החלטה חדשה של ועדת הכלכלה מאפשרת גידול משותף בלולים משודרגים, גם אם הם לא עומדים בכל דרישות המרחקים, וזאת בשל דחיית מועדי המעבר ללולים מוסדרים. המהלך שנוי במחלוקת: המגדלים טוענים כי ההקלות מיטיבות בעיקר עם התאגידים, בעוד אחרים סבורים כי מדובר בצעד חיוני להמשך אספקת הביצים בישראל
האם הרפורמה בענף הלול תקועה? ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ראשון) תיקון משמעותי לתקנות מועצת הלול, המאפשר גידול משותף בלולים משודרגים, גם אם אינם עומדים בכל הדרישות הווטרינריות. הצעד הזה עורר ויכוח בין מצדדי המהלך לבין מי שטוענים כי הוא מיטיב עם התאגידים ומנציח את חיסול הלולים הקטנים.
הוראת שעה עד 2027 – על רקע עיכוב הרפורמה
התיקון שאושר נוגע לחריגה משני תנאים מרכזיים בתקנות רישוי העסקים: המרחק בין לול משודרג לבין משק עופות אחר שבו מגדלים מטילות בגיל שונה יהיה פחות מ-300 מטרים, והמרחק בין הלול המשודרג לבין דרך מקשרת יהיה פחות מ-30 מטרים – בניגוד לתקנות הקיימות. ההקלות אושרו כהוראת שעה עד אוגוסט 2027, בהתאם לדחיית המועדים שנקבעו באגרת השירותים הווטרינריים.
המשמעות: מגדלים שעברו ללולים משודרגים יוכלו להמשיך לפעול גם אם אינם עומדים בדרישות המרחק, וזאת כדי לאפשר המשך אספקת הביצים ולמנוע פגיעה כלכלית בחקלאים שכבר השקיעו במעבר ללולים מתקדמים.
ניסיון לייצר פתרון זמני – אך האם הוא מספיק?
סמנכ"ל משרד החקלאות, ד"ר אסף לוי, שהציג את התקנות, הדגיש כי מדובר בצורך הנובע ממציאות מורכבת: "לנוכח המלחמה ולוחות הזמנים שנדחו, אנו מבקשים כעת להקל על שני סעיפים שהשירותים הווטרינריים קבעו כי ניתן להתגמש בהם".
לדבריו, ההחרגה מאפשרת גידול משותף מחוץ למשק החקלאי, אך רק אם הלול עומד בתקנים בסיסיים. "חקלאים ששדרגו את הלולים שלהם לא צריכים להיתקע רק בגלל שחקלאים אחרים טרם השלימו את המעבר. המטרה היא לאפשר המשך פעילות יציבה בענף", ציין לוי.
הרופא הראשי לבריאות העוף מזהיר: "הסכנה – העברת מחלות"
מנגד, הרופא הראשי לבריאות העוף, ד"ר רם כץ, הזהיר מפני ההשלכות של קיצור המרחקים: "כאשר פרגיות חדשות מועברות בין לולים, הן עוברות ליד לולים פעילים, מה שעלול לגרום להפצת מחלות. זו בדיוק הסיבה לכך שנדרש מרחק של לפחות 30 מטרים בין לול לבין דרך מקשרת ללולים אחרים".
עם זאת, כץ הבהיר כי בשל דחיית יישום הרפורמה במלואה, יש צורך בגמישות זמנית כדי למנוע פגיעה חמורה בענף.
המגדלים הקטנים נגד ההקלות: "עוד מהלך לטובת הטייקונים"
ההחלטה עוררה ביקורת בקרב מגדלים, בעיקר אלו הקטנים והבינוניים. שמוליק כץ, לולן מבארותיים, טען בדיון כי התקנות החדשות אינן מסייעות לחקלאים הקטנים אלא מקלות בעיקר על תאגידים גדולים:
"לפני עשור היו בענף כ-3,000 מגדלים. כיום נותרו רק 100 מגדלים גדולים ועוד 200-300 בינוניים. כל השאר נעלמו, והכול עובר לידיים של הטייקונים", אמר כץ והוסיף: "התיקון הזה לא נועד להציל את החקלאים הקטנים, אלא להבטיח שלחברות הגדולות יהיה קל יותר להפעיל לולים משודרגים".
מנכ"ל מועצת הלול: "אם התקנות לא יאושרו – החקלאים ייתקעו"
לעומת זאת, מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, ציין כי ההקלות הכרחיות, משום שבלעדיהן מגדלים ששדרגו את הלולים שלהם עלולים להיתקע. "אם מגדל כבר קיבל היתר אכלוס, המשמעות היא שאין בעיה וטרינרית. מי שרוצה לשדרג את הלול שלו – יש לאפשר לו להתקדם, ולא לתת למי שאינם מעוניינים לשדרג להחזיק אותו כבן ערובה", אמר לויט.
הדילמה של החקלאים: "אי אפשר לעמוד בכל הכללים"
ח"כ ששון גואטה, שהשתתף בדיון, התייחס לדילמה שעומדת בפני החקלאים: מצד אחד, המדינה מחייבת אותם לעבור ללולים חדשים, אך מצד שני, ישנם רבים שטרם השלימו את המעבר. "אני לא מקדם את הרפורמה, אבל אני גם לא רוצה להשאיר אנשים בלי אוכל בבית. אנחנו בשטח, ואנחנו מבינים שאי אפשר לעמוד בכל הכללים כרגע", אמר.
סגנית היועצת המשפטית של משרד החקלאות, עו"ד אפרת ורד, הבהירה כי מדובר בפתרון זמני בלבד: "הכוונה היא לאפשר ללולים החדשים להמשיך לעבוד, עד שכל הענף ישלים את המעבר ללולים מוסדרים".
האם זה מספיק כדי למנוע משבר בענף?
הדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה חשף את המורכבות של הרפורמה בענף הלול: מצד אחד, ישנו רצון להבטיח אספקת ביצים יציבה ולהקל על חקלאים שכבר השקיעו בשדרוג הלולים, אך מצד שני, קיים חשש כי ההקלות הללו יובילו לפגיעה במגדלים קטנים ולהגברת הסיכון למחלות בענף.
האם הוראת השעה עד 2027 תספיק כדי לייצב את המצב? האם הרפורמה תתממש במלואה, או ששוב תידחה? ימים יגידו. בתום הדיון, התקנות אושרו פה אחד על ידי חברי הכנסת אליהו ברוכי וששון גואטה, וייכנסו לתוקף מידית.