לול ההודים של ראש צורים: חקלאות היא קודם כל דרך חיים

שלמה וייסמן, ראש ענף הלול בקיבוץ ראש צורים, השוכן בגוש עציון, קם מדי בוקר, מזה יותר מארבעה עשורים, לעבודת הלול הלא קלה. "זה החינוך מהבית – חקלאות היא לא רק פרנסה, היא ערך". הלול הוותיק נותן תוצאות טובות: "מזג האוויר והמיקום בהחלט עוזרים" ויציאה לגמלאות כלל לא עומדת על הפרק

כתב: דני בלר

מזה כמעט ארבעה עשורים שלמה וייסמן קם השכם בבוקר לעבודה בלול ההודים של קיבוץ ראש צורים, בו הוא משמש כראש הענף. הוא חוגג עוד מעט את יום ההולדת ה-70, אך גמלאות לא עומדים בינתיים על הפרק. הוא אוהב את העבודה ורואה בחקלאות וביישוב הארץ ערך – ולא רק פרנסה. תפסנו את שלמה לשיחה (לא קל, הוא איש עסוק בעשייה מבורכת) –  וביקשנו לשמוע ממנו מה מניע אותו וכיצד הוא מתמודד עם האתגרים הלא קלים של גידול הודים.

"ענף הלול בקיבוץ ראש צורים קיים מזה כ-45 שנה ואני עובד בו מזה כארבעה עשורים. במקור, אני יליד מושב הזורעים שבבקעת יבנאל וכילד, הייתי עובד בלול המטילות, כך שענף הלול היה תמיד חלק מחיי. ההחלטה לעבור לראש צורים הייתה של  רעייתי ושלי. רצינו לשנות אורח חיים וחיפשנו להתיישב בקיבוץ וביו"ש. והגענו לראש צורים שבגוש עציון, בו פועלים מספר ענפי משק: רפת חלב, לול הודים וגידול מטעים שונים וכרמים ליין. המעבר היה לנו טבעי. אנחנו מושבניקים, אנשי עבודה ואדמה, ולא מתלוננים. לענף הלול התקבלתי כי היה מקום פנוי בעבודה בלול. עם השנים עליתי בדרגה ומוניתי למרכז הענף".

לול ההודים בראש צורים נבנה לפני 40 שנה ועם הזמן, נוספו אליו שני לולים מבוקרים. "הלולים הוותיקים מחזיקים. פעם הייתה פה סערת שלגים ודווקא הלולים החדשים יותר נפגעו, אבל למרות הלולים הישנים, התוצאות המקצועיות ברוך השם בסדר. אחת הסיבות הוא המיקום המיוחד שלנו – אנחנו 950 מטרים מעל פני הים ומהקיבוץ רואים חצי מדינה".

אילו אתגרים חוויתם לאורך השנים בענף גידול ההודים?

"היה לנו אירוע של שפעת העופות, שהתגברנו עליו והתאוששנו ממנו. לפני כ-15 שנה, חבריי ואני החלטנו לבנות לול ביניים, אשר אפשר לנו לגדל 8 להקות בשנה, במקום 6. היו לנו תוצאות טובות מאוד, אך השירותים הווטרינריים הורו לנו לצמצם את הגידול  ל-6 גידולים בשנה. למרבה ההפתעה, הרווח לא ירד ולא נפגענו כלכלית כתוצאה מהמהלך. אפשר לומר שמעז יצא מתוק".

בשנים האחרונות אנחנו רואים דרישות מצד השו"ט לביצוע שידרוגים בלולים, אשר משקים משפחתיים ובינוניים מתקשים כלכלית להביא לידי ביצוע. כיצד זה משפיע עליכם?

"אצל ההודים המצב אחר מאשר בפטם ובמטילות. ההודים פשוט רצים על הרצפה, אין להם מגבלת מקום. הדרישה לשדרוג היא יותר בפטמים ומטילות. מה שמעסיק אותנו הוא הירידה בענף, המתרחשת כל הזמן. הייתי אומר שיש עננים שחורים ויש מצב שצריך להתמודד אתו".

