הלול הייחודי של חגי חברוני באשבול

המטילות נהנות, אין ריח, הלול פתוח ומואר, מאוורר ומרווח – הן לעובדים והן לעופות והוא לוקח את המושג ”לול חופש” כמה צעדים קדימה. זהו, כנראה, עתיד הלולים בישראל ובעולם. חגי חברוני, לולן דור שלישי מאשבול, וזליג ליטבק, מדריך, מספרים על הלול החדיש שהחל לפעול ממש לאחרונה

דני בלר

צילומים: דני בלר, חברת נילי

ביום בו הגענו למושב אשבול, אשר במועצה האזורית מרחבים, בצפון הנגב, הוטלו בלול החופש החדיש של חגי חברוני, דור שני ללולנים, הביצים הראשונות. זהו לול חופש חדיש, יחיד מסוגו בישראל, הלוקח את התפיסה של רווחת בעלי חיים, פרודוקטיביות ונוחות לעובדים – כמה צעדים קדימה. את הלול הקימה חברת נילי הוותיקה, אשר בנתה בזמנו את הלולים הוותיקים של אביו, עובדיה חברוני ז”ל.

הלול מאוורר ומואר באור טבעי. המטילות יכולות לטייל בו להנאתן, בלי דוחק ולשבת על עמודים. הלשלשת נופלת לקומה תחתונה ובשל זרימת האוויר, מתייבשת במהירות. אין ריחות, לא בתוך הלול ואפילו לא בקרבתו. בלול ישנם תאי הטלה והמטילות מאומנות להיכנס אליהם. יש אפילו עמדת מים ליד תא ההטלה, במקרה ומטילות צריכות להמתין שאחיותיהן יסיימו להטיל. הכל ממוחשב, ממוכן ומבוקר, ללא מגע יד אדם כמעט. בלול 14,500 מטילות וההערכה היא כי יטילו כ-2.5 מיליון ביצים בשנה.

”אני לולן כל חיי”, מספר חגי חברוני, בן 44, יליד המושב, נשוי לציפורה, גננת שילוב, אב לחמישה. נולדתי באשבול ואני בן ממשיך לאבא שלי, עובדיה חברוני ז”ל. הכול ממנו: הוא הקים את הלולים, קיבל את המכסות. הקרדיט המלא בשבילו. גם בני עידו, בן ה-17, לולן, דור שלישי בענף”.

לול על טפחות. הלשלשת מתייבשת במהירות ולא מצטברת בלול
(צילום: באדיבות חברת נילי)

לפני שהוקם הלול המשוכלל, פעל במקום לול סוללות, אותו גם חברת נילי בנתה. ביום הביקור בלול החדיש הוטלו הביצים הראשונות על ידי מטילות שהגיעו אליו רק לפני שבוע וחצי קודם לכן.
”לא ניתן היה להמשיך את העבודה בלול הסוללות. יש תקנות חדשות שלא מאפשרות לאכלס לולי סוללות ועמדו בפניי רק שתי ברירות: לצאת מהענף – שמבחינתי לא בא בחשבון או לבנות לול חדש. הבירוקרטיה בישראל מאוד קשה. בשביל לקבל היתרים יש לפנות לגופים רבים, שכל אחד מהם רוצה אגרה. זה היה תהליך ארוך ולא קל. אם לולן מבוגר רוצה לשדרג את הלול שלו, איני יודע אם יוכל לעבור את כל התהליך”. אכן, חגי נדרש להמון אורח רוח בתהליך השדרוג, שנפל גם על ימי מגפת הקורונה, שהיו רוויים אי וודאות. היום, כשהביצים הראשונות ייצאו מהמסוע המשוכלל, הוא מרשה לעצמו לחייך בגאווה. זו הייתה השקעה לא רק של זמן, אלא של כסף, אך כשהלול עומד, המשק המשפחתי יכול לצעוד לעבר העתיד. עדיין, ישנה מורכבות, שכן לא ידוע מה טומן בחובו עתיד התכנון בענף ההטלה.

חגי חברוני עם בנו, עידו, דור ההמשך בלול המשפחתי החדיש (צילום: דני בלר)
חגי חברוני עם בנו, עידו, דור ההמשך בלול המשפחתי החדיש
(צילום: דני בלר)

”הלול החדש מותאם לחופש לפי התקנות”, מסביר חגי. ”הוא מאושר על ידי עמותת ‘חי משק’, עומד בכל התקנות, גם של צפיפות המטילות לפי מטר מרובע, יש לו הכנה לפתחים ליציאה לחצר, במידה והמדינה תאשר את זה. אין צורך באוורור במכני כמעט, הלול עומד על טפחות כך שהמטילות לא בתוך הזבל. האוורור טבעי ובימים החמים יש המטרה פנימית וחיצונית. בימי שרב צריך להפעיל את המתזים”.

