ריאיון חגיגי / מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא: "מהפכה בענף הלול בעיצומה, החקלאות היא משאב לאומי"

שנה קשה, בכל המובנים, עברה על ישראל ועל חקלאיה בקו העימות ובעוטף עזה. ישראל עמדה ועודנה עומדת באתגרים ואיומים, החמורים ביותר מהקמתה. בשיחה מיוחדת עם עיתון 'משק העופות', מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא מדבר על מרכזיותו של הענף ועל התוכניות שיביאו ליציבותו ושגשוגו

דני בלר
צילום: Natalybrudner / 4.0 CC BY

אנחנו נמצאים שנה לתוך המלחמה, כאשר הפגיעה בענף הלול בקו העימות קשה מאוד ובעוטף עזה קשה. יש תכניות ארוכות טווח לשיקום ענף הלול בשני גבולות אלה של ישראל?
"ראשית, ברצוני לחזק את חקלאי מדינת ישראל באשר הם וביתר שאת את החקלאים שיושבים בגבולות המדינה, החקלאים המפונים מבתיהם כשנה מבלי לדעת את הצפי לשוב ליישובים ולבתים ובהזדמנות זו חשוב לי שתדעו שאנו פועלים כל העת לחזק אתכם גם בשגרה וכמובן בתקופה מורכבת זו.

החקלאות בישראל מגוונת ועוסקת בצומח, קרי ירקות, פירות ותהליכי האבקה לצד ענפי החי, קרי בקר, צאן, עופות, דגים ודבורים. קרוב לשנתיים כמנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אני מסתובב בישובים ובמשקים החקלאיים ולמדתי להכיר מקרוב את ענף הלול ואת החקלאים שמובילים אותו, ואני בהחלט רואה חשיבות רבה בענף הלול כחלק מביטחון המזון של תושבי המדינה, כמו גם להתיישבות בכלל, ולתפיסת הגבולות בפרט.

חשוב לי לציין שאנו רואים בחקלאים נכס אדיר למדינת ישראל, והחקלאים שעוסקים בענף הלול הם יצרני מזון חיוניים, שדואגים בשגרה ובחירום לאספקה סדירה של פטם וביצים שנצרכים כמזון בסיסי וחיוני ברמה היום יומית בכל בית בישראל ותפקידנו לחזק אותם ולתמוך בהם.

יחד עם מוטי אלקבץ, מנכ"ל ארגון מגדלי העופות, ונוספים בענף, אשרנו מתווה ייחודי להגדלת עובדים זרים בענף הלול, כך שהגדלנו את מספר העובדים הזרים מכ-300 לכ-1,600 עובדים. זו מהפכה אדירה לענף שתלווה אותו עוד שנים רבות!
בנוסף, פרסמנו נוהל ייחודי לאינטגרציות ומגדלים שמעוניינים בעובדים זרים לטובת מחסנים באופן עצמאי ולא דרך חברות מחסנות, כדי לחסוך את העלויות בתחום. יצרנו מפתח בו על כל 2 מיליון אפרוחים אנו מקצים עובד זר אחד שיחסן את האפרוחים. זו בשורה אדירה לענף.

כיום כ-70% מהביצים הנצרכות בישראל מקורן בלולים ביישובי הצפון. מדובר במגדלים ומשפחות עבורם המשק מהווה לא פעם מקור פרנסה יחיד, כך שבעיניי קיימת חשיבות כלכלית גדולה לשמור על ייצור הביצים ועל החקלאים באזורים אלה, לצד שמירה על גבולות המדינה, פיתוח מקורות פרנסה נוספים בפריפריה, שדרוג מערכות החינוך והתרבות.

נוכח המלחמה ועל מנת לאזן בין שמירה על בריאות הציבור ובעלי החיים ורווחתם של בעלי החיים מחד, לבין מצב החירום שאירע במסגרתו הלולנים ממשיכים למרות המצב הביטחוני לספק ביצים לאזרחי ישראל, מאידך, משרד החקלאות התיר לבעלי לולים ביישובים מפונים ונוספים הנמצאים סמוך לאזורי לחימה לקבל היתרי אכלוס נוספים.

