בקריה החקלאית בראשון לציון התקיים יום עיון מקצועי למגדלי מטילות לביצי מאכל, ביוזמת משרד החקלאות וביטחון המזון. לצד הצגת פתרונות טכנולוגיים לבניית לולים נטולי כלובים, הזהיר מזכיר ארגון מגדלי עופות, מוטי אלקבץ, מהשלכות תקנות המכסות לשנת 2026 ומהאפשרות ליצירת עודפים שיפגעו ישירות במגדלים
יום העיון למגדלי מטילות לביצי מאכל, שהתקיים ב-22 ביוני 2026 בקריה החקלאית בראשון לציון, הפך למפגש מקצועי משמעותי עבור ענף ההטלה בישראל, שנמצא בתקופה של שינוי עמוק: מעבר הדרגתי ללולים ללא כלובים, לחצים רגולטוריים מצד השירותים הווטרינריים וארגוני צער בעלי חיים, דיונים על תקנות המכסות לשנת 2026, וחשש גובר מעודפי ביצים בשוק.
האירוע נערך מטעם משרד החקלאות וביטחון המזון, באמצעות שה"מ, והשתתפו בו מגדלי מטילות, אנשי מקצוע בכירים, נציגי מחוזות, גורמי תכנון, נציגי משרד החקלאות ומזכיר ארגון מגדלי עופות. בין המשתתפים והדוברים היו נבות חקלאי, מנהל אגף בעלי חיים בשה"מ, אורי צוק בר, סמנכ"ל בכיר למחקר וכלכלה, גדעון גדמו, שעסק בהיבטי ההסדרה הסטטוטורית לבניית לולי מטילות, ומוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי עופות.
חלק מרכזי ביום העיון הוקדש להצגת פתרונות טכנולוגיים לבניית לולים ללא כלובים. בין החברות שהציגו פתרונות מקצועיים היו סול כנף, ונקומטיק בע"מ, אגרוטופ בע"מ ופלסאון בע"מ. הצגת החברות שיקפה את המעבר ההדרגתי של הענף לעידן חדש, שבו המגדלים נדרשים לשלב בין רווחת בעלי החיים, יעילות ייצור, דרישות רגולטוריות, השקעות הון גדולות והתאמה לתכנון ארוך טווח. כתבות מפורטות אודות פתרונות אלה יובאו בגיליון הקרוב של עיתון "משק העופות".
המצב בענפי הביצים והפטם במרכז העניינים
סדר היום כלל התכנסות, ברכות ועדכונים מקצועיים, סקירת מצב שלוחת ביצי המאכל, הרצאה בנושא הסדרה סטטוטורית לבניית לולי מטילות, סקירה של הנעשה בענף על ידי מזכיר ארגון מגדלי עופות, ולאחר מכן הצגת פתרונות טכנולוגיים על ידי החברות המשתתפות.
אחד המסרים המרכזיים שעלו ביום העיון הוא כי ענף הביצים נמצא כיום במצב מאוזן יחסית, אך האיזון הזה שברירי. מוטי אלקבץ הסביר כי היחס בין הביקושים לייצור כמעט חופף, אך אחת הסיבות לכך היא פעילותם של ארגוני הסיוע, הרוכשים כיום עודפי ביצים ועופות מישראל לצורך אספקת מזון לתושבי עזה.
אלקבץ הזהיר כי לא ניתן לבנות על מנגנון זה כפתרון קבוע. לדבריו, אם טורקיה תיכנס באופן משמעותי לאספקת מזון לעזה, ישראל עלולה לאבד את השוק הזמני הזה, והענף ימצא את עצמו מול עודפים משמעותיים. במצב כזה, מי שישלם את המחיר יהיו בראש ובראשונה המגדלים.
נקודת מחלוקת מרכזית נוספת נוגעת לתקנות המכסות לשנת 2026, שהוגשו על ידי שר החקלאות. אלקבץ ציין כי הנהלת קרן הביצים הביעה התנגדות מוחלטת לתקנות החדשות כפי שהוגשו. החשש העיקרי בענף הוא מתוספת מתוכננת של כ-100 מיליון ביצים לשוק, מעבר להיקף הייצור הקיים, מה שעלול לגרום לעודף ולכשל שוק.
לדבריו, מליאת המועצה לענף הלול אימצה כמעט פה אחד את עמדת קרן הביצים המתנגדת לתקנות. אלקבץ הדגיש כי בעוד המחיר לצרכן מפוקח על ידי המדינה, המחיר המשולם למגדל אינו מחיר מפוקח אלא מחיר המלצה בלבד. לכן, כל עודף בשוק אינו בהכרח יוזיל לצרכן את הביצה באופן משמעותי, אך הוא עלול לפגוע ישירות בתמורה שמקבל המגדל.