"לבשר ההודו יתרון בערכים התזונתיים שלו, אבל הישראלים פוגשים אותו בעיקר כבשר מעובד, בפסטרמות ונקניקים ופחות כבשר נמכר טרי, כמו העוף והבקר. יש לבשר ההודו פוטנציאל אדיר, אפשר לעשות ממנו דברים מדהימים ובריאים. הכל עניין של מודעות הצרכנים".

מה גודל הלולים בראש צורים?

"אנחנו מגדלים בשנה 1200 טון וזה נחשב בישראל לול בינוני".

אתה עומד לחגוג את יום הולדתך ה-70, וממשיך להשכים קום, לעבוד בלול ולהתמודד עם עבודה בענף לא קל. מה מניע אותך?

"כילד, לקחתי על עצמי את עבודת האדמה. זה חינוך שקיבלתי בבית. עבדתי בחלקות ובלול המשפחתי. אחרי השירות הסדיר חזרתי לעבודה בלול. אני אעבוד עד שאצא לפנסיה. אני משכים קום, בדרך כלל בשעה שבע בבוקר אני בעבודה, שנמשכת עד הלילה. בימי שיווק, אני קם בשעה 4 בבוקר".

שלמה נשוי, אב לארבעה, סב ל-15, שלושת בניו נשארו לגור בקיבוץ: אחד מהם רפתן, השני קבלן תשתיות והשלישי מורה. "טוב לנו, אנחנו קרובים אחד לשני".

ראש צורים:  השיבה אל קרקע הקיבוץ שנחרב במלחמת העצמאות

ראש צורים הינו קיבוץ בגוש עציון, והוא משתייך לתנועת הקיבוץ הדתי.

הקיבוץ נוסד בשנת 1969, במקום בו שכנה עין צורים, שנחרבה במלחמת העצמאות, כשנתיים לאחר עלייתה לקרקע. ראש צורים היה היישוב השני בגוש עציון המתחדש שלאחר מלחמת ששת הימים.

השם ראש צורים, המזכיר את שמה של עין צורים שנחרבה בגוש עציון ועברה לחבל לכיש, ניתן לה על פי הפסוק מדברי בלעם: "כִּי-מֵרֹאש צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְבָעוֹת אֲשוּרֶנוּ הֶן-עָם לְבָדָד יִשְכֹּן וּבַגוֹיִם לֹא יִתְחַשָּב".

טקס העלייה לקרקע התקיים בט"ו באב תשכ"ט, 31 ביולי 1969. מייסדי הקיבוץ היו גרעין של הצופים הדתיים שתוגבר בידי בני הקיבוץ הדתי שגויסו לנח"ל. מפאת מחסור באדמות הקיבוץ תוכנן להתבסס על שילוב של חקלאות ותעשייה, כאשר רבות מהאדמות שיועדו לעיבוד היו בשפלה בתחומי הקו הירוק. עבודות הקמת הבתים נמשכו גם לאחר הטקס ועל כן מציינים את ג' בתשרי תש"ל כתאריך אזרוח היישוב.

בשנות התשעים הוקמה בקיבוץ שכונת הרחבה. נכון ל-2015 מתגוררות בקיבוץ כ-200 משפחות, כרבע מתוכן חברות בקיבוץ. בבעלות הקיבוץ מספר ענפי משק: רפת חלב, לול הודים וגידול מטעים שונים וכרמים ליין. בנוסף בעבר היו בבעלות הקיבוץ מפעל לייצור מכשירים לטיהור מים בשם "מי צורים" ומפעל לייצור פנסים לרכב בשם "אור צורים".

במקום מספר מוסדות חינוך, בהם אולפנת 'בני עקיבא' לבנות בראשות הרב גלעד לואיס. רב הקיבוץ הוא הרב מרדכי ורדי המכהן גם כרב בית הספר לקולנוע מעלה. בחודש אלול שנת תשע"ח הוקמה בקיבוץ ישיבה גבוהה לנשים.