באשבול מזג האוויר נוח. אין במקום לחות מעיקה וגם בימים חמים, זורמת רוח מצננת. חגי מספר לנו שימי השרב הקשים במקום ספורים ובמקרה כזה, הלול החדיש מתמודד עימם היטב. חברת תדמיר נתנה את המימון להקמת הלול. בתכנון הלול, הקמתו, התאמתו לצרכים של חגי וליווי מהלך הבנייה עבדו בצוותא אנשי המקצוע הוותיקים של ”נילי”: זאב גלזברג, יגאל פרימר ומהנדס החברה גנדי גרינברג. כן לווה הפרוייקט על ידי זליג ליטבק, מדריך בתחום המטילות. הם איפיינו את הלול, אך בדרך קרה דבר בלתי צפוי: ”התחילה מגפת הקורונה. לא ידענו מה יהיה עם ההובלות הימיות ומיהרנו להזמין את כל הציוד, ששכב כמעט 7 חודשים עד שקיבלנו את ההיתרים. חצי שנה היינו ללא מדגר, בזמן שהלול הוקם”.

מה ההבדל בהטלה בין הלול המוכר, לול סוללות, לבין החדיש?
”בלול סוללות תא ההטלה נמצא בכלוב. התרנגולת מטילה ביצה וזהו. פה צריך להיזהר מביצי רצפה. ביצי רצפה זה דבר שאתה צריך להשתדל שלא יקרה. שהמטילות לא יטילו בפינות. בשל כך אתה עורך סיבוב בקרה מדי יום. הלול מואר באור טבעי, 16 שעות אור טבעי בחודשי הקיץ”.

זהו לול מבוקר?
”יש מערכת בקרה, בקר של אגרולוג’יק בשליטה מלאה מהסמארטפון. אני יוכל לדעת כמה המטילות אכלו, לבטל תקלות אם נוצרו, לבקר את הטמטפטורה בלול”.

כמה אנשים נדרשים כדי לתפעל את הלול?
”אני ועוד עובד נתין תאילנד. באים ואוספים ביצי רצפה אם יש כאלה ושאר התהליך מבוקר”.

חגי עם חן לנדוי, מנהל חברת נילי (צילום: דני בלר)
חגי עם חן לנדוי, מנהל חברת נילי
(צילום: דני בלר)

שטחו של הלול 1600 מ”ר. תאי ההטלה הינם של החברה ההולנדית JANSEN (יאנסן, המיוצגת בישראל על ידי חברת נילי) והפרגיות מאומנות להיכנס אליהם מהר מאוד. בלול יש וילונות, אותם ניתן לסגור מרחוק במקרה הצורך. אם מטילה נשארת בתא ההטלה, כי נוח לה יש אפילו מתקן המפנה אותה בעדינות. תאי ההטלה ניתנים לטיפול ופירוק”.

מבחינתו של חגי, זהו המשך לעבודה פורייה עם חברת נילי. אביו, יליד אירן, עבד עם החברה והוא ממשיך את הדרך ובנו יהיה הדור השלישי ללולני משפחת חברוני.
מדריך מטילות זליג ליטבק מסביר לנו את היתרונות והייחודיות של הלול: ”זהו לול ייחודי ויחידי בינתיים מסוגו בארץ. הוא מתוכנן היטב מבחינת רווחת העוף, מאוכלס ב-9 מטילות למ”ר. אם בעתיד יהיה אישור של השירות הווטרינרי לפתוח חצרות, קיימות כבר דלתות בצדדים”.

”עוד דבר ייחודי: משמיעים מוזיקה לעופות, לאורך כל השנה, מוזיקה רגועה ושקטה שמיטיבה עימן”.

”אל הלול צמוד בית אריזה מרווח, בשטח 110 מ”ר. בלולים בישראל אין בית אריזה כזה גדול מרווח, נוח לעבודה, עם מקלחת ושירותים, כניסה נפרדת לעובד”.