בנוגע לשאלתך, משרד החקלאות וביטחון המזון כיום, נמצא בשינוי כיוון ומוביל מדיניות חדשה. המשרד בהובלת השר, אבי דיכטר, תומך מאוד בחקלאים בישראל. בימים אלה פרסם משרד החקלאות נהלי תמיכה בענף ההטלה ותומך בהקמת תשתיות, פיתוח ושדרוג לולים נטולי כלובים וכן תמיכה בגין בנייה בסך 100 מיליון ₪ עוד בשנה זו. נהלים אלה פורסמו נוכח ההסכם שנחתם בין המדינה למגדלים ונותנים גם מענה נוכח המלחמה והפגיעות בענף.
שדרוג התשתיות והלולים הוא אירוע משמעותי שנקבע בהסכם בין המדינה למגדלים טרם מלחמת חרבות ברזל וטרם כניסתי לתפקיד מנכ"ל המשרד וכולי תקווה שנוהל התמיכה שדחפנו ייצא כמה שיותר מהר ויסייע לחקלאים בענף הלול גם בעת הזו, בה הם נאלצים להתמודד עם אתגרי המלחמה. אציין שהנהלת המשרד ועובדיו מחויבים כל העת לביטחון המזון הלאומי ורואים חשיבות עליונה לעמוד לצד המגדלים בשגרה ובחירום. המטרה של כולנו היא ביטחון המזון תוך שמירה על בריאות הציבור, בריאות בעלי החיים ורווחתם".

"אני רואה חשיבות רבה בענף הלול כחלק מביטחון המזון של תושבי המדינה, כמו גם להתיישבות ולתפיסת הגבולות. החקלאים הם נכס אדיר למדינת ישראל, ותפקידנו לחזק ולתמוך בהם, בשגרה ובחירום."

תוכל בבקשה לפרט על נהלי התמיכה?
"נהלי התמיכה מחולקים לשניים:
האחד עבור מגדלים אשר יקימו לול חדש, ובתוך כך ידרשו בהקמת תשתיות, לרבות: הכנת השטח, עבודת עפר, משטח בטון, תשתיות ביוב, קווי חשמל ועוד. תמיכה זו תעמוד על 20 מיליון ₪, ושיעור התמיכה יעמוד על עד 100% מההשקעה המאושרת, כאשר יוקצו עד 200,000 ₪ לשלב תכנון, ועד 2,000,000 ₪ להקמת התשתיות במתחם.
השני, עבור מגדלים המקימים לול חדש או משדרגים לול קיים. היקף התמיכה עומד על 80 מיליון ₪ לשנת 2024, כאשר שיעור התמיכה יעמוד על עד 50% מההשקעה המאושרת, ויסייע למגדלים ברכישת ציוד ובהקמה או שדרוג המבנים. תמיכה זו תיקבע בהתאם למספר המטילות בלול. שתי התמיכות תעמודנה לרשות המגדלים למשך שלוש שנים.
הנהלים כוללים גם תקציב להקמת מתקן איסוף ביצים מקומי או מתקן טיפול בזבל עופות מקומי. בסיום התהליך, המטילות יהיו בלולים נטולי כלובים העומדים בתנאי הבטיחות הביולוגית הנדרשים, שימזערו סיכוני בריאות הציבור ובריאות בעלי החיים, דבר שיסייע במיגור התפשטות מחלות ויביא לשמירה מיטבית על בריאות בעלי החיים ורווחתם.
ענף הלול הוא ענף מתוכנן שנותן ודאות לעוסקים בו ואנו נמשיך ונתמוך בו בין בתמיכות ישירות. לצערי במהלך החודשים האחרונים, נפגעו 26 לולים, כאשר בלולים רבים אחרים חלה ירידה בהטלת הביצים, ואנו מצרים על כך מאוד".

