ענף הלול עובר לגידול ללא אנטיביוטיקה – מגמה עולמית שמתגברת בצל החשש לפיתוח עמידות לסוגי האנטיביוטיקה הקיימים. מה קורה בענף גידול ההודים – ומה צופן העתיד?
מאת: חזי כהן
לול הודים באילינוי, ארה"ב
(צילום: Image by David Mark from Pixabay)
תעשיית גידול ויצור עופות ללא אנטיביוטיקה בעולם, הולכת ומתפתחת בקצב מהיר. יצרני הפטם בעיקר בארצות אירופה, בדחיפת רשתות השיווק, יצרו הגדרות מדויקות מהו תהליך יצור עופות פטם ללא אנטיביוטיקה. היצרנים חייבים לעמוד בפיקוח כדי לוודא שאכן תהליך הגידול עומד בדרישות.
תעשיית תרנגולי ההודו בעולם, עדיין נשארה מאוחר בכל הנושא של בשר ללא אנטיביוטיקה. יש, בעיקר באירופה ייצור מוגבל של יצור בשר הודו ללא אנטיביוטיקה. אין דרישות והגדרות אחידות לאי שימוש באנטיביוטיקה בתהליך היצור.
מגדלי תרנגולי ההודו בארה"ב, יחד עם התעשייה ורשתות השיווק, מעוניינים להסדיר את נושא גידול תרנגולי הודו ללא אנטיביוטיקה. כיום, יש הגדרות שונות ולא אחידות בכל הקשור ל"בשר ללא אנטיביוטיקה". יש הקוראים לזה: חופשי מאנטיביוטיקה (ABF), הגדרה נוספת ללא שימוש באנטיביוטיקה (NAU), המחמירים מגדירים: ללא אנטיביוטיקה אי פעם (NAE). או, לגדל ללא אנטיביוטיקה (RWA). כיום, יש מגמה הולכת וגוברת בארה"ב לייצר תרנגולי הודו ללא שימוש באנטיביוטיקה. חלק ניכר מהייצור ABF בארה"ב מונע על ידי רשתות השיווק, בתי עסק למכירת בשר ומסעדות. הכלל היחיד של USDA המוטל על יצרני עופות ABF הוא כי יש להוכיח באמצעות בדיקות ותיעוד לשירות הבטיחות והפיקוח על המזון כי לא נעשה שימוש באנטיביוטיקה במזון, במים או תוך שריר בייצור ובגידול תרנגולי ההודו. קריטריונים של גידול חופשי מאנטיביוטיקה(ABF) אינם זהים מחברה לחברה וחשוב לקבוע את הכללים לגידול תרנגולי הודו ABF עם הלקוח.
מגדלי תרנגולי ההודו יחד עם רשתות השיווק, התחילו בבדיקות שדה ובהכנת תוכניות גידול עופות חופשיים מאנטיביוטיקה. תוכנית הגידול מצריכה רמת ניהול ותשומת לב רבה לכול פרטי הגידול. הכלל להצלחה: "תוכנית ניהול יומית מפורטת ועקבית".
במקביל, מנסים המגדלים למצוא תחליפים לחומרי האנטיביוטיקה שמשמשים כזרזים לגדילה, בעיות למחלות המעיים ומחלת הקוקסידיוזיס.
תנאי הייצור והגידול הנוכחיים של תרנגולי הודו, הוגנו באופן קבוע גם מפני מיקרואורגניזמים פתוגניים על ידי חיסון ואנטיביוטיקה. כיום, בשל בעיות הולכות וגוברות עם עמידות לאנטיביוטיקה – ובלחץ גובר מצד הציבור הרחב – קבעו הרשויות תקנות האוסרות על שימוש במקדמי גדילה או אנטיביוטיקה בענף ייצור בעלי החיים, כולל עבור תרנגולי הודו. לכן חיוני למצוא שיטות ייצור חלופיות ותחליפי אנטיביוטיקה לשליטה על מיקרואורגניזמים פתוגניים במערכות ייצור הודו.
אנטיביוטיקה
(צילום: Image by AVAKA photo from Pixabay)
שמנים יעודיים כזרזי גדילה
לאחרונה, מתבצע מחקר חדש: שמנים ייעודיים (פונקציונליים) כזרזי גדילה חלופיים בתרנגולי הודו. המחקר בוחן את ההשפעות של שמנים פונקציונאליים על הגידול, על מאפייני הטבחה ואיכות הבשר. כמו כן, על מורפולוגיית המעיים של זכרי תרנגולי הודו מסחריים. החוקרים בודקים האם שמנים ייעודיים עשויים להציע אלטרנטיבה בת קיימא לאנטיביוטיקה.
תמציות של שמנים מסוימים, מוגדרים כ"שמנים פונקציונליים" בשל פעולתם מעבר לערכם התזונתי ומעמדם כאל תבלינים או תמציות. לדוגמה: מוצר מסחרי המכיל נוזל קליפת אגוזי קשיו ושמן קיק הוכח בעבר כמגן בהצלחה על תרנגולות לפיטום, ומשפר את ביצועיהם.
