דני בלר, חזי כהן
צילומים: דני בלר
במסגרת כנס מדע העופות נערך רב שיח מרתק וחשוב, בהנחיית חגית ארזי משה"מ, אשר בחן את "המודל הקנדי", אשר משלב מכסות ושוק חופשי יחדיו ויישומו בשוק הישראלי, שענף ההטלה שלו סוער בימים אלה בשל הרפורמה שקידם משרד החקלאות, אשר למעשה מאיימת על המשך קיומם של משקים משפחתיים, מהווים את מקור הפרנסה של אלפי משפחות בקו העימות.
טים למברט, מזכיר ארגון מגדלי הביצים בקנדה, הקדים את הדיון בהרצאה אותה נשא באמצעות הזום, אשר הוקרנה על מסך גדול ובאיכות מעולה. בדיון השתתפו דמויות מובילות מענף ההטלה בישראל: מזל אלקלעי, נציגת מגדלים. שמואל לויט, מנכ"ל מועצת הלול. מיקי לסר, משווק ביצים מוביל בישראל. שוקי גרין, אשר ניהל את חברת מקורית.
בקנדה, הסביר טים למברט, מונהג מודל הקרוי "ניהול בר קיימא", אשר משלב יחדיו תכנון ומאפיינים של שוק חופשי.
לפני שהונהג ניהול בר קיימא בקנדה, חקלאים חוו אי ודאות וחוסר יציבות. יצרני הביצים נאבקו לשגשג והיו נתונים לחסדי הסיטונאים. המחיר שקיבלו לרוב לא כיסה את עלות הייצור שלהם.
כתוצאה מכך, היו תנודות אדירות במוצרים עודפים שהציפו את השוק או יצרו מחסור דרסטי. לא הייתה ודאות לגבי רווחיות או אם חוות הלולים תוכל להמשיך להתקיים.
שיטת הניהול בר קיימא הנוכסה בקדנה בתקופה של ייצור עודף משמעותי בשנות השישים, אשר הביאה בסופו של דבר למשבר לאומי. מחירים היו נמוכים ולא יציבים. היו מחלוקות בין חקלאים לתעשיית עיבוד הביצים. המגדלים חוו אובדן כוח בשוק. היה צורך ברור במערכת שתבטיח תשואה הוגנת מבלי להשפיע על עקרונות השוק החופשי. חקלאים עבדו יחד ולחצו על הממשלה ליצור מערכת שתעבוד עבור כולם.
המערכת המהפכנית של ניהול בר-קיימא של קנדה התגבשה בתחילת שנות השבעים, כאשר החקלאים הסכימו להגביל את רמות הייצור בתמורה למחירים יציבים וצפויים ותשואה הוגנת.
בשיטת סובסידיות ממשלתיות הפתרונות הם ממוקדים וקצרי טווח לטיפול באתגרים ובעיות ספציפיות השיטה אינה כלי לניהול סיכונים או פתרון בר קיימא לטווח ארוך. יוצא מכך, שהסובסידיות פוגעות לעתים קרובות בצורה בלתי הוגנת בחקלאים הקטנים, ומיטיבות עם החוות העשירות ביותר.
בשיטות ניהול בר קיימא, לעומת זאת, קייםמחיר שנקבע על ידי חקלאים כדי לכסות את עלות הייצור שלהם (מחיר רצפה). השיטה מעניקה לענף את הכלים לבניית עצמאות, מחזקת כל חווה, מבטיחה תשואה הוגנת לחקלאים ללא תשלומים ממשלתיים לטווח קצר.
במסגרת הרב שיח, ניסו חברי הפאנל להשיב על הסוגיה האם מודל כזה אפשרי בישראל, האם יכול להתקיים שוק חופשי במערכת של מכסות, האם יש אפשרות לקבוע מחיר למגדל בענף כל כך הטרוגני מבחינת גודל הלול/מכסה והאם תתקיים התייעלות של משקי הגידול במודל כזה.
בקנדה ישנה מסגרת רגולטורית שלובשת צורה של חקיקה פדרלית, המכונה חוק סוכנויות מוצרי החווה. גוף שלטוני המפקח על יישום החוק הנ"ל, כדי להבטיח שהמערכת פועלת היטב ושומרת על האינטרס של חקלאים וצרכנים קנדיים כאחד.
בישראל, לעומת זאת, צעד קריטי קדימה יחייב את ממשלת ישראל להעביר חקיקה הפוטרת מדיני התחרות ומאפשרת לחקלאים לקבוע את מחיר הרצפה.
מולי לויט הסביר כי המודל הקנדי הינו מודל יחודי בעולם. הקנדים, לדבריו, שומרים על החקלאים שלהם. המודל ההישראלי, כך אומר לויט, טוב לצרכן, מבטיח מחיר קבוע. העלאת המחיר בישראל נעשת בפיקוח. המדינה החליטה בחוק לסבסוד חקלאי הגליל, כאשר שני שלישים מיצרני הביצים נמצאים בגליל. "אני לא רואה איך אפשר לקבוע מחיר לחקלאי, בלי קשר למחיר השוק".
מיקי לסר הסביר כי התנאים בקנדה אינם דומים למציאות בישראל. לדבריו, "בקנדה המחיר ליצרן זהה בכל האזורים והתמורה לחקלאי מובטחת, אבל מחיר הביצה לצרכן שונה מנקודת מכירה אחת לשנייה. המודל בישראל עדיף על המודל הקנדי כיוון שהוא מגן הן על החקלאי והן על הצרכן באמצעות החלת פיקוח מחירים לאורך כל השרשרת".
בנוגע ליבוא אמר לסר כי "ישראל היא מדינה סגורה והתכנון מבטיח יציבות לענף. יבוא ביצים אפשרי וכדאי במקרים מסוימים. היבוא נתון לתנודות וכיום לא כדאי לייבא, כי המחירים גבוהים בעשרות אחוזים בהשוואה למחירים בארץ".
מזל אלקלעי מכרם בן זמרה, נציגת מגדלים אמרה כי תכנון היצור חשוב מאוד למגדלים. לדבריה, החקלאים היום שרוצים להשקיע בהקמת לולים ושיפורים טכנולוגיים, צריכים לדעת לתת אופק תכנוני.
שוקי גרין אמר כי "הממשלה צריך להגן על מחירי יצרני הביצים ולא על מחירי המכירה לצרכן. המודל הקנדי טוב גם לישראל, צריך להתחיל לבנות וליישם אותו. יצרני הביצים מחכים כבר קרוב לשנה להעלאת מחירי הביצה ואין אישור ממשלתי. בינתיים, כול מחירי התשומות עולים ויצרני הביצים. מפסידים. במרווח הרווח של רשתות השיווק לא נוגעים. בעד, לא לספק ביצים לרשתות השיווק ולפתוח נקודות מכירה חלופיות לביצים".