אחד הקשיים עמם מתמודדים הלולנים שנפגעו, הוא בקבלת פיצוי על הנזק. בסופו של דבר, הם מוצאים עצמם נאלצים לקחת הלוואות בריביות גבוהות, כאשר הפיצוי מטעם המדינה כולל רק את הפיצוי עבור הלול הישן. מה ניתן לעשות מבחינת המשרד, על מנת להתגבר על הפרש זה?
"הסיורים והביקורים לימדו מתחילת המלחמה, מהי המציאות הקשה והמורכבת בישובים הצפוניים והדרומיים. על מנת להתמודד עם הנושא באופן הכי יעיל שאפשר נקטתי במספר פעולות כאשר הראשונה מהם היא לפגוש את החקלאים בענף באופן אישי וללמוד מהם את האתגרים עמם הם מתמודדים בנושא הזה. אני מאמין שהדרך הנכונה להכיר את האתגרים היא ירידה לשטח BOOTS ON THE GROUND ולשוחח עם החקלאים. אומר לך בכנות המפגשים היו לא פשוטים. לשמוע את הקשיים וההתמודדויות אותם החקלאים סוחבים על הגב שלהם עשרות שנים לא היה קל לשמוע, אבל הסברתי להם שאני לא יודע להשפיע על מה שהיה בעבר עם החקלאות, אבל אני כן יודע ורוצה להשפיע על מה שיקרה בעתיד עם החקלאות ועם החקלאים ובכוונתי להשפיע בכיוון החיובי כמובן".

באיזה פעולות נקטתם על מנת לייצב את המצב?
"מספר פעולות בהן נקטתי כדי לשפר את המצב: ראשית יצרנו מסלול תביעות נוסף (ורוד – קצר ונוח יחסית) מעבר למסלול הרגיל (האדום – המוכר מהעבר ויש אומרים הארוך והמורכב). בתוך משרד החקלאות מיניתי צוות ייעודי שהוא מנהל את המשא ומתן למול נציגי מס רכוש וקובע מולם את נוסחאות הפיצוי בראייה חקלאית. בנוסף לאלה גייסנו במשרד פרוייקטור מיוחד שתפקידו לספק למגדלים ברמה היום יומית, מעטפת סיוע ומימוש זכויות ביישובי קו העימות בצפון בנושאי פיצויים ומסלולי פיצוי, סיוע במילוי טפסים לרשות המיסים ועוד. כל זאת לצד מוקד השירות המשרדי, מערך פניות הציבור המשרדי וכמובן מנהלי ועובדי מחוז הצפון והדרום, שחלקם מפונים בעצמם, ועובדים מסביב לשעון כדי לסייע לחקלאים."

ראש השנה הינו אחד ממועדי ישראל בהם יש צריכה מוגברת של עופות וביצים. בשל הפגיעה בלולים בעקבות המלחמה, האם חשתם פערים באספקה ואיזה צעדים נקטתם להתגבר על הפערים האלה, למשל בפטם והודים?
"ב-7 באוקטובר 2003 שנפתחה המתקפה הארורה על יישובי הדרום, הקמתי חמ"ל במשרד שקיים ישיבות יום יומיות וכיום עובד במתכונת של הערכות מצב שבועיות ומתכנס כמובן ככל שיש צורך גם להתכנסויות נוספות. במסגרת הפעילות שלנו במשרד אנו עוקבים ברמה שבועית על שיווק הפטמים והודו ואנו מקבלים תמונת מצב שבסך הכול השווקים יציבים, לצד העובדה שקיים מלאי עוף קפוא בשפע. בענף הביצים אנו רואים כי למרות הירי על יישובי הצפון המגדלים ממשיכים לקחת את הסיכונים, לעבוד ולאסוף ביצים גם תחת אש. יחד עם זאת אנו יודעים שיש חוסרים קבועים בביצים בזמני חגים, בעיקר בחגי תשרי ובפסח ויש גם עדכונים מהמשווקים על חוסרים נקודתיים שנובעים מהמלחמה – לטובת השלמת החוסרים הנקודתיים, המשרד פתח מכסות מוגבלות של יבוא ביצים שיבטיחו אספקה סדירה לאוכלוסייה ומאידך למנוע פגיעה בייצור המקומי בטווח הארוך".

"החקלאות היא משאב לאומי, ואנחנו מאמינים שעל המדינה לקדם את החקלאות המקומית. המשרד ימשיך לפעול לאפשר ודאות וכדאיות כלכלית לציבור החקלאים, תוך שמירה על ביטחון המזון ובריאות הציבור."

