עתיד ענף הלול: מבט אל שנת 2050

לדאוג לאספקת חלבון לעולם בו יתגוררו 10 מיליארדי אנשים, לשמור על מחירים שפויים וגם על קיימות, להיות חלק מהסכמה רחבה – על פיה בשר העופות נצרך על ידי בני תרבויות ודתות שונות. מנכ"ל אוויאגן, יאן הנריקסן, סקר את התחזיות לעתידו של ענף הלול ויכולתו לספק ביטחון תזונתי לעולם בוועידת ענף הלול של מדינות סקנדינביה שהתקיימה ב-8-10 בנובמבר בדנמרק

דני בלר

צילום ראשי: בשר עוף – מקובל על כל העמים וכל הדתות (צילום: Image by mscoeraeliey from Pixabay)

העוף ממשיך להיות מקור החלבון הפופולרי

הביקוש העולמי לבשר פטם עולה בקצב מהיר. בין השנים 1960 ל-2020, הייצור ברחבי העולם זינק, כאשר יבשת אסיה מובילה. בשר הפטם הופך ליותר פופולרי. הכלכלות הגדולות מברזיל ועד סין עוברות לייצור בשר פטם ומעדיפים אותו על סוגי בשר אחרים. למעשה, במהלך ששת העשורים הנסקרים, בשר הפטם בפרט ובשר עופות בכלל הפכו למקור החלבון הנפוץ והמועדף בעולם, במיוחד בשווקים מתפתחים ומתעוררים.

בשנת 1960 צריכת העוף העולמית הכוללת הייתה פחות מ-10 מיליון טון, ועד 2021 היא טיפסה ליותר מ-120 מיליון טון. עד 2050, היא צפויה להגיע ל-180 מיליון טון. זו תהיה עלייה של 1,200% מ-1960 ל- 2050 (פרק זמן של 90 שנה).

מדובר בגידול בהיקף של למעלה מפי 3 מקצב הגידול של צריכת בשר חזיר ופי 10 מזה של בשר בקר, על לפי נתוני ממשלת ארה"ב. בשר העוף בדרך להוות 41% מכלל הבשר הנצרך עד שנת 2030. המין האנושי, לראשונה אי פעם, יצרוך הרבה יותר עוף מכל סוג אחר של חלבון.


הגידול בייצור בשר פטם בעולם (מקור: OUR WORLD IN DATA / CC BY 2.0)

מה האתגרים העומדים בפני ענף הלול?

מגפה כלל עולמית (הקורונה או המגפה המסתורית הבאה), מלחמה בין שתי מדינות האחראיות לשליש מהתבואה בעולם, שפעת העופות, ההשפעה הסביבתית של שינויי האקלים, מידע מוטעה על רווחת בעלי חיים, רק לאחד מהאתגרים הללו יש פוטנציאל להמיט הרס כללי על הביטחון התזונתי בעולם.


מחירם של סוגי חלבון מן חי אחרים עולה בהתמדה. עלות ייצור בשר העוף לעומת זאת, ירד לשליש ממה שהיה לפני 30 שנה, בעוד שעלויות הייצור של חלבונים מהחי האחרים עולות. הסיבה: התקדמות גדולה בגורמים מרכזיים כמו יעילות הזנה, חיים, בריאות ורווחה ותפוקת בשר, העוף הפך לזמין עבור הצרכנים ורווחי עבור החקלאים, אפילו על רקע עליות מחירי התשומות כמו מזון ודלק


כשהם מכים בבת אחת, מתחוללת סערה. המשימה של תעשיית העופות היא לענות על צורכי החלבון של 10 מיליארד אנשים עד שנת 2057. עם ערך תזונתי גבוה, איכויות קיימות ופופולריות עולמית גוברת, עוף מציע פתרון נוח. זו הסיבה ש"עתיד העוף" הוא להיות החלבון המרכזי לביטחון תזונתי, לדעת הנריקסן.

קיימת הסכמה כלל עולמית סביב העוף, ללא מגבלות דתיות או תרבותיות גדולות ומחירו הסביר שלו הופך אותו לנגיש יותר לאנשים ברמות הכנסה שונות, במיוחד בתקופות של אינפלציה גבוהה.

ירידת מחירו של בשר העוף

מחירם של סוגי חלבון מן חי אחרים עולה בהתמדה. עלות ייצור בשר העוף לעומת זאת, ירד לשליש ממה שהיה לפני 30 שנה, בעוד שעלויות הייצור של חלבונים מהחי האחרים עולות. הסיבה: התקדמות גדולה בגורמים מרכזיים כמו יעילות הזנה, חיים, בריאות ורווחה ותפוקת בשר, העוף הפך לזמין עבור הצרכנים ורווחי עבור החקלאים, אפילו על רקע עליות התשומות כמו מזון ודלק.


הגידול באוכלוסיית העולם (מקור: OUR WORLD IN DATA / CC BY 2.0)

עוף בריא לבני אדם: בין אם אנו עומדים בפני מגפה עולמית או גורמי לחץ אחרים, חיוני לשמור על מערכת החיסון שלנו חזקה. התכולה הגבוהה של חלבון ורכיבי תזונה קריטיים בבשר העוף חיונית לבניית עצמות ורקמות חזקות, במיוחד אצל ילדים צעירים. במנה אחת של 300 גרם, העוף עומד בכמות היומית המומלצת של כל חומצות האמינו החיוניות בתוך 300 קלוריות, והוא עשיר בניאצין, ויטמיןB6 , סלניום וחומרים מזינים אחרים. עם 3.57 גרם ל-100 גרם, יש לו גם את תכולת השומן הנמוכה ביותר מכל בשרים מהחי היבשתיים, אפילו נמוכה יותר מפולי סויה.

לדעת הנריקסן, עוף הינו בר קיימא. לעוף יש גם את טביעת הרגל הפחמנית הקטנה ביותר מבין כל החלבונים מהחי היבשתיים, ובגידולו נפלטים רבע מהגזים המזיקים בלבד. בנוסף, ייצור עוף דורש הרבה פחות משאבים טבעיים כמו קרקע חקלאית ומים וכן, לצורך גידולו נדרשים פחות משאבי אנרגטיים.

חברת אוויאגן אף הצליחה, במו"פ מתקדם, לייעל את הגידול והייצור. מסעדות וחברות פונות לשיווק בשר עופות כדי לעזור בעמידה ביעדים ירוקים, שכן הצרכנים לומדים שהעוף ידידותי לסביבה ולא צריכים להקריב טעם בשביל להיות אחראים לאקלים.

המשך המחקר והפיתוח, ייעול מערכות הייצור, בחינה מדוקדקת של שווקים ואחריות תאגידית – כל אלה יובילו את ענף הלול בעשורים הקרובים ויסייעו לענף הלול לשמור על מעמדו כאחד החשובים והמובילים בחקלאות הישראלית והעולמית.

כתבות נוספות

הכשרת דור חדש בענף הלול

המדור ללימודי חוץ בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית רואה בשילובה עם הקהילה שבסביבתה חלק בלתי נפרד מחזונה לפתח חקלאות

קרא עוד