סיור מקצועי בחוות בית מאיר חושף את לול המעוף המתקדם שבנתה חברת אגרוטופ, מהמובילות בישראל: השקעות עתק, בטיחות ביולוגית מוקפדת, מערכות גרמניות של חברת Big Dutchman, ניהול אוורור ותאורה מדויק, איסוף ביצים ממוכן וטיפול מתקדם בלשלשת ובפגרים. ציוד מתקדם לבדו אינו מבטיח הצלחה. הערך המוסף נוצר כאשר הוא משתלב בתכנון הנדסי נכון וביצוע איכותי שבוצע על ידי חברת אגרוטופ.
המעבר של ענף ההטלה בישראל אל לולי מעוף אינו רק שינוי של מבנה או ציוד; מדובר בשינוי תפיסתי, ניהולי, כלכלי ותפעולי עמוק, המשפיע על כל חוליה בשרשרת: מהפרגית שמתחנכת מגיל צעיר לקפוץ ולנוע במרחב, דרך הלולן שנדרש לרמת מקצועיות גבוהה יותר, ועד למערכות האוורור, התאורה, איסוף הביצים, ניהול הלשלשת והבטיחות הביולוגית.,
בסיור מקצועי שנערך בחוות בית מאיר של קבוצת תדמיר, בהשתתפות מנכ"לית שלוחת ההטלה בתדמיר, פסיה מונק, ומייסד ונשיא חברת אגרוטופ, גבי פלג, נחשפה אחת הדוגמאות הבולטות בישראל לחוות הטלה מודרנית במתכונת לולי מעוף. שוחחנו עם רון ארצי, יו"ר ומייסד קבוצת תדמיר, שהציג את התפיסה האסטרטגית של הקבוצה ואת ההשקעה ארוכת הטווח בענף ושלמה ניית', מנהל התפעול של לולי ההטלה.
הלול החדיש בבית מאיר
מאחורי הקמת הפרויקט עמד צוות ההנדסה והביצוע של אגרוטופ, בהובלת אייל חן (מנהל מחלקת הביצוע), טטיאנה גורודצקי (מתכננת הפרויקט) וזוהר ברוכי (מנהל ההנדסה) של החברה, אשר ליוו את התכנון, התיאום וההקמה משלב התכנון ועד למסירת החווה. "הצלחת פרויקט כזה אינה נובעת רק מבחירת ציוד איכותי, אלא משילוב של תכנון הנדסי, אינטגרציה בין כלל המערכות, ניסיון בביצוע וליווי מקצועי עד שלב האכלוס".
הידע שיושם בפרויקט מבוסס על ניסיון עולמי של אגרוטופ בהקמת עשרות פרויקטים בתחום המעוף בעולם. החווה משלבת מבנה הנדסי מתקדם, מערכת מעוף מסוג NNB של חברת Big Dutchman הגרמנית, תכנון קפדני לרווחת המטילה ולרווחת הלולן, מערכות איסוף ביצים, ניהול אור מדויק, בקרה ושליטה באקלים, וטיפול מרכזי סביבתי בלשלשת ובפגרים. מאחורי כל פרט טכני עומדת מטרה ברורה: לייצר סביבת גידול יציבה, נקייה, מבוקרת ובטוחה יותר, תוך עמידה בדרישות הרגולציה המשתנות ובאתגרי הענף.
השקעה ל-25 שנה: הבחירה בציוד איכותי ביותר
לדברי רון ארצי, המעבר ללולי מעוף הוא חלק מתפיסה רחבה של קבוצת תדמיר הרואה בענף ההטלה תחום אסטרטגי לטווח ארוך. הבחירה בציוד המתקדם אינה החלטה נקודתית, אלא השקעה שמיועדת לשרת את החברה במשך עשרות שנים.
רון ארצי: "אנחנו לקחנו ציוד איכותי של חברת 'ביג דאצ'מן' (Big Dutchman). למרות שאפשר היה לקחת ציוד זול יותר, בחרנו בציוד איכותי כי זו השקעה ל-25 שנה לפחות. זו הדרך שלנו, אנחנו רצים מרתון; להסתכל קדימה בכל מה שאנחנו עושים, הן במטילות והן בפטם ונושאים אחרים. בסופו של דבר, החברה תעבור בכל השלוחות שלה ללולים מתקדמים – זה העתיד".,
אמירה זו ממחישה את אחת הדילמות המרכזיות של הענף כיום: מצד אחד, הרגולציה דוחפת את ענף ההטלה למערכות גידול חדשות. מצד שני, ההשקעות הגבוהות הנדרשות והמודל הכלכלי המורכב מאוד, שונה ממה שהכירו מגדלים רבים בלולי הסוללות הישנים. ארצי מדגיש כי המעבר אינו פשוט, גם עבור קבוצה גדולה ובעלת יכולות כמו תדמיר.