בדבריו מתח אלקבץ ביקורת גם על תהליכי תכנון קודמים בענף, ובהם חלוקת כפל הגידול ליישובים קדמיים בשיטת 'כל הקודם זוכה'. לדבריו, בפועל רק כ-85 מגדלים מתוך כ-2,000 מגדלים נהנו מההטבה, דבר שיצר עיוות משמעותי בענף. עוד טען כי משרד החקלאות לא קיים את חובת ההתייעצות עם המועצה כנדרש בחוק, מה שהוביל להגשת עתירה לבג"ץ.
לדבריו, גם הניסיון הנוכחי לתקן את העיוות באמצעות תוספת של 4% בלבד אינו נותן מענה אמיתי למגדלים שלא קיבלו בעבר את כפל הגידול. אלקבץ אף העריך כי חלק מהזוכים במכסות החדשות לא יגדלו בפועל, אלא ישכירו את המכסות, מצב שעלול להעמיק את העיוותים בענף במקום לפתור אותם.
נושא נוסף שעמד במרכז הדיון הוא רפורמת השירותים הווטרינריים והמעבר ללולים ללא כלובים. אלקבץ ציין כי המשרד פעל לדחות את יישום איגרת השירותים הווטרינריים, שהייתה אמורה להקשות על חידוש להקות בלולים ישנים כבר באוגוסט הקרוב. במקביל, הוא תיאר לחץ כבד מצד ארגוני צער בעלי חיים בוועדות הכנסת להאיץ את המעבר ללולים ללא כלובים.
על פי התקנות הנוכחיות, ניתן יהיה להמשיך לגדל בלולים קיימים עד יולי 2028, ולהחזיק את הלהקה עד שנת 2030. בלולים עם כלובים משודרגים, בשטח של 750 סמ"ר למטילה, ניתן יהיה להמשיך לגדל עד סוף שנת 2035.
אלקבץ הזכיר גם את המאבק שניהלו המגדלים בעבר מול משרדי האוצר והחקלאות בתקופת השרים אביגדור ליברמן ועודד פורר, סביב הניסיון לבטל את התכנון בענף. לדבריו, בעקבות המאבק הושג הסכם שהבטיח את המשך התכנון בענף לשנים קדימה, לצד תקציב של 380 מיליון שקל למענקים לשדרוג לולים.
עם זאת, הוא הדגיש כי המעבר ללולים חדשים אינו נובע רק משאלת תקציב או מענקים. מדובר בשינוי עולמי בתפיסת רווחת בעלי החיים, והענף הישראלי חייב להיערך אליו באופן מסודר, מדורג ואחראי, מבלי למוטט את המגדלים בדרך.
בהקשר זה הוצגו גם עדכונים בנושא מענקים ותמריצים למגדלים. תנאי המענקים לשנים 2025-2026 עודכנו כך שהחישוב יתבצע לפי 200 ביצים למטילה במקום 250 ביצים, שינוי המעלה בפועל את גובה המענק בכ-25%. אלקבץ ציין כי יישובי צמודי גדר זכאים למענק של 80%, מהלך שלדבריו מבטא צדק כלפי מגדלים הפועלים באזורים בעלי סיכון ביטחוני גבוה.
בסיום דבריו התייחס אלקבץ גם לסיום תפקידו של ד"ר תמיד גושן, מנהל השירותים הווטרינריים, לאחר שמונה שנים בתפקיד. הוא הודה לו על העבודה המשותפת, וציין כי אף שהיו מחלוקות מקצועיות בנושאים כמו שפעת העופות, התקיים לאורך השנים שיח מקצועי.
יום העיון המחיש כי ענף ההטלה ניצב בצומת דרכים: מצד אחד, דרישה להתחדשות, בניית לולים מודרניים, מעבר הדרגתי למערכות ללא כלובים והתאמה לסטנדרטים החדשים של רווחת בעלי החיים. מצד שני, חשש ממשי מעודפים, פגיעה בתמורה למגדלים, עיוותי מכסות וחוסר ודאות רגולטורי.
המסר שעלה מהדיון ברור: המגדלים מוכנים להשתנות ולהשקיע, אך דורשים תכנון אחראי, ודאות ארוכת טווח ומדיניות שתאפשר לענף להתקדם מבלי להישחק כלכלית.
כתבה מפורטת עם יום העיון תובא בגיליון הקרוב של עיתון 'משק העופות'
