ביום העיון למגדלי מטילות לביצי מאכל, שנערך בקריה החקלאית בבית דגן, הציג אילן קרמון, מנכ'ל תאגיד סול כנף 2008, את תפיסת העבודה של החברה ואת שיתוף הפעולה ארוך השנים עם Vencomatic ההולנדית. במרכז ההרצאה: מעבר מושכל ללולים ללא כלובים, חשיבות גידול הפרגיות, שמירה על איכות הביצה, מערכות איסוף מתקדמות וטכנולוגיות בקרה מבוססות בינה מלאכותית.
יום העיון למגדלי מטילות לביצי מאכל, שנערך ב-22 ביוני 2026 בקריה החקלאית בבית דגן, שיקף היטב את נקודת המפנה שבה נמצא ענף ההטלה הישראלי. לצד הדיונים הרגולטוריים, שאלות התכנון, לוחות הזמנים למעבר ללולים ללא כלובים והחשש הכלכלי של המגדלים, הוצגו בכנס גם הפתרונות הטכנולוגיים שאמורים לאפשר לענף לבצע את המעבר באופן מקצועי, יעיל וכלכלי יותר.
אחד המושבים המרכזיים ביום העיון הוקדש לטכנולוגיות לבניית לולים נטולי כלובים. במסגרת זו הציג אילן קרמון, מנכ"ל תאגיד סול כנף 2008, אגודה שיתופית חקלאית מקבוצת הסוללים, את פעילות החברה ואת תפיסת העבודה שלה בתחום לולי המעוף. קרמון, בעל תואר MBA בכלכלה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית ובעל ניסיון רב בניהול פרויקטים חקלאיים, נחשב לאחד מאנשי המקצוע המוכרים בתחום הלולים בישראל.
סול כנף, הפועלת בענף הלול במשך עשרות שנים, היא הזכיינית בישראל של חברת Vencomatic ההולנדית, מהחברות המובילות בעולם בתחום ציוד אוטומטי ללולי הטלה ורבייה. השותפות בין סול כנף לבין Vencomatic נמשכת קרוב לשלושה עשורים, ובמהלכה צברה החברה ניסיון נרחב בהתאמת טכנולוגיות בינלאומיות לצרכים הייחודיים של המגדל הישראלי: אקלים חם, צפיפות קרקעית, דרישות וטרינריות, רגישות כלכלית גבוהה וצורך מתמיד בפתרונות אמינים לאורך שנים.
תפיסה כוללת: לא רק ציוד, אלא מסלול שלם של ביצה
המסר המרכזי בהרצאתו של קרמון היה כי לול מודרני אינו מתחיל ונגמר במבנה או בציוד. מדובר במערכת שלמה, שבה כל שלב משפיע על השלב הבא: גידול הפרגית, המעבר ללול ההטלה, התנהגות המטילה, איכות ההטלה, איסוף הביצים, מיון, אריזה ובקרה.
את התפיסה הזו הציג קרמון תחת הרעיון של 'מסלול הביצה'Egg Way – . המשמעות היא הסתכלות על כל שרשרת הייצור, מהפרגית הצעירה ועד הביצה שמגיעה לצרכן. בלולים ללא כלובים, שבהם ההתנהגות הטבעית של העוף מקבלת מקום משמעותי יותר, תכנון לא נכון של אחד השלבים עלול לגרור בעיות בהמשך: ביצי רצפה, עומסים בתאי ההטלה, ירידה באיכות הביצה, קושי באיסוף, פחת גבוה יותר ואתגרי ניהול להקה.
לכן, לדברי קרמון, מעבר ללולי מעוף אינו יכול להתבצע באמצעות העתקה של תפיסת הכלובים הישנה למבנה חדש. זהו שינוי שדורש הבנה ביולוגית, טכנולוגית ותפעולית. המגדל נדרש ללמוד את התנהגות הלהקה, להתאים את סביבת הגידול, להפעיל מערכות בקרה מתקדמות ולחשוב על הלול כמכלול אחד.
Vencomatic: הנדסה הולנדית עם ניסיון עולמי
קרמון הציג את Vencomatic Group כחברה משפחתית הולנדית שהוקמה בשנת 1983, וצמחה לאחת הקבוצות המובילות בעולם בתחום ציוד הלול. החברה מעסיקה כיום כ-1,500 עובדים ומגיעה למחזור מכירות של כ-300 מיליון אירו בשנה. תחת הקבוצה פועלים מותגים נוספים, בהם Prinzen, המתמחה במיון ואריזת ביצים, וכן Van Gent ו-Agro Supply ,העוסקים בציוד משלים ובמערכות נוספות לענף.