רון ארצי: "בתחום ההטלה, בגלל הרגולציה הקיימת היום, כל הלולים החדשים הם לולי מעוף. חשוב לציין שההשקעה בהם גדולה ב-20% עד 25% לפחות ביחס ללולי סוללות. גם כוח האדם וצורכי הטיפול והמקצועיות הנדרשת רבה יותר, ומשקל הביצים הממוצע נמוך במעט. ישנם אלמנטים כמו תופעת 'ביצי הרצפה' שאינה קיימת בסוללות, שפוגעים ברווחיות ביחס ללול סוללות, אך אין לנו ברירה אחרת – זה הרגולציה. הגידול במעוף הרבה יותר מאתגר מההשקעה הראשונית ועד להוצאות הגידול השוטפות".
חווה שהיא חלק ממערך רחב
שלוחת ההטלה של תדמיר אינה פועלת בחלל ריק, אלא כחלק ממערך רחב של פעילות בתחומי בעלי החיים, תערובות, פטם, בקר, אנרגיה ונדל"ן. לדברי ארצי, הסינרגיה בין הפעילויות היא אחד ממנועי הכוח של הקבוצה.
רון ארצי: "השנה נגיע לחמש חוות גדולות במתכונת הרפורמה, כאשר ארבע מהן הן חוות מעוף ואחת היא חוות סוללות ותיקה. שלוחת ההטלה היא חלק מליבת הפעילות שלנו בתחום בעלי החיים… אנחנו עוסקים גם כמעט בכל תחומי בעלי החיים, בנוסף לייצור התערובת, ופעילויות נוספות בנדל"ן ובאנרגיה מתחדשת. ישנה סינרגיה בין הפעילויות – אחת מזינה את השנייה".,
הקמת חוות מודרנית מסוג זה הוא תהליך ממושך ומורכב הכולל תכנון, היתרים, בנייה, רכש ציוד, התקנה, התאמות והכנה מקצועית להפעלה. בחוות בית מאיר התהליך ארך ארבע שנים וחצי מחתימת ההסכם עם המושב ועד סיום הבנייה. ארצי מציין כי הם מבצעים השנה הסבה גם בחוות נוחם, שם חוות פטם ישנות מוסבות למטילות כי הן מתאימות לכך יותר כיום.
בטיחות ביולוגית: החווה כקרנטינה
הבטיחות הביולוגית הייתה אחד הדגשים המרכזיים בסיור. בחוות הטלה מודרנית כניסת אנשים, ציוד וכלי רכב אינה עניין טכני אלא סיכון שיש לנהל בקפדנות.
פסיה מונק: "חווה היא קרנטינה, מבחינתנו אין נכנס. אבל אם מישהו נכנס וזה בדרך כלל איש מקצוע… אני לא אביא לפה מישהו שהיה קודם בחווה אחרת כי בן אדם מעביר מחלות. אני אדאג שיהיה צינון של כמה ימים… וכמובן רק מישהו שלא מגדל בעלי כנף בבית… אז כל מי שנכנס לפה מתקלח, לובש את הסרבלים, נועל את הערדליים".,
המשמעות המעשית היא יצירת גבול ברור בין החוץ לפנים. תכנון המבנים, מיקום מכלי התערובת, מילוי התערובת, אופן איסוף הביצים ופינוי הלשלשת – הכל נבנה סביב עיקרון אחד: לצמצם ככל האפשר את נקודות המגע עם הסביבה החיצונית. כך למשל, מכלי התערובת ומתמרי השקילה מאפשרים מילוי מרחוק מחוץ לגדר כדי שהמשאית לא תיכנס לאזור החווה.
המטילה צריכה ללמוד את הלול לפני שהיא מגיעה אליו
לולי מעוף אינם דומים ללולי סוללות. המטילות נדרשות לנוע בין מפלסים, לקפוץ ולהגיע למים ולאוכל במיקומים שונים ולחזור לאזורי הפעילות ולקיני ההטלה.
פסיה מונק: "הן חונכו מגיל אפס… לקפוץ כדי להגיע אל השתייה ואל האוכל. זה קריטי. כי אם תבוא לפה מטילה ולא תדע שהאוכל והמים נמצאים למעלה והיא תחשוב שהם על הרצפה, היא פשוט תמות… אני חייבת לקבל פרגית שבעצם מגיל אפס חינכו אותה לקפוץ. עכשיו זה לא רק זה שהיא יודעת, גם השלד שלה בנוי כבר ככה, שלד של קפיצות. זה שלד שונה מאפרוחה שגדלה על הרצפה".