”יש בשורה גם בתחום שיווק הביצים: המשאית מגיעה, מוציאה ביצים ישר מהמקרר, אין צורך להיכנס לבית אריזה בכלל. הלול בגובה 2.5 מטרים מהמטילה ללשלשת וניתן לפנות את הזבל פעם בשנתיים. הוא מתייבש ברוח טבעית ואין ריח. אנחנו נעקוב אחרי הנושא ואם צריך, נוסיף מאווררים למטה”.
”מערכת המחשוב של אגרולוגי’ק מבטיחה כי זהו לול אוטומטי ברמה של 100 אחוזים”.

גם זליג ליטבק מספר כי בינתיים, בישראל, הקמתו של לול כזה דורשת מהחקלאי המון התעסקות בירוקרטית והמדינה לא מסייעת בידו. הלולן הוא זה שצריך לרוץ אחרי כל האישורים.


אודות חברת נילי

חברת נילי מפעלי מתכת בע”מ הינה חברה משפחתית, מיסודו של ישראל לנדוי ז”ל. החברה הוקמה בשנת 1948 בכפר אז”ר.

החברה ממוקמת בפתח תקווה ומעסיקה כ- 130 עובדים.
נילי מפעלי מתכת בע”מ מתמחה בהקמת לולים, סככות ובהשבחת (Up Grading) לולים קיימים בארץ ובחו”ל. כמו כן עוסקת החברה באספקה והתקנה של ציוד מתקדם ללול.
נילי מפעלי מתכת בע”מ מקפידה על חדשנות והתעדכנות מתמדת ורבים מן המוצרים שפיתחה או ייבאה בתחומי מערכות האבסה, אוורור, חימום ועוד הפכו לסטנדרט בענף הלול.
החברה מייצגת חברות בינלאומיות באופן בלעדי שהינן מגדולי היצרניים בעולם – צ’ורטיים ,טכנו, ינסן, מונטרס, וי. די. אל, אר.טי.איי, קלייריצ’י, רוברטס גורדון, סנטינל, גלובל.
נילי מפעלי מתכת בע”מ מתכננת ומקימה פרויקטיים בענף הלול, על בסיס ” Turn Key Project” .
לנילי מחלקות מקצועיות הכוללות: מחלקת תכנון, תפ”י, מכירות, מחלקת בקרת איכות ומחלקה של אנשי הרכבה ושירות אשר מלוות את הלקוח לאורך כל הדרך.
כל אלה עומדים לרשות הלקוח תחת קורת גג אחת, בשילוב הידע המקצועי והמיומנויות של אנשי החברה.
יכולתה של נילי מפעלי מתכת בע”מ לבצע את כל שלבי העבודה In House ,חוסכת ללקוח זמן ועלויות .
נילי מקימה מערכות לאחסון וטיפול בגרעינים ואחסון חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק, מערכות לטיפול במי פסדים, מערכות לאחסון והאבסה של תערובת לבקר, צאן וחזירים.
נילי מפעלי מתכת בע”מ מעורבת בפרויקטים חקלאיים בארץ ובעולם כגון: קונגו (זאיר), ניגריה, גאנה, אנגולה ומדינות אפריקאיות אחרות. אוזבקיסטן, קאזחסטן, רוסיה ומדינות נוספות במזרח אירופה.
כבר בימייה הראשונים של החברה האמינו אנשיה שחדשנות מתמדת הינה מפתח לקידום הענף, ומכלול הידע הטכנולוגי שנצבר בסיוע מקורות ידע מודרני מהארץ ומחו”ל, יושמו בקווי הייצור.

 

כתבות נוספות

ספרד: ביקוש גובר לביצי חופש

בספרד חל מהפך צרכני – והציבור מעדיף ביצים שמקורן בתרנגולות הגדלות בלולי חופש דני בלר צילום: Image by Igor Ovsyannykov from Pixabay / שימוש הוגן על פי סעיף

לול חופש מסחרי ראשון בווייטנאם

וייטנאם מצטרפת למדינות אחרות בדרום מזרח אסיה במגמה לאמץ ביצים שמקורן בלולי חופש דני בלר קרדיט צילום המחשה: Image by Xuân Tuấn Anh Đặng from Pixabay בוויטנאם פועלים

תוספת סידן במטילות

השפעת תוספת סידן שמקורו בצדפות ויצורים ימיים על איכות הקליפה וביצועי מטילות מבוגרות ישראל יוסלביץ, שאדי בלייק ודן בכרך שה”מ, תחום בעלי כנף משרד החקלאות.