החיבור בין סול כנף ל-Vencomatic מאפשר, לפי קרמון, שילוב בין ידע הנדסי בינלאומי לבין היכרות מעמיקה עם השטח הישראלי. בישראל, המעבר ללולים ללא כלובים אינו רק שאלה של התאמה לסטנדרט אירופי. הוא מחייב התאמה לתנאי חום, אבק, עומסי חשמל, מגבלות קרקע, תקנות מקומיות ויכולת שירות מהירה למגדל.
בשנה האחרונה בלבד, סיפקה סול כנף ציוד מעוף ליותר מ-20 לולים בישראל, המשרתים יחד מעל 600 אלף מטילות. נתון זה ממחיש כי המעבר ללולים מתקדמים כבר אינו בגדר חזון עתידי בלבד, אלא תהליך שמתרחש בפועל בשטח.
'הכול מתחיל בחינוך': פרגית שלא למדה לעלות, תתקשה בלול מעוף
אחד הדגשים החשובים בהרצאתו של קרמון היה שלב גידול הפרגיות. לדבריו, הצלחת לול ההטלה מתחילה הרבה לפני כניסת המטילות ללול. פרגית שגדלה בסביבה שאינה מכינה אותה למבנה המעוף, תתקשה בהמשך לנצל נכון את המערכת.
קרמון ניסח זאת באופן חד: 'אין חשוב יותר מדרך גידול הפרגיות. גידול פרגית שלא יהיה תואם את המטרה של המטילה בסוף להגיע ללול מעוף – לא יצליח'.
בלולים ללא כלובים, המטילה נדרשת לנוע בין מפלסים, למצוא את תאי ההטלה, להגיע למזון ולמים, להשתמש במוטות לינה ולהתנהל בתוך מערכת תלת ממדית. אם היא לא למדה כבר בגיל צעיר לעלות לגובה, לזוז בין מפלסים ולהתמצא במרחב, המגדל עלול להתמודד בהמשך עם בעיות של ביצי רצפה, תמותה, פיזור לא נכון של להקה וקושי בניהול.
כדי לתת מענה לשלב הזה הציגה סול כנף את מערכת Bolegg Starter שלVencomatic . המערכת מיועדת לגידול פרגיות באופן שמכין אותן ללול המעוף. היא כוללת פלטפורמות, קווי שתייה ומערכות טיפניות המתרוממות חשמלית. הרעיון פשוט אך משמעותי: כבר מהשבוע השני לחיי הפרגית, מקורות המים עולים בהדרגה לגובה, והפרגית לומדת לעלות אליהם.
קרמון הסביר כי הפרגית קמה בבוקר ורוצה לשתות. כאשר המים נמצאים בפלטפורמה גבוהה יותר, היא נדרשת לעלות. כך, באופן טבעי והדרגתי, הפרגיות מתחנכות להשתמש במרחב אנכי. זהו לא אילוף כפוי, אלא שימוש בצורך בסיסי של העוף כדי לפתח התנהגות שתהיה חיונית בלול ההטלה.
המשמעות המקצועית ברורה: מי שרוצה לול מטילות ללא כלובים שמתפקד נכון, חייב להתחיל בתכנון שלב הפרגיות. הפרגיה היא לא יחידה נפרדת מהלול, אלא חלק בלתי נפרד ממסלול הייצור.
Bolegg Gallery: לול מעוף המבוסס על 'אפקט העץ'
בשלב ההטלה הציגה סול כנף את מערכת Bolegg Gallery, מערכת מעוף בת שלוש קומות, המבוססת על תפיסה התנהגותית המכונה 'אפקט העץ'. בטבע, עופות נוטים לחפש מקומות גבוהים ללינה ולהגנה מפני טורפים. מערכת המעוף מנסה להשתמש בנטייה הטבעית הזו ולתרגם אותה ללול מסחרי מתוכנן.
המערכת מאפשרת למטילות לנוע בין קומות, להגיע למוטות לינה, לתאי הטלה, למזון ולמים, ולחלק את עצמן במרחב בצורה טבעית יותר. בתכנון נכון, התנועה האנכית מפחיתה צפיפות במפלס אחד, משפרת את ניצול שטח הלול ומאפשרת למגדל לנהל להקה גדולה יותר בתוך מערכת מסודרת.
