האיחוד האירופי עובר לגידול עופות ללא כלובים

בקרוב בישראל? במדינות אירופה הולכת וגוברת המגמה לעבור ללולי חופש – גם מטעמי רווחת העופות וגם מטעמי קיימות. האם ישראל תאלץ ליישר קו עם המגמה מוקדם מהצפוי?

מאת: דני בלר
צילום המחשה. קרדיט: Image by Alexas_Fotos from Pixabay

סיום אחזקת בע”ח בכלובים, כחלק משינוי מהפכני בגידול בעלי חיים, יכול להפוך את החקלאות לבת קיימא יותר ולהביא למשרות טובות יותר באזור הכפרי, כך על פי דו”ח חדש של צוות חשיבה לקיימות העובד על מדיניות האיחוד האירופי.

הדו”ח מתייחס לענף המטילות והביצים באיחוד האירופי. בין היתר, נכתב בו כי: ”דרישות המינימום לתנאי גידול שונים מוגדרים בבירור באיחוד האירופי. עם זאת, קיימים פערים בחקיקה, אשר כיום אינה מכסה להקות עם פחות מ -350 תרנגולות, פרגיות, להקות רבייה ומינים אחרים של עופות. זֶהו פער חשוב שעל הנציבות האירופית לקחת בחשבון כשהיא שוקלת הצעות לחקיקה חדשה”.
כבר כיום, מספר מדינות חברות באיחוד התקדמו מעבר לסטנדרטים שנקבעו ברמת האיחוד האירופי:
כלובים מועשרים אסורים בלוקסמבורג ובאוסטריה (באוסטריה תקופת המעבר ללולים מועשרים שכבר קיימים הסתיימה בינואר 2020 (Bundestierschutzgesetz, 2008).
בגרמניה, האיסור על כלובים מועשרים ייכנס לתוקף החל משנת 2025 ואילך ובמקרים חריגים משנת 2028 (TierSchNutztV, 2006).
ובוולוניה (בלגיה) ייכנס לתוקף איסור כלובים עבור תרנגולות מטילות עד שנת 2028 (אזור וולוניה – Le Code Wallon Du Bien-Animaltre Animal, 2018).
בנוסף, בספטמבר 2020, הבית התחתון של הפרלמנט של צ’כיה הצביע על איסור כלובים לתרנגולות מטילות משנת 2027 ובסלובקיה הממשלה וגופי מעורבים בענף חתמו על תזכיר סיום השימוש בכלובים עבור תרנגולות עד 2030.

למרות שגידול בכלובים עדיין נפוץ ברחבי האיחוד האירופי, ההתפתחויות האחרונות מצביעות על ירידה בתחום. במיוחד בצפון מערב אירופה, יש גידול מתמשך בביקוש למוצרים שאינם מכלובים, במיוחד לביצים מתרנגולות מטילות.
במדינות איחוד אירופי מסוימות, למודעות הצרכנים היה חלק חשוב בהעלאת נתח השוק של המוצרים שלא גודלו בכלובים. דוגמאות ממדינות חברות שונות (ובריטניה) הן:
• בגרמניה בשנת 2018, משקי בית פרטיים צרכו נתח זניח של ביצים מכלובים (0.8%), 48.8% מ-BARN HOUSING, 30.5% מתרנגולות חופש ו -14.3% מהייצור האורגני (5.6% לא היו ניתנים לזיהוי) (BMEL, 2019).
• מכירות ביצי חופש בבריטניה עלו מאוד, מנתח שוק של 32% בשנת 2014 עד ל- 67% מהמכירות הקמעוניות בשנת 2019 (כולל כ -2% אורגניים). רוב הגידול בצמיחה התרחש בצריכה הקמעונית (Kantar, 2020)
• הביצים האורגניות הן בעלות נתח השוק הגבוה ביותר בדנמרק (33%), בצרפת (30%) ואוסטריה (22%) (הנציבות האירופית, 2019).
צריכת ביצים משחקת תפקיד משמעותי בתזונת האיחוד האירופי.

בממוצע אזרח אירופי צורך 4.6 ביצים בשבוע, עם שונות בין המדינות (Magdelaine, 2011). על פי נתוני 2014, הצרכנים הגדולים לנפש הם אוסטריה, גרמניה, שוודיה, הונגריה וצרפת (International Egg Commission, 2015)
יש הגורסים כי התפקיד של מוצרי בעלי חיים, כולל ביצים, בתזונה יקטן בעתיד, כחלק ממעבר חלבוני אשר נטען שהוא בלתי נמנע מנקודת מבט סביבתית ואקלימית (למשל Buckwell and Nadeu, 2018).
הפרסום של “תחזית החקלאות של האיחוד האירופי” מציג תרחיש מעבר חלבונים לשנת 2030, בו צריכת הדגים והביצים פוחתת ב -103 גרם לאדם בתזונה שבועית (DG Agriculture and Rural Development, 2019). עם זאת, בפועל המסלול הזה אינו ודאי ויהיה תלוי במגוון גורמים.
האיחוד האירופי מספק לעצמו כמעט את כל הביצים.

בשנת 2019, 7.07 מיליון טון של ביצים יוצרו מקומית (שימוש כולל: 6.84 מיליון טון), 19 אלף טונות יובאו ו-248 אלפי טון יוצאו (DG Agriculture and Rural Development, 2019).
היבוא מקורו בעיקר באוקראינה, ארה”ב, ארגנטינה ואלבניה (DG Agriculture and Rural Development, 2020). בשנת 2017 עלויות ייצור עיקריות של ביצים באוקראינה היו נמוכות משמעותית (22%) בהשוואה לרמה הממוצעת באיחוד האירופי (van Horne et al., 2019). אין חקיקה בנושא רווחת בעלי חיים באוקראינה והמטילות כן משוכנות בכלובים קונבנציונליים עם הקצבת שטח של כ -300 עד 400 cm2 לכל תרנגולת – כחצי דף נייר A4. ההסכם בין האיחוד האירופי ואוקראינה, שהחל לפעול בשנת 2016, קובע כי על אוקראינה להשוות את החקיקה שלה למען רווחת בעלי החיים לזו של האיחוד האירופי. עם זאת, בעלי עניין בתעשייה העלו חששות מפני שימוש מתמשך בכלובים ועלויות ייצור נמוכות יותר.

להסכמי סחר אחרים יש גם מרכיב רווחת בע”ח. על פי הסכם הסחר מרקוסור, שטרם נכנס לתוקף, ביצים שייובאו מברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי לאיחוד האירופי יהיו פטורות ממכס רק אם המטילות יישמרו לפי תקני האיחוד האירופי.