מגמות עולמיות בייצור ובצריכת בשר

חלבון מהחי מהווה נדבך מרכזי בתזונת האדם וצריכת בשר העוף בעולם עולה בהתמדה. במאמר, נבחנות המגמות המרכזיות בעולם, גם אל מול מגמת התחזקות מגמות הצמחונות והטבעונות

דן בכרך – מדריך גידול עופות, רפרנט לנושאי קיימות ורווחת העוף
תחום בעלי כנף, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

צילום ראשי: Image by Markus Distelrath from Pixabay

כל הנתונים והגרפים במאמר זה לקוחים מאתר OurWorldinData.com, ומבוססים על נתוני ארגון המזון והחקלאות (FAO) של האו"ם.

חלבון מן החי מהווה נדבך מרכזי בתזונת האדם. אמנם ניתן לחיות גם בלעדיו, ולעתים נדמה שגישה זו (צמחונות או טבעונות) משתרשת בקרב הציבור ומתחזקת, בייחוד בעולם המערבי, אולם בפועל צריכת הבשר בעולם עולה באופן מתמיד. עם השנים, חלקו של בשר העוף בסל מקורות החלבון מן החי הולך וגדל. במאמר זה תיסקרנה המגמות המרכזיות המאפיינות את ייצור הבשר, לסוגיו השונים, ברמה העולמית, על פני ששת העשורים האחרונים.

בשישים השנים האחרונות אנו עדים לעלייה דרמטית בכמות הבשר, המיוצרת על פני כדור הארץ לצורכי מאכל (הבהרה: המילה 'בשר' בכתבה זו מתייחסת לבשר מבעלי חיים יבשתיים בלבד, כגון בקר, צאן, עופות וחזירים, ולא לבעלי חיים ימיים). סך ייצור הבשר בעולם בשנת 1961 הסתכם בכ-71.36 מיליון טון, ועד שנת 2018 הוא עלה פי 4.8 והגיע ל- 342.42 מיליון טון.

אוכלוסיית העולם גדלה בשנים אלו פי 2.4 בלבד (מ- 3.09 מיליארד בני אדם בשנת 1961 ל- 7.63 מיליארד בשנת 2018), כך שלא ניתן לייחס את הגידול בייצור הבשר לעלייה בגודל האוכלוסייה בלבד. המדד הנוסף שתרם לעלייה בייצור הבשר העולמי הוא הצריכה לנפש: בשנת 1961 אכל כל אדם ע"פ כדור הארץ כ- 23.08 ק"ג בשר בשנה בממוצע, ואילו בשנת 2013 ערך זה כמעט הכפיל את עצמו והגיע ל- 43.22 (פי 1.87). את העלייה בצריכה לנפש ניתן לייחס לעלייה ברמת החיים הכללית, לצד העלייה בזמינות הבשר והירידה במחירו. טיפוח גנטי המשולב בשיפורים ממשקיים תרמו לעלייה מרשימה ביעילות ייצור הבשר ולחיסכון ניכר בעלויות הייצור. המדינה שבה נרשמה העלייה המשמעותית ביותר בצריכת הבשר לנפש היא סין: מ- 3.32 ק"ג/אדם/שנה בשנת 1961 ל- 60.59 ק"ג/אדם/שנה בשנת 2017 (פי 18.25). רק לשם השוואה, צריכת הבשר השנתית לנפש בתקופה המקבילה בארה"ב עלתה פי 1.4 בלבד. תרומתה של סין לעלייה העולמית בביקוש לבשר הינה משמעותית ביותר, בהתחשב בכך שאוכלוסייתה גדולה מאוד (1.5 מיליארד בני אדם) ומהווה כחמישית מהאוכלוסייה העולמית.

בבחינה של סוגי הבשר המרכיבים את סך הייצור העולמי במהלך השנים, בולטת במיוחד העלייה הדרמטית בכמות בשר העוף המיוצר בעולם. בשנת 1961 יוצרו בעולם 8.95 מיליון טון בשר עוף, ובשנת 2018 127.31-  מיליון טון, כלומר עלייה בייצור בשר העוף של פי 14.2, בעוד שהעלייה בכמות בשר החזיר שיוצרה בתקופה זו הייתה פי 4.8 בלבד, והעלייה בייצור בשר הבקר הייתה קטנה אפילו יותר – פי 2.4.

זווית ראייה נוספת על אותם נתונים, אך לא מן ההיבט הכמותי המוחלט אלא בהיבט יחסי של הכמויות, חושפת עובדות מעניינות נוספות: בעוד שבשנת 1961 היווה בשר העוף רק 12.7% מסך ייצור הבשר העולמי, הרי שבשנת 2018 עלה חלקו היחסי ל- 36.8%. חלקו של בשר הבקר בתקופה המקבילה נחתך בכמחצית, וירד מ-40.8% ל- 20.7% בלבד. עובדה מעניינת נוספת היא שהחל משנות השמונים של המאה הקודמת חלקו היחסי של בשר החזיר הולך וגדל, אולם בשנת 2016 חלקו של בשר העוף משתווה אליו, ואף עולה על כך.

אין ספק כי ייצור בשר העוף זינק זינוק מטאורי בשנים אלו, לא רק במונחים כמותיים אלא גם במונחים יחסיים. אך לכל מטבע שני צדדים, ואם בהתבוננות על כמות בעלי החיים הנשחטים לצורך הייצור המסיבי של הבשר בעולם, מתגלה תמונה בעייתית (לפחות בעיניים של חובבי החיות ורווחתן): בשנת 2018 נשחטו בעולם 68.79 מיליארד פטמים, לעומת 1.48 מיליארד חזירים, ו'רק' 0.3 מיליארד ראשי בקר.

האם בשישים השנים הבאות נראה שינוי מגמה והאטה בייצור ובצריכה של הבשר? הנבואה אמנם ניתנה לשוטים, אולם עם העלייה במודעות הציבור לרווחת בעלי החיים ולקיימות, בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בייצור תחליפי בשר, ייתכן מאוד כי בעוד שישים שנה כבר לא יגדלו בעלי חיים לצורכי מאכל, ושנים אלו של תחילת המאה העשרים ואחת יחשבו בראי ההיסטוריה כתקופת השיא של ענף חקלאי זה. ימים יגידו.