עם זאת, היתרון של מערכת כזו תלוי בתכנון מדויק. המעברים, הזוויות, מיקום תאי ההטלה, התאורה, זמינות המים והאוכל, וכן ניהול שעות הפתיחה והסגירה של אזורי הפעילות, משפיעים על התנהגות המטילות. לול מעוף אינו יכול להיות רק מבנה פתוח. הוא חייב להיות מערכת שמכוונת את העופות להתנהגות רצויה.
רצפה מתרוממת בתאי ההטלה: מניעת דגירה וניקוי עצמי
אחד הפיתוחים שהוצגו בהרצאה הוא הרצפה המתרוממת בתאי ההטלה. בסוף כל יום, הרצפה בתא ההטלה נסגרת בזווית של 90 מעלות. פעולה זו נועדה להשיג שתי מטרות מרכזיות.
המטרה הראשונה היא מניעת הישארות של מטילות בתוך תא ההטלה לשעות הלילה. כאשר מטילות נשארות בתאים, עלולות להתפתח בעיות של דגירה, לכלוך, פגיעה באיכות השטיח והפרעה להתנהלות התקינה של הלול. סגירת הרצפה גורמת למטילות לצאת מהתא ולעבור לאזורי הלינה המתאימים.
המטרה השנייה היא ניקוי עצמי של התא. כאשר הרצפה מתרוממת, אבק, נוצות ולכלוך שהצטברו על השטיח משתחררים, וכך נשמרת סביבת הטלה נקייה יותר. ניקיון תא ההטלה הוא תנאי מרכזי לשמירה על איכות הקליפה, הפחתת לכלוך על הביצה וצמצום הסיכון להעברת מזהמים.
במערכת תעשייתית, שבה כל ביצה עוברת מסלול ארוך עד לצרכן, איכות סביבת ההטלה משפיעה ישירות על איכות המוצר הסופי. ככל שהביצה יוצאת נקייה יותר מתא ההטלה, כך קטן הצורך בטיפול נוסף בהמשך, קטן הסיכון לפחת ומשתפרת יעילות העבודה.
חומרי גלם עמידMagnelis : לאורך חיי הציוד
קרמון התייחס גם לחומרי הגלם שמהם בנוי הציוד. אחת הדוגמאות שהציג היא השימוש בחומר :Magnelis ברזל עמיד במיוחד המיועד לשמור על איכות הציוד לאורך שנים רבות.
בלולים מודרניים, הציוד נדרש להתמודד עם תנאים לא פשוטים: לחות, אבק, אמוניה, חומרי ניקוי וחיטוי, תנועת עופות, שטיפות חוזרות, עומסי עבודה ושימוש רציף במשך שנים. לכן, עמידות החומר אינה פרט טכני שולי, אלא מרכיב כלכלי מרכזי.
ציוד שנשחק מהר מעלה את עלויות התחזוקה, יוצר תקלות, פוגע ברציפות העבודה ומקצר את חיי ההשקעה. לעומת זאת, ציוד עמיד מאפשר למגדל לתכנן קדימה, להפחית תקלות ולשמור על רמת תפעול יציבה לאורך זמן.
איכות הביצה: פחות מגע, פחות לכלוך, פחות פחת
אחת הנקודות המקצועיות החשובות שהעלה קרמון נגעה למסוע איסוף הביצים. לדברי Vencomatic, פיתחה מסוע ייחודי שבו החורים הם מרובעים. לכאורה מדובר בפרט קטן, אך בפועל יש לו משמעות גדולה לאיכות הביצה.
במסועים רגילים, שטח המגע בין הביצה לבין הסרט עלול להיות רחב יחסית. אם הסרט מלוכלך, הביצה באה במגע עם אזור גדול יותר, וכך עולה הסיכון ללכלוך הקליפה. במסוע של Vencomatic, החורים המרובעים יוצרים מצב שבו המגע בין הביצה לבין המסוע מתרחש בעיקר בארבע נקודות בלבד.
קרמון הסביר כי הדבר מבטיח מינימום מגע עם שטח שעלול להיות מלוכלך. המשמעות היא ביצה נקייה יותר, פחות פחת, פחות צורך במיון החוצה של ביצים מלוכלכות ושיפור איכות המשלוח כולו.
