תעשיית המזון לבעלי חיים ולעופות, מחפשת חומרי גלם חדשים. בעיקר, מקורות חלבון חדשים. מחקרים רבים נעשים בעולם, לבחינת אפשרויות הכנסת אצות, רמות זבובים וחרקים אחרים, כמקור חלבוני להאבסת עופות
חזי כהן
צילום: Image by fraugun from Pixabay
חוקרים ממכון המחקר לחקלאות, דייג ומזון בפלנדריה, בלגיה (ILVO) עורכים מחקר על האופן שבו שאריות של אצות מייצור אצות למאכל אדם, יכולות לספק ערך תזונתי בהאבסת עופות. לדעת החוקרים הרעיון נראה מבטיח.
המחקר הוא חלק מפרויקט גדול יותר, המקדם שימוש באצות כמזון לבני אדם באירופה. בתהליך יצור אצות למאכל בני אדם, נוצרים שאריות (ביומסה), המכילים חומרים מזינים יקרי ערך. לדעת החוקרים, הביומסה הזאת מתאימה להזנת עופות ובעלי חיים אחרים. לדעת החוקרים : גידול האצות באירופה הופך למרכזי ביותר. מתרבים המפעלים והחוות לגידול ועיבוד אצות למאכל בני אדם. כמות השאריות מתהליך היצור גדולה מאוד, יש צורך במחזור השאריות.
על פי דה בובר – מנהל המחקר : "יישום אצות במזון לעופות נראה מבטיח, מכיוון שמינים רבים של אצות הם בעלי תכולת חלבון גבוהה והם יכולים להועיל גם לחומצת השומן ולחומצת האמינו בתהליך יצור הביצה, ואף יכולים להשפיע על צבע החלמון. עם זאת, לפני האבסת שאריות אצות בחווה, חשוב ללמוד את הרכב חומצות האמינו וחומצות השומן, את עיכול המזון ואת טעמו של המוצר הסופי.
עד כה נבדקו 3 מינים של אצות בשלושה ניסויים שונים, הן בתרנגולות והן בפטמים, אך תוצאות קונקרטיות עדיין ממתינות להשלמת כל הניתוחים. לפי דעת החוקרים, הדבר יהיה תלוי במידה רבה בהרכב סוגי האצות השונים ובהתאם לכך בהרכב הסופי של ההזנה עצמה. מחקרים מסוימים ממליצים על הוספה מקסימלית של 10% אצות בהזנה. החוקרים מבקשים למצוא כעת את הפרופורציות האופטימליות הללו.
ניצול טוב יותר כל חומרי ההזנה באצה
יוהאן רובנס, רכז פרויקט, מציין כי "אם אתה מסתכל על ההרכב של סוגים מסוימים של מיקרו אצות, בהשוואה למקורות מזון ומזון אירופיים אחרים, קונבנציונליים. אפשר לראות שתכולת החלבון, הפחמימה והשומן של האצות טובה באותה מידה או אפילו טובה יותר. מה שהופך את האצות למועמדות טובות כמקורות חלבונים חלופיים. בנוסף, מחקרים קודמים הראו כי לאצות יכולות להיות השפעות אנטי בקטריאליות, אנטי-ויראליות ו / או נוגדות חמצון. חלק מהאצות עשירות גם בחומצות שומן אומגה 3 ועשויות להכיל ויטמינים ו / או פיגמנטים כמו כלורופיל וקרוטנואידים, אשר יכולים לסייע בהשפעה על צבע החלמונים".
בתהליך היישום של הפרויקט נמצא כי יש צורך לעבד את שאריות האצות הללו בצורה המפחיתה את תכולת המלח והמינרלים לפחות מ -10%, על ידי שטיפתם במים מתוקים וייבושם. ללא טיפול זה, עיכול התרנגולות עלול להיפגע. כתוצאה מכך, ניצול החלבון ואנרגיה יעיל פחות.
המחקר, הוא חלק מפרויקט גדול, לקידום אצות כמזון לבני אדם באירופה. במסגרת הפרויקט מתקיימים מספר מחקרים, בדגש על טעם, קיימות, חקר שוק וטיפוח. הפרויקט מאגד 11 שותפים מבלגיה, הולנד, צרפת ובריטניה. החוקרים מאמינים בדרך, אבל ייקח עוד זמן רב עד לקבלת תוצאות ליישום מעשי.
לאחרונה נמסר, כי חברת סטרטאפ ישראלית, מצאה פתרון מעשי להקפאת רמות הזבוב השחור להאבסת עופות.
"יש תעשייה הולכת וגדלה בעולם, של חקלאות חרקים לצורכי האכלת בעלי חיים", מסביר יובל גלעד, "לרימות של זבוב החייל השחור יש יכולת מופלאה לפרק כמעט כל סוג של חומר אורגני ולהמיר אותו לחלבון איכותי". הרימות הללו גדלות בקצב מטורף, ומאפשרות להפיק שמן ואבקת חלבון להאכלת בעלי חיים. רווח משמעותי הוא פירוק פסולת אורגנית – וישראל די משתרכת מאחור בתחום הפירוק הזה, בהשוואה לעולם – ובנוסף, תוצר הלוואי הוא דשן, שתמיד חיוני.