לכן, ההכנה מתחילה כבר בשלב הפרגיות. אם הפרגית אינה מכירה את המערכת, התוצאה עלולה להיות פגיעה ברווחה, ירידה בביצועים, קושי בהגעה למים ולאוכל, ביצי רצפה ואף תמותה.,
מערכת המעוף של אגרוטופ: יותר מקום, יותר שליטה, יותר אחריות
בלב החווה עומדת מערכת מעוף NNB מתוצרת חברת Big Dutchman המשווקת בישראל בלעדית על ידי אגרוטופ. המערכת בבית מאיר בנויה בשלוש קומות, והיא מאפשרת תוספת של כ-10% מטילות במבנה. רגלי הציוד מצופים פלסטיק קשיח למנוע חלודה באזורים החשופים ללשלשת.,
גבי פלג: "הציוד מתוכנן גם לרווחת הלולן, שנדרש לפקח על מספר גדול של עופות במבנה מורכב. המרפסות האלה מאפשרות למגדל לצפות על כל הקומות… בלי להתאמץ יותר מדי. כל דבר פה הוא מאוד מאוד נגיש". הנגישות קריטית במבנה רב מפלסי כדי לראות, לזהות, לטפל ולתקן במהירות.
מבנה Clean Skin: זרימת אוויר, בידוד ואטימות
החווה תוכננה עם מעטפת פנים חלקה המכונה Clean Skin, שנועדה לאפשר זרימת אוויר טובה וחלקה ולהפחית הפרעות לזרימה בתוך המבנה. המבנה מבוסס על בידוד ואטימות ברמה גבוהה לשליטה באקלים הפנימי. המבנה עצמו הוא חלק ממערכת הגידול; החומרים, האטימות, הבידוד, האוורור, התאורה והגישה לציוד הם חלק ממארג אחד.,
קיני הטלה: ניקיון, נוחות וצמצום ביצי רצפה
האתגר הגדול הוא לגרום למטילות להטיל בקינים ולא על הרצפה או על הרשת. המערכת בבית מאיר כוללת שתי קומות של קיני הטלה המציעים מקום נוח, מוגן וחשוך יחסית למטילה.
גבי פלג: "הכניסה של העוף לתא הזה היא מאוד קלה… אלו מסכים בודדים שנמצאים על ציר, המסך זז לשני הצדדים. בסוף היום הרצפה הזאת מתרוממת אחרי שהיא משחררת את הביצים, ואז עופות לא יכולות להיכנס פנימה ללון, ומצד שני גם כל הלכלוך נופל החוצה". יכולת זו לסגור את הקינים בלילה שומרת על ניקיונם ומונעת פגיעה באיכות הביצים.
מקפצות, מפלסים ושלד של קפיצות
המעבר בין הקומות נעשה באמצעות מקפצות ייעודיות המאפשרות מעבר קל ונוח עם אחיזת רגליים טובה. הן גם מכוונות את העופות לעבר השביל ואת נפילת הלשלשת אל סרטי האיסוף. זהו פרט הנדסי המסייע לעופות לנוע במבנה באופן טבעי ובטוח ומצמצם פיזור לשלשת במקומות לא רצויים.
איסוף ביצים: מינימום מגע, מינימום שבר
מערכת איסוף הביצים כוללת סרטים רחבים במיוחד עם כיסוי מתרומם להגנה מפני ניקור.
גבי פלג: "הביצים למעשה יושבות על גבי הזיזים האלה והמעליות עולות ומשחררות את הביצים לסרט הרוחב. יש פה גם עוד מעלית צרה צדדית, כי עוף שלא מטיל בתוך קיני ההטלה ומטיל על הרשת – הביצים האלה מתגלגלות ונאספות גם כן על ידי המעליות. ככה לא הולכות לנו ביצים לאיבוד". המטרה היא לצמצם אובדן ולמנוע הצטברות ביצים במקומות שאינם מיועדים לכך.,
איסוף מרכזי למחסן הביצים ובטיחות ביולוגית
המערכת מאפשרת אחסון ביצים נפרד מכל לול במחסן המרכזי לצורך פיקוח טוב יותר על בטיחות ביולוגית ועל מקור הביצים. שמירה על הפרדה בין לולים מאפשרת תגובה מדויקת ומהירה יותר במקרה של בעיה.