בענף ההטלה, שבו רווחיות המגדל מושפעת גם מאחוזי הפחת, שברים, סדקים וביצים שאינן עומדות בדרישות השיווק, כל שיפור קטן במסלול הביצה יכול להפוך למשמעותי ברמה הכלכלית.
Meggsius : בינה מלאכותית במסלול הביצה
חלק מתקדם במיוחד בהרצאה הוקדש למשפחת פתרונות Meggsius של Vencomatic , הכוללת מערכות בקרה וניטור מבוססות בינה מלאכותית. אם בעבר המגדל נדרש להסתמך בעיקר על ניסיון, בדיקות מדגמיות ומעקב ידני, הרי שהדור החדש של המערכות מאפשר לאסוף מידע בזמן אמת על זרימת הביצים ואיכותן.
מערכת Meggsius Detect , למשל, נועדה לזהות ביצים דולפות או סדוקות עוד לפני הגעתן למכונת האריזה. זיהוי מוקדם כזה חשוב במיוחד, משום שביצה דולפת אחת עלולה ללכלך ביצים נוספות, לזהם חלקים במסלול וליצור שרשרת של פחת ובעיות ניקיון.
מערכות נוספות במשפחה מאפשרות ספירה מדויקת של זרם הביצים, מעקב אחר תפוקת הלול, צילום כל ביצה ממספר זוויות וסינון אוטומטי של ביצים שאינן עומדות בדרישות סוג א'. לפי החומר שהוצג, המערכות מסוגלות לצלם כל ביצה מ-9 זוויות שונות, וכך להגדיל את יכולת הזיהוי של פגמים.
המשמעות עבור המגדל היא מעבר מניהול תגובתי לניהול מבוסס נתונים. במקום לגלות בעיה רק לאחר שהמשלוח נפגע, ניתן לזהות מגמות בזמן אמת: עלייה בשיעור הסדקים, בעיית לכלוך, שינוי בתפוקה או תקלה באחד מקווי האיסוף. מידע כזה מאפשר התערבות מהירה יותר, הפחתת פחת ושיפור התוצאה הכלכלית.
מיון ואריז: Prinzen כחלק ממסלול הייצור
Vencomatic Group כוללת גם את Prinzen, מותג המתמחה במערכות מיון ואריזה של ביצים. החיבור בין ציוד הלול לבין מערכות המיון והאריזה מאפשר יצירת שרשרת ייצור רציפה יותר, שבה הביצה עוברת מהמטילה אל מסלול האיסוף, ומשם למיון ולאריזה באופן מבוקר.
בענף שבו דרישות האיכות והבטיחות הולכות ומחמירות, רציפות המסלול חשובה לא פחות מהציוד עצמו. כל נקודת מעבר שבה הביצה נופלת, נלחצת, מתעכבת או באה במגע עם לכלוך, היא נקודת סיכון. לכן, התפיסה של מסלול ביצה שלם, מהלול ועד האריזה, הופכת למרכיב חשוב בתכנון לולים חדשים.
מערכות אוורור ובקר Hotraco: כמרכיב משלים
קרמון התייחס גם למעטפת המשלימה של מערכות אוורור ובקרה, ובהן פתרונות של חברתHotraco . בלול מודרני, ובמיוחד בלול ללא כלובים, בקרה סביבתית היא תנאי בסיסי להצלחה.
הטמפרטורה, הלחות, ריכוזי האמוניה, תנועת האוויר, התאורה והמים משפיעים כולם על התנהגות המטילות ועל ביצועי הלהקה. בישראל, שבה עומסי חום גבוהים הם חלק מהמציאות הקיצית, ניהול אקלים נכון הוא לא מותרות אלא תנאי לרווחת העוף ולשמירה על תפוקה.
מערכת בקרה מתקדמת מאפשרת למגדל לקבל התראות, לעקוב אחר נתונים, לשלוט באוורור, בתאורה ובמרכיבים נוספים, ולנהל את הלול בצורה מדויקת יותר. ככל שהלול הופך למורכב יותר מבחינה התנהגותית ותפעולית, כך עולה החשיבות של מערכות בקרה אמינות.