החלבון של הרימות מחליף מקורות חלבון אחרים, כמו קמח דגים שנוצר מדגי אנשובי ומשמש להאכלת דגי מאכל ולתעשיית המזון לחיות מחמד. ייצור קמח דגים הינו תהליך בעייתי, כי לשם כך צריך לגדל דגים, על כל המשאבים הנדרשים לשם כך, ולטחון אותם לקמח. הפעולה דורשת זמן רב, וגם מבזבזת מזון, מאחר ואלה דגים שיכלו לשמש למאכל. כיום, ברוב העולם מאשרים שימוש בחרקים כמקור מזון לדגים, ובשנה הבאה צפוי האיחוד האירופי לאשר זאת גם לחזירים ולעופות.
80% מהשדות בעולם היום משמשים לגידול המזון שלנו, כלומר לגידול חיות משק, ולכן האפשרות להחליף חלק ממזונן בחלבון מחרקים היא בעלת תרומה משמעותית לבעיית המזון העולמית.
צוואר הבקבוק – רביית הזבובים
כל זה כבר היה על השולחן, אבל לתעשיית קמח החרקים יש צוואר בקבוק שחוסם התפתחות משמעותית שלה – הרבייה של הזבובים, שמונעת תכנון כמויות ואספקה סדירה. היא מתרחשת במהירות, הינה עונתית ודורשת הרבה ידע והתעסקות שמונעת הקמת מפעלים נוספים לייצור חלבון חליפי מהרימות. חברת פריזם שואפת לפטור את התעשייה מלהתעסק בכך. הטכנולוגיה שפיתחו מאפשרת להקפיא ביצים ורימות של זבובים ולהשהות את גדילת הרימות הצעירות מיד לאחר הבקיעה למשך שבועיים. אז אפשר לשלוח אותן, קטנות וקפואות, לכל מפעל העוסק בתחום והוא יוכל להפשיר ולהשתמש בכמה שירצה.
חברת ידע של מכון ויצמן (החברה למסחור הידע) הייתה המשקיעה הראשונה. לאחר מכן הצטרף גם קיבוץ נחשונים שחיפש להשקיע באגרוטק ונחשף לפרויקט – בין השאר דרך יואב פוליתי, שגר בקיבוץ. בנוסף להשקעה, הקיבוץ סיפק את הבית לחברה, וכך הפכה המכבסה הישנה למעבדת מו"פ ולמתקן חקלאי לגידול זבובים.
אומנם ישנם מגדלי רימות אחרים מלבדם, אבל אין לפריזם מתחרים בעניין ההקפאה וההסדרה של גידול הרימות – שייחודיות רק להם.
בקרוב, הם יתחילו פרויקט עם חברה למזון לבעלי חיים במקדוניה, לצורך האכלת תרנגולות, אבל החלום הוא, אומר גלעד, "שישראל תהפוך למדינה הראשונה שמחליפה כמחצית מקמח הדגים בחרקים, ושיקום פה מפעל חלבון גדול שאנחנו נהיה הספק שלו".
פריזם – כרטיס ביקור
יזמים: יובל גלעד, יואב פוליתי ועידן אליגור
מוצר: גידול והקפאת רימות של זבוב החייל השחור לצורך ייצור תחליף חלבון לחקלאות
שנת הקמה: 2018
גיוס עד היום: חצי מיליון דולר ועוד כ־250 אלף דולר במענקים מהאיחוד האירופי ורשות החדשנות. בימים אלה סוגרים סיבוב השקעה נוסף של 2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים
עובדים: 8
למה בחרנו דווקא בסטארט-אפ הזה?
ד"ר גלעד מספר על החידוש שמציעה החברה: "יש כיום בעולם מאות מפעלים שמייצרים חלבון מחרקים בכלל ומזבוב החייל השחור בפרט, אבל הפתרונות הקיימים אינם יעילים. המפעלים מגדלים את הזבובים לאורך כל מחזור החיים שלהם: הזבוב הבוגר מטיל ביצים, מהן בוקעים זחלים, הם מואכלים בפסולת אורגנית עד שהם גדלים פי כמה אלפים, ואז הם נטחנים לקמח שמשמש כחלבון למאכל. שיטת גידול זו יקרה, והתוצרת שהיא מניבה אינה עקבית ואינה אמינה. הפתרון שאנחנו מציעים הוא הפרדה של ייצור הביצים מייצור החלבון. למעשה, אנחנו עוצרים את מחזור החיים של הזבוב לאחר הטלת הביצים, ומחדשים אותו במועד מאוחר יותר – לפי צרכיו של החקלאי. ממש כשם שאף חקלאי אינו שוקל לגדל בעצמו את הזרעים שהוא זורע, כך אנו מתעתדים לשווק לו ביצי חרקים מוכנות לשימוש".
שוק החרקים-למאכל נאמד כיום בכ-100 מיליון דולר בשנה, אבל פוטנציאל הצמיחה שלו אדיר. לשם השוואה, שוק המזון לבעלי חיים, שחלבון חרקים יחליף חלק ממרכיביו, נאמד בכ-400 מיליארד דולר בשנה.
לדברי היזמים, מועדון היזמות במכון ויצמן תרם רבות להקמת החברה. "שלושתנו הבנו שאנחנו רוצים לעבור מהאקדמיה לעולם העסקי, אבל חסרו לנו הרבה מאוד כלים מקצועיים", מספר ד"ר גלעד. "במסגרת המועדון שוחחנו עם יזמים רבים ועם גורמים בתעשייה, וגיבשנו מודל עסקי. יואב ואני חברים מגיל 3, ואת עידן הכרנו במסגרת המועדון".
באחרונה חתמו היזמים על הסכם רישוי עם חברת "ידע", זרוע היישומים של המכון, שגם השקיעה במיזם.