האבסה, שתייה ומים לשעת חירום
מעגלי האבסה קיימים בכל הקומות. בנוסף למכלי התערובת ומתמרי השקילה (עם מילוי מחוץ לגדר), קיים מיכל לתוספת סידנית החשובה לניהול הזנה ולשמירה על איכות הקליפה. מערכת השתייה כוללת שלושה קווי טיפניות. בחווה קיימים גם מכלי אגירת מים לשעת חירום עם החלפת מים אוטומטית ומיכל ערבול לתרופות, המאפשרים התמודדות עם תקלות תוך שמירה על רציפות טיפולית.,
הרגלה לאחר מעבר מלול הפרגיות
לאחר המעבר ללול ההטלה, ניתן לסגור את העופות באופן זמני באמצעות דלתות מתקפלות לצורך הרגלה הדרגתית. זהו שלב קריטי להבטחת התמצאות במבנה, הגעה למים ולאוכל ושימוש בקינים.
תאורה: למשוך את המטילה למקום הנכון
מערכות התאורה הן מסוג LED עם עמעמים. התאורה היא כלי ניהולי מרכזי להשפעה על התנהגות המטילות (עידוד תנועה לקינים, צמצום ביצי רצפה והפחתת דוגרנות).
גבי פלג: "יש תאורה שונה בכל מקום על מנת למשוך את העופות למשל לתוך קיני ההטלה, שזה מקום חשוך ואפל שהעופות אוהבים… אנחנו שולטים באור בצורה מוחלטת… האוויר יכול לעבור והאור לא".
אוורור חסכוני ושליטה באקלים
החווה מצוידת במאווררי MagFan חסכוניים המביאים לחיסכון של עד 70% בתצרוכת החשמל. יתרון נוסף הוא האפשרות לחברם ישירות לפאנלים סולאריים. האוורור בלול מעוף מורכב יותר משום שהעופות נמצאות במפלסים שונים, ויש צורך לשמור על תנאים יציבים ואחידים לעדר.
ניהול לשלשת: מסרטים, דרך מסועים ועד דשן אורגני
פינוי הלשלשת מבוסס על סרטים ומסועים המפנים את הזבל אל מחוץ לגדר למשאיות. בתוך המערכת פועל סקרייפר (מגרד) שמיישר את הזבל על הסרט למניעת הצטברות.
גבי פלג: "יש פה סקרייפר, מגרד, למעשה הוא מגרד את הזבל כל הזמן, מיישר אותו על מנת שלא יצטבר שם הרבה. בסוף הוא מפיל אותו לתוך סרט איסוף הזבל המרכזי". המערכת מאפשרת הפיכת הלשלשת לדשן אורגני תוך 24 שעות. מערכות אלו קיבלו את אישור השירותים הווטרינריים והמשרד להגנת הסביבה ועומדות בתקני ריח ופליטות.,
ההיבט הכלכלי: השקעות אדירות, מענקים לא תמיד זמינים
לצד ההתלהבות מהטכנולוגיה, פסיה מונק מציגה את הצד הכלכלי המורכב. לול מעוף דורש יותר תשומות, יותר כוח אדם מקצועי ומערכות יקרות.
פסיה מונק: "החווה הזו דורשת הרבה יותר תשומות… אני כבר לא מדברת על ההשקעה, השקעות אדירות". לדבריה, מחירי המכסות עלו מאוד בשנים האחרונות (מ-8 אגורות ל-16 אגורות), מה שמקשה על הרווחיות למגדל., המעבר למערכות מתקדמות דורש מודל כלכלי המאפשר החזר השקעה לאורך זמן.
לול מעוף דורש לולן אחר
לול מעוף אינו מאפשר עבודה אוטומטית בלבד. הלולן נדרש להבין בהתנהגות עופות, לזהות בעיות מוקדם, לשלוט במערכות התאורה והאוורור ולנהל את ההרגלה. הטכנולוגיה משנה את תפקידו למנהל מערכת ביולוגית והנדסית מורכבת.
בין רווחת העוף לרווחת הלולן
רווחת העוף (תנועה חופשית, קינים) קשורה קשר הדוק לרווחת הלולן. לולן שאינו יכול לראות, להגיע ולשלוט במערכות לא יוכל לנהל את רווחת העוף לאורך זמן. הציוד נמדד גם בנוחות העבודה ובגישה למוקדי הטיפול.,
העתיד כבר כאן, אבל הוא לא פשוט
חוות בית מאיר ממחישה כיצד עשוי להיראות העתיד של חוות ההטלה בישראל: מבנים אטומים, מערכות מעוף, בקרה מלאה, איסוף ביצים ממוכן ודגש חזק על בטיחות ביולוגית. המעבר אינו רק טכני אלא שינוי מבני עמוק הדורש תכנון נכון, ציוד מתאים וצוות מקצועי. כפי שעולה מהסיור: "העתיד אינו עוד תחנה בדרך. זו הדרך החדשה עצמה".
