בכנס מקצועי לענף העופות של חברת פיברו, שנערך ב-29 ביוני באולמי ג'ונה בנתניה, הוצגו פתרונות, אבחון ומעקב להתמודדות עם מחלות מרכזיות בענף, בהן ניוקאסל, שפעת H9, גמבורו, ברונכיט, HHS ו-שפעת עופות H5 ו-HE.
הכנס נפתח בדברי ברכה של אלי אלגלי, סמנכ"ל שיווק ומכירות של פיברו ישראל. אחריו נשא דברים לזכרו של מר יהודה (יודק'ה) פרידמן, אשר היה הווטרינר הראשי של החברות רמית ואפרת, ד"ר אמנון מיכאל, אשר שימש בין תפקידיו הרבים לאורך קריירה ארוכה ופורייה, כמנהל מחלקת המחקר והפיתוח של אביק ולאחר פרישתו שימש כיועץ בחברה.
את הכנס המקצועי פתח מנהל המקצועית של חברת פיברו ישראל, ד"ר איתן קין, אשר נתן סקירה של סל פתרונות רחב שמציעה פיברו לאתגרים המרכזיים בענף הלול, בהם ניוקאסל, שפעת H9, ברונכיט, גמבורו, מחלת ה-HHS וכן דלקת מעיים דמית בתרנגולי הודו. במצגת הוצגו תרכיבים ופתרונות עדכניים המותאמים לזני שדה משתנים ולצרכים המתפתחים בענף, לצד דגש על התאמת משטרי חיסון וגילאי חיסון.
בתחום הגמבורו הוצגה הופעת הזן החדש A2dB1b בישראל והמשמעויות המקצועיות שלו, לצד פתרונות מיידיים ופעילות מחקר ופיתוח להמשך ההתמודדות. בתחום הברונכיט, חברת פיברו הכניסה תרכיב ברונכיט מומת הומולוגי מקבוצת ואריאנט (קבוצת 206) לתוכניות החיסונים של פרגיות רבייה כבדה. נתונים מהשטח מציגים שיפור משמעותי ברמת ההגנה של להקות הרבייה והפרגיות וירידה בנזקים הכלכליים.
בנוסף, הוצגו פתרונות פיברו להתמודדות עם HHS ו-HE הכוללים פיתוח תרכיבים מזנים מקומיים, חיזוק יכולות אבחון ומתן מענה חיסוני מותאם לשלוחות השונות. המסר המרכזי מהמצגת הוא שפיברו משלבת בין ידע מהשטח, מחקר ופיתוח ופורטפוליו תרכיבים רחב, במטרה לספק מענה מעשי וחדשני לאתגרי ענף הלול בישראל.
נושא מעניין נוסף שעלה במצגת של ד"ר דנה גולדנברג, אשר סקרה את מחלת ניוקאסל המשיכה להוות אתגר משמעותי לענף העופות בישראל ובעולם, במיוחד לאור התפשטות זנים השייכים לגנוטייפ 7. במענה לאתגר זה פותח חיסון חי רקומביננטי, Phivax rNDG7, ומותאם גנטית לזני השדה הנפוצים. החיסון נועד לעורר תגובה חיסונית מהירה ומקומית בדרכי הנשימה, ולשפר את ההתמודדות עם מצבי לחץ הדבקה גבוהים בשדה. ממצאים אלה תומכים בפוטנציאל של חיסון חי מותאם גנוטיפית ככלי יעיל ומשלים בתוכניות החיסון המודרניות נגד מחלת ניוקאסל בענף העופות.
בכנס השתתפו שני חוקרים מחו"ל, הראשון ביניהם ד"ר מתאו לגנרדי אשר הציג את התפתחות שיטות הסיווג החדשות של IBDV ותיאר את חשיבותן להבנת הופעת וריאנטים חדשים באזור המזרח הקרוב והמזרח התיכון. הוא ציין כי הסיווג המסורתי של IBDV קלאסי, אלים ווריאנטי מאוד עדיין שימושי, אך מוגבל ליישום באבחון שגרתי. המצגת הדגישה את החשיבות של סיווג מולקולרי המבוסס על החלבונים VP2 ו-VP1 אשר מאפשר לזהות גנוטיפים שונים ולשפר את המעקב האפידמיולוגי.
בשנים האחרונות זוהו במזרח התיכון זנים מגוונים של IBDV, כולל הווריאנט החדש A2dB1b, שמקורו באסיה והתפשט למדינות נוספות, והוא מתאפיין בזיהום תת־קליני, הדבקה מוקדמת ודיכוי חיסוני משמעותי. המסקנה המרכזית היא שכיום לא מספיק למנוע מחלה קלינית, אלא יש צורך בניטור מתמשך ובשליטה פעילה בתפוצת זני השדה כדי לצמצם נזק חיסוני וכלכלי ולמנוע המשך התפתחות של וריאנטים חדשים.
