יום עיון למגדלי פטמים: על תאורה, אוורור ועתיד הענף

מדריכי שה”מ ערכו יום עיון בזום למגדלי הפטמים, שהיה מוצלח ומעניין – בו למדנו על חשיבות תאורה איכותית ונכונה בלולים, על חשיבות האוורור בחורף וגם על עתידו של ענף הפטם בישראל

דני בלר
צילום: יום העיון בזום / צילום מסך

ימי העיון באמצעות הזום, שעורכים מדריכי תחום הלול בשה”מ, נוחלים הצלחה רבה. המסורת התחילה בעקבות משבר הקורונה והאיסור לקיים מפגשים פרונטליים. בשה”מ מיהרו להבין את המצב ולמצוא פתרון איכותי. אמנם המגדלים מעדיפים להיפגש פנים אל פנים, אבל גם המפגשים הווירטואליים זוכים לשבחים. למעשה, חלק מהמגדלים משתתפים תוך כדי עבודה שוטפת, שכן לעיתים שומעים ברקע את קול קרקור העופות.

הפעם נערך, ב-2 לפברואר, יום עיון למגדלי הפטמים, אשר עסק בנושאים אקטואליים וסיפק מידע מועיל וברור.

אילן אריה סקר את נושא ”אוורור בחורף – אוורור לפי לחות – נתונים מתצפית”. בחודשי החורף נוטים להפעיל פחות מאווררים בלולים, מה שעלול להוביל להצטברות לחות, שתגרום אי נוחות בעופות וירידה בביצועיהם. דווקא בחודשי החורף יש לשים לב לאוורור נכון בלול, תוך הפקדה על שורה של מדדים ברורים. בשוק אף קיימים פתרונות ממוחשבים, שאינם קשים לתפעול.

דוד ברוך, מ”אפרת רבייה פטם” סקר את השפעת ההדגרה על תוצאות ביצועי הפטם.

נבות חקלאי משה”מ סקר את נושא התאורה לעופות. הרצאתו סיפקה לא מעט תובנות מעניינות באשר לחשיבות התאורה בלולים. העופות, כך מסתבר, רואים אחרת מאשר בני אדם ומה שלנו נראה כתאורה נורמלית ומאוזנת צבעים, לעופות נראה בהיר, בוהק חזק מאשר לעיניהם של בני אדם.

חקלאי הסביר כי במדידת עוצמת תאורה בלול אין להשתמש ביחידות לומן לבני אדם, אלא ב”לומן-תרנגולת”. לדבריו, יש להעדיף תאורה איכותית, כאשר לרשות הלולנים עומדות מערכות תאורה משוכללות המסוגלות אף לתת צבע נכון ומותאם לצרכי העופות.

דודו גינת, מ”מילואות”, דן בשאלה: ”משק העופות – לאן?”. לדבריו, קיים כיום עודף ייצור וכאשר אין שוק מוסדי, בשל מגפת הקורונה, העופות נמכרים במחיר מצחיק. ההיגיון העסקי היה אומר כי במצב כזה גופים היו אמורים לצאת מהמשחק, אך בפועל הדבר לא קורה. לדעתו, יש צורך להגיע להסדרים על מנת להגיע לשיווי משקל.
לדבריו, ההפסדים הנגרמים כיום למדגרות, למגדלים ולמשחטות יירדו בהמשך למכוני הרבייה. עתיד הענף, אמר, לוט בערפל. ישנן עלויות ייצור גבוהות בישראל.

נקודה נוספת הינה ייצור הבשר המהונדס, ללא צורך בגידול בעלי חיים, שככל הנראה יהיה זמין בעוד 10 שנים . גם אם המועד נראה רחוק, הרי יש להיערך לעניין. לדבריו, הדרך היחידה להביא יציבות לענף הינה על ידי סוג של הבנה בין המגדלים לבין עצמם.

כתבות נוספות

מה קורה בתעשיית הביצים באוקראינה?

תעשיית ביצי המאכל באוקראינה מתקשה לעמוד ממול הדרישות של הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות חזי כהן חברת “אוונגרד” – יצרנית ביצי המאכל הגדולה ביותר באוקראינה, השביתה