גם בארץ, מתחילים המגדלים והמשחטות לבחון "גידול ירוק" של תרנגולי הודו. תצפיות שדה בהוספת חומרים פרוביוטיים (תחליף לאנטיביוטיקה) בהזנה ובשתייה של אפרוחי הודו מבוצעים לאחרונה, כדי לבדוק את יעילותם בגידול
בדיקות שנעשו לנוזל קליפת אגוזי קשיו, נמצא כי יש רכיבים פעילים שהם אלקילפנולים. חומרים אלו מחזיקים בתכונות נוגדות חמצון, נוגדי גידול ומיקרוביאלית. חלקם מעכבים אנזימים מסוימים וידועים כמשפרים את איכות הבשר או את טריותו. שמן קיק הוא טריגליצריד שבו 90% מחומצות השומן הן חומצה ריצינולאית. יש לו בנוסף תכונות אנטי דלקתיות ופועל נגד כמה פטריות וחיידקים גרם חיוביים. בתצפיות שדה נמצא כי עופות שתזונתם הושלמה בתערובות עם נוזל קליפות אגוזי קשיו ושמן קיק הראו עלייה משמעותית במשקל הגוף בעת השחיטה (6 שבועות) בהשוואה לבקרות. השפעות נוספות הוכחו כאשר תערובות שמן פונקציונליות אלה ניתנו בתנאי לחץ חום, שבהן תפוקת בשר החזה לא הופחתה בהשוואה לבקרות ללא תוספת.
עד היום לא נערך מחקר ותצפיות שדה שבדקו את ההשפעות של שמנים פונקציונליים כתוסף מזון חלופי לאפרוחי תרנגולי הודו מסחריים על ביצועי הגידול, מאפייני הבשר והמורפולוגיה של המעיים. לאחרונה, נערכה תצפית מקדמית על 585 אפרוחי הודו שחולקו ל-3 קבוצות עם חזרות (15 אפרוחים בחזרה). 3 טיפולים תזונתיים. – מגיל שבוע עד 12 שבועות ,1) בקורת ללא תרופות, 2) תוספת של 0.15% שמנים פונציונליים, 3) תוספת מוננסין במינון המקובל. שלב השני של התצפית היה מגיל 13 שבועות עד 20 שבועות של הגידול. בשלב זה, כל קבוצת טיפול ראשונית חולקה לשלושה טיפולים נוספים – בקרה (ללא תוסף), 0.15% מהשמנים הפונקציונליים או תוספת של וורגינמצין virginiamycin.
כול התוצאות נאספו ונרשמו. נתוני צריכת התערובת מדי שבוע, נתוני השקילה דו שבועי. בגיל 20 שבועות בשחיטה, נערך חלוקת טבחה (חזה, בשר רגל, כנפיים) ונבדק איכות הבשר. כמו כן נאספו דגימות מעיים להיסטולוגייה.
שמן אגוזי קשיו התברר כנוגד חימצון מעולה בעופות משק
(צילום: Image by LoggaWiggler from Pixabay)
מה אומרות התוצאות?
התוצאות מראות, זכרים שקבלו שמנים או מוננסין היו כבדים יותר מזכרי הביקורת (4.55 ו 10.5% בהתאמה) . תרנגולי הודו שקיבלו מוננסין הראו שיפור של4% בניצולת המזון בהשוואה לטיפולים אחרים. לא השמנים הפונקציונאליים או ה virginiamycin השפיעו על ביצועי הציפורים כאשר הם ניזונים מ -13 עד 20 שבועות. בבדיקת המעיים נמצא השטח של תאי ווילי בג'יגינום jejunum villi בגיל 3 שבועות היה משופר ביותר בתוספת המוננסין לעומת שאר הטיפולים. באיכות הטבחה, נמצא כי תוספת שמנים פונקציונליים הפחיתה משמעותית את הבשר האדום (בשר הרגל), הגדילו את בשר החזה ואת אורך חיי המדף (7 ימים). נוכחות גבוהה מאוד של חומצה ביטורית נוגדת חימצון.
ממחקר קטן זה, אפשר לראות ששמנים פונקציונליים בתזונה של תרנגולי הודו עשויים להציע אלטרנטיבה ברת קיימא לזרזי גדילה אנטיביוטיים. יש עוד לערוך מחקרים ותצפיות נוספות כדי למצוא את החלופות הטובות לגידול תרנגולי הודו חופשיים מאנטיביוטיקה.
גם בארץ, מתחילים המגדלים והמשחטות לבחון "גידול ירוק" של תרנגולי הודו. תצפיות שדה בהוספת חומרים פרוביוטיים (תחליף לאנטיביוטיקה) בהזנה ובשתייה של אפרוחי הודו מבוצעים לאחרונה, כדי לבדוק את יעילותם בגידול.
רשתות השיווק, ערות מאוד לדרישות השוק. הצרכנים, בעיקר במדינות המפותחות דורשים איכות בשר יחד עם שמירת איכות וסביבת הגידול וניקיון הבשר מחומרים אנטיביוטיים. הדרישות האלה הולכות וגוברות מדי שנה. על תעשיית בשר תרנגולי הודו לשמוע את הקולות והדרישות החדשות ולהיערך בהתאם.
בדיקות שנעשו לנוזל קליפת אגוזי קשיו, נמצא כי יש רכיבים פעילים שהם אלקילפנולים. חומרים אלו מחזיקים בתכונות נוגדות חמצון, נוגדי גידול ומיקרוביאלית. חלקם מעכבים אנזימים מסוימים וידועים כמשפרים את איכות הבשר או את טריותו
