התאחדות חקלאי ישראל מבקשת לעגן מדיניות לאומית לביטחון המזון במצעי המפלגות ובהסכמים הקואליציוניים. המשימה האחרונה בתוכנית מתמקדת בהכשרת דור חדש של חקלאים, בחיזוק המחקר ובהטמעת טכנולוגיות שיסייעו להתמודד עם המחסור במים ובעובדים ועם שינויי האקלים
התאחדות חקלאי ישראל נערכת לבחירות לכנסת ה-26 ומבקשת להציב את החקלאות ואת ביטחון המזון במרכז סדר היום של הממשלה הבאה. ב-23 בספטמבר תקיים ההתאחדות את כנס 'בוחרים חקלאות', שאליו יוזמנו ראשי המפלגות ונציגיהן כדי להציג את עמדותיהם בנוגע לעתיד החקלאות בישראל.
הבחירות לכנסת ה-26 צפויות להיערך ב-27 באוקטובר 2026, בהתאם למועד שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית.
לקראת הכנס ניסחו התאחדות חקלאי ישראל ומכון יסודות חמש משימות לאומיות, שאותן הם מבקשים לשלב במצעי המפלגות, בהסכמים הקואליציוניים ובהחלטות שתקבל הממשלה החדשה במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה.
לדברי ההתאחדות, המטרה המשותפת לחמש המשימות היא גיבוש מדיניות ארוכת טווח לביטחון המזון, כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי. המדיניות המוצעת משלבת בין חיזוק הייצור המקומי, גיוון מקורות היבוא, החזקת מלאי חירום וניהול סיכונים בשרשראות אספקת המזון.
בהתאחדות מזהירים כי גידול האוכלוסייה, שינויי האקלים והתלות הגוברת ביבוא מחייבים את המדינה לקבוע יעדים ברורים לייצור מזון מקומי. לדבריהם, אירועים ביטחוניים ומשברים עולמיים המחישו את הסכנה שבהישענות יתרה על מקורות מזון מחוץ לישראל.
מספר החקלאים יורד והפריון אינו צומח
השבוע הציגה ההתאחדות את המשימה החמישית והאחרונה בתוכנית, המתמקדת בדור הבא של החקלאות, במחקר ובחדשנות. על פי המסמך, מספר החקלאים בישראל הולך ופוחת, גילם של החקלאים עולה ופריון החקלאות נמצא בקיפאון.
הפתרון המוצע הוא השקעה מקבילה בהון האנושי ובחדשנות. במסגרת זו מבקשת ההתאחדות להכשיר חקלאים חדשים, לתמוך בבני ובנות הדור הממשיך ולהקל עליהם בקבלת קרקע ובגישה למקורות מימון.
במקביל מוצע לחזק את המחקר הבסיסי ואת מרכזי המחקר והפיתוח האזוריים, ולהרחיב את המחקר היישומי העוסק באתגרים של ביטחון המזון. מרכיב נוסף הוא האצת הטמעתן של טכנולוגיות שיגדילו את הפריון ויסייעו לחקלאים להתמודד עם מחסור במים ובעובדים ועם תנאי אקלים משתנים.
לנושאים אלה חשיבות מיוחדת גם לחקלאות בנגב, שבה משקים רבים מתמודדים עם מגבלות מים, עומסי חום, מחסור בכוח אדם ומרחק רב ממרכזי השיווק.
חמש משימות לממשלה הבאה
המשימה הראשונה בתוכנית קוראת לגיבוש ולאישור אסטרטגיה לאומית לביטחון מזון עד שנת 2050. האסטרטגיה אמורה לקבוע יעדים לייצור מקומי, ליבוא, למלאי חירום ולניהול סיכונים, וכן להתייחס לפעילות ההאבקה ולייצור הדבש.
המשימה השנייה עוסקת ביוקר המחיה ובמבנה שרשרת השיווק. בהתאחדות מציעים לצמצם את פערי התיווך, להגביר את השקיפות, לעודד התארגנויות של חקלאים ולבחון את השפעתן של רפורמות יבוא על הייצור המקומי.
המשימה השלישית היא הגדלת כושר הייצור המקומי בענפי הצומח, החלב, הלול והדגה. בין היתר מוצעים מענקי השקעה, חיזוק המחקר והפיתוח, תמיכה בגידולים אסטרטגיים וקביעת מסגרות ארוכות טווח לענפי המזון המרכזיים.
המשימה הרביעית מתמקדת בהבטחת גורמי הייצור החיוניים לחקלאות: מים, קרקע, עובדים וכלים לניהול סיכונים. בין ההצעות נכללות הסדרת מחירי המים, שמירה על ליבת הקרקע החקלאית, הבטחת כוח האדם והרחבת הביטוח החקלאי לנוכח שינויי האקלים.
בשלב הבא מתכוונת התאחדות חקלאי ישראל לגבש הצעת החלטה ממשלתית מפורטת לכל אחת מחמש המשימות. נציגי ההתאחדות ייפגשו עם המפלגות המתמודדות בבחירות, בתקווה שההמלצות ייכללו במצעיהן ובהסכם הקואליציוני שיוביל להקמת הממשלה הבאה.
