אומר כך: בכל רפורמה יש תקופת מעבר. לא יכול להיות מצב כזה. זוהי דוגמא קלאסית של מקרה קצה, של הסתמכות על החלטות ממשלה. ברור שאדם כזה צריך לזכות בכמה שנים טובות של חסד, בשם הצדק האנושי ורווחת בעלי חיים. הלולים שהוא הקים יחזיקו עוד 10-15 שנה, שאר הלולים החדשים יהיו על פי המתווה. אתה לא הולך ומכיל רטרואקטיבית רפורמה על מי שקיבל היתר בנייה. זה לא עובד ככה. יש תקופת מעבר".
כיצד אתה רואה את המשך הדרך? הלולנים בקו העימות, במשקים המשפחתיים, שרויים בחוסר וודאות, הם מבקשים אופק ברור
"חמש סיעות התאחדו בקואליציה לשכנע את שר האוצר ושר החקלאות שרפורמה לא עושים בכפייה, אלא בהסכמה, כאשר נציגי החקלאים יהיו בתוך התהליך, בתוך החדר. בסוף יש פשרות, אולי משהו באמצע. צריך להבין כי חלק מהרפורמה פירושה הפרדות של חלק מהלולנים מהענף בו עסקו כל חייהם. הם ייצאו לפרישה בכבוד, יינתן להם פיצוי הולם".
"נכון לעכשיו, המציאות לוטה בערפל, וועדת הכלכלה של הכנסת קיבלה החלטות זמניות, מקווה שבמסגרת ההסכמות, ניתן אופק כלכלי לכל מי שמגדל ביצים".
ומשהו חיובי שניתן ללמוד מהמצב הנוכחי?
"אחד הדברים המרשימים הוא שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל בין ארגוני החקלאים למרחב הכפרי, הקיבוצים, המושבים, ארגוני החקלאים והתאחדות האיכרים. צריך לציין את שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל שיש לנו בתוך הכנסת בין הסיעות השונות, מינימום של אגו פוליטי-מפלגתי, התנהגות אחראית כלפי המגזר החקלאי. שיתוף פעולה מצוין בין ההנהגה החקלאית לבין השדולה, זהו מקור עוצמה כמותו אני לא זוכר שנים רבות. האתגר גדול מאוד. הרפורמה בנושא ההטלה מובנת לכל הצדדים, הבעיה נמצאת בפרטים הקטנים".