התאמה למגדל הישראלי: שירות, ניסיון והיכרות עם השטח
מעבר לטכנולוגיה עצמה, אחד היתרונות שסול כנף מבקשת להדגיש הוא היכולת ללוות את המגדל הישראלי לאורך כל הדרך. הקמת לול ללא כלובים אינה מסתכמת ברכישת מערכת. היא כוללת תכנון מוקדם, התאמה למבנה, בחירת ציוד, התקנה, הדרכה, הרצה, טיפול בתקלות וליווי בתקופת ההסתגלות של הלהקה.
הניסיון הישראלי חשוב במיוחד בשל המאפיינים המקומיים. לא כל פתרון שעובד באירופה מתאים באופן מיידי לישראל. האקלים שונה, מבנה המשקים שונה, גודל המכסות שונה, סוגי המבנים שונים, וגם דרישות המגדלים אינן זהות. לכן נדרש שילוב בין הידע של יצרן עולמי לבין גוף מקומי שמכיר את המציאות בשטח.
סול כנף מגיעה לנקודה הזו עם ניסיון של עשרות שנים בענף הלול ועם היכרות מצטברת עם מגדלים, משקים, קבלנים, מתכננים וגורמי רגולציה. עבור מגדל שנדרש להשקיע מיליוני שקלים בלול חדש, השאלה אינה רק איזה ציוד טוב יותר, אלא מי יעמוד מאחוריו לאורך זמן.
לול ללא כלובים הוא מערכת ניהול חדשה
המסר המקצועי הרחב מההרצאה היה ברור: לול ללא כלובים הוא לא רק לול שבו הסירו את הכלובים. מדובר במערכת ניהול חדשה לחלוטין.
המגדל נדרש לחשוב על התנהגות העוף, על חינוך הפרגית, על עיצוב המרחב, על תנועה לגובה, על מניעת ביצי רצפה, על איכות תא ההטלה, על ניקיון הביצה, על איסוף חכם, על מיון אוטומטי, על בקרה סביבתית ועל שימוש בנתונים בזמן אמת. ככל שהמערכת מורכבת יותר, כך נדרש יותר ידע מקצועי.
מצד שני, כאשר המערכת מתוכננת נכון, היא יכולה להציע יתרונות משמעותיים: רווחת בעלי חיים משופרת, ניצול שטח יעיל, בקרה טובה יותר, איכות ביצה גבוהה יותר, הפחתת פחת ושיפור היכולת לעמוד בדרישות השוק והרגולציה.
ענף ההטלה הישראלי מתקדם, אבל צריך לעשות זאת נכון
המעבר ללולים ללא כלובים בישראל אינו מתרחש בחלל ריק. הוא מגיע בזמן שבו המגדלים מתמודדים עם עלויות הקמה גבוהות, דרישות סטטוטוריות מורכבות, אי ודאות סביב מכסות, שינויי רגולציה וחשש מעודפים. לכן, פתרונות טכנולוגיים מתקדמים הם חלק חשוב מהתמונה, אך אינם מספיקים לבדם.
כדי שהמעבר יצליח, נדרש תיאום בין שלושה מרכיבים: מדיניות ממשלתית יציבה, מגדלים שמקבלים ודאות כלכלית ותכנונית, וספקי טכנולוגיה שיודעים להציע מערכות אמינות, מותאמות ומלוות בשירות מקצועי.
ההרצאה של אילן קרמון הציגה את הצד הטכנולוגי של אותה משוואה. היא המחישה כי קיימות כיום מערכות המסוגלות לתמוך במעבר ללולים מודרניים, בתנאי שהן משולבות בתכנון נכון ובניהול מקצועי. החל משלב הפרגית, דרך לול המעוף, תאי ההטלה, מסועי הביצים, הבקרה החכמה והמיון האוטומטי – כל חוליה במסלול קובעת את איכות התוצאה.
בסופו של דבר, ביצה איכותית אינה מתחילה במכונת האריזה. היא מתחילה בפרגית שחונכה נכון, במטילה שמוצאת את תא ההטלה, בלול שמתוכנן לפי התנהגות הלהקה, במסוע ששומר על הקליפה ובמערכת בקרה שיודעת לזהות בעיות לפני שהן הופכות לנזק.
כך, לפי תפיסת סול כנף ו- Vencomatic – נראה העתיד של ענף ההטלה: פחות אלתור, יותר תכנון, פחות תגובה מאוחרת, יותר מידע בזמן אמת, פחות פחת, יותר איכות, ומעל הכול – לול שמחבר בין רווחת בעלי החיים, יעילות הייצור ופרנסה יציבה למגדל.