את ההרצאה של מתאו המשיך ד"ר אבנר פינגר, מנהל מחלקת המחקר והפיתוח בפיברו, שציין והציג את הזן החדש של IBDV בשם A2dB1b אותו הזכיר במצגת שלו, אשר אובחן לראשונה בסין, התפשט לאסיה, למזרח התיכון ולארגנטינה, ואובחן בישראל בשנת 2023. המצגת מציגה כי הזן מתאפיין בזיהום תת־קליני, ומוטציות באפיטופים של הזן גורמות לנטרול חלקי בלבד, ולכן נדרש טיטר גבוה יותר של נוגדנים מנטרלים לשיפור ההגנה.
ניסויים שבוצעו, הראו שחיסון MB וחיסון MB-1 In-Ovo הראו הגנה מפני אתגר בזן A2dB1b, כולל הפחתת זיהוי הנגיף בבורסה ושיפור במדדי ההיסטופתולוגיה לעומת קבוצות ביקורת. הגנה בפני הוקעה עם זן השדה A2dB1b באה לידי ביטוי במדדים היסטולוגים של הבורסה ובדיקת נוכחות באמצעות PCR, שהגיעו לבורסה טרם חדירת הנגיף. המסקנה העיקרית היא שיש להגן על האפרוח באמצעות נוגדנים אימהיים שיועברו מהאם שתחוסן עם הוירוס החדש למשך השבועיים הראשונים, וכך לאפשר כניסה מקדימה של נגיף ה-MB והתרבותו בבורסה טרם הגעת חדירת נגיף השדה.
בתום ארוחת הצהריים חזרו לאולם ההרצאות לצפות במצגת שנייה מחוקר מחו"ל, ד"ר דיויד סוויין, העוסקת במצב הנוכחי באתגרים במניעה ובבקרה של שפעת עופות פתוגנית גבוהה מסוג H5 תוך הסבר על מאפייני נגיף השפעת, יכולתו להשתנות באמצעות מוטציות ותפקיד עופות הבר בהפצתו. המצגת הדגישה כי שושלת H5 הקשורה ל-Goose-Guangdong, ובעיקרה קלאד 2.3.4.4b, הפכה לגורם גלובלי משמעותי שהתפשט למדינות רבות, פגע בעופות משק ובר, ואף זלג למינים שונים של יונקים.
ד"ר סוויין ציין כי בישראל תוארו התפרצויות עונתיות, בעיקר מסוף הסתיו ועד לפני האביב, מה שמצביע על חדירה אפשרית דרך עופות בר, לצד ירידה במספר ההתפרצויות מאז השיא של 2021-2022. למרות שבטיחות ביולוגית, ניטור והשמדה הצליחו בעבר להכחיד התפרצויות מתהוות של H5 ו-H7, מול נגיף H5N1 קלאד 2.3.4.4b הם אינם מספיקים לבדם ולכן חיסון מוצג ככלי משלים חשוב להפחתת הדבקה, מחלה, תמותה והפצה. המסקנה המרכזית היא שתוכנית בקרה יעילה צריכה לשלב חיסונים מותאמים לנגיפי השדה, בטיחות ביולוגית חזקה, ניטור וירולוגי רגיש והשמדה תוך התחשבות גם בהשלכות על סחר וביטחון מזון.
ד"ר יגאל פרנושי מחטיבה לווירולוגיה ומחלות עופות של המכון הווטרינרי תיאר את מאפייני נגיף שפעת העופות H9N2 בישראל, כולל ההיסטוריה שלו, מבנהו, סיווגו הגנטי והופעתו במינים שונים של עופות ובעלי חיים. מאז שנת 2000, H9N2 נחשב בישראל לאנדמי והוא משתנה באופן תדיר, כאשר מקורם הגנטי של הנגיפים שבודדו בארץ קשור לשושלת G1 שהופיעה בשלווים בהונג קונג בשנת 1997. המצגת מציגה את השושלות הפילוגנטיות המרכזיות של הנגיף ואת העובדה שהנגיפים המשמעותיים נכון להיום במדינת ישראל שייכים לשושלת G1 אך נוצרים שינויים אנטיגנים לאורך השנים המשפיעים על יעילות התרכיבים. בנוסף, הודגשה החשיבות של מעקב גנטי מתמשך והצורך בהחלפת זני החיסונים והתאמתם לזני השדה המשתנים.
את הכנס חתם ד"ר רם כץ, רופא ראשי למחלות עופות בשירותים הווטרינריים שנתן סקירה על מחלת ה-HHS בישראל, הנהלים והדרכים שמציעים השירותים הווטרינריים להביא להפחתת הנזק על ידי משטר חיסונים קפדני.