במשקים בצפון לולנים עובדים תוך סכנה אישית גדולה. האם יש בשורות עבורם בתחום הביטחון?
"חקלאי הצפון והדרום מחרפים את נפשם יומם ולילה לטובת ביטחון המזון של מדינת ישראל והשמירה על הרציפות התפקודית, ואנו אסירי תודה על כך. המשרד משקיע מאמצים רבים על מנת לסייע להם בכל דרך שניתן, לרבות הקצאת מיגוניות לטובת ביטחונם, אפודים וקסדות, על אף שזה לא בתחום פעילות והמומחיות המשרד. במסגרת זו, אנו פרסנו עד כה כ-1,100 מיגוניות בצפון ובדרום ובימים אלה אף 70 מיגוניות נוספות ברמת הגולן על מנת להבטיח את שלום החקלאים באזור. כמו כן המשרד מפנה לולים שנפגעו, ואף לולים שלא נפגעו לפי דרישה למול המחוז הרלוונטי ובכפוף למצב הביטחוני.

תכנית "מה שטוב לאירופה" מעוררת חשש בקרב הלולנים כי בסופו של דבר, ביצים ועופות יגיעו מחו"ל. האם התוכנית כוללת רכיב של הגנה על החקלאות המקומית?
"באופן אישי אני מאמין שמה שטוב לאירופה יכול אולי להיות טוב גם לישראל. בוודאי ובוודאי יש לבחון כל דבר לגופו ולא מיד להכריז כי כל מה שטוב לאירופה טוב גם לישראל. מדינת ישראל היא "מדינת אי" באזור גיאופוליטי מורכב ומאתגר, בצל שינויי אקלים ומצבי חירום ומלחמה, אשר עלולים לגרום לא פעם להפרעות בשרשראות האספקה ובשל כך לפגוע בביטחון המזון. אנו מובילים כיום קו חדש, שונה והפוך מכל מה שהחקלאות המקומית והחקלאים במדינת ישראל הכירו – אנו מאמינים כי על המדינה לקדם את החקלאות המקומית כמשאב לאומי, להכיר בחקלאי כיצרן מזון ולתת לחקלאים ביטחון וודאות. אנחנו רואים בחקלאות ערך לאומי ופועלים בכל דרך, להגדיל את הייצור החקלאי בישראל ולייצר חקלאות על פי יכולת הייצור, ולא על פי הגבלות כפי שהיה עד כה. המשרד ימשיך ויפעל לאפשר ודאות וכדאיות כלכלית ותעסוקתית לציבור החקלאים. לשאלתך ולעניין מוצרים מן החי, ביצים ובשר גולמי הוחרגו מהרפורמה שעוסקת באימוץ רגולציות אירופאיות".

"חשוב לי לסיים בנימה אישית ולפנות למגדלים, אנו עומדים בפתחה של שנה עברית חדשה, ומשאירים מאחורינו שנה מלאת התמודדויות ואתגרים קשים מאוד הכוללים איומים ביטחוניים מורכבים ומלחמה מתמשכת. יחד אתכם אני מצפה להשבת החטופים, הכרעה וסיום המלחמה ושיקום החקלאות במדינה. להודות לחיילי צה"ל ולכל אנשיי כוחות הביטחון שמחרפים נפשם עבורנו ואני מלא תקווה שנצלח יחד את אתגרי השנה החדשה הבאה עלינו לטובה".
"אני מבקש להודות לכם, החקלאים והחקלאיות ובני המשפחות, על ההשקעה, על חירוף הנפש תחת אש, החריצות, והעבודה הקשה בענפי החקלאות השונים, למרות ועל אף המצב הקשה ואי הודאות המתמשכת. אתם משפיעים על החברה הישראלית באופן ישיר, עובדים את האדמה עד לתלם האחרון ועוזרים לנו להבטיח את ביטחון המזון של אוכלוסיית ישראל ואת רציפות האספקה לתושבים. אנחנו מוקירים את נחישותכם ואת עבודתכם".
"עם כניסתה של השנה החדשה, אני מתחייב להמשיך לפעול אתכם ולמענכם ביתר שאת בכדי להמשיך ולפתח את ענפי החקלאות הישראלי ובתוכו את ענף הלול. "
אני מאחל לכולנו שנה טובה ושקטה, שנת פריון ושיקום, בריאות, שפע והצלחה – שנת חקלאות מתקדמת. שנמשיך לשתף פעולה למען עתיד החקלאות הישראלית".

—

<<כיתוב>>

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות
צילום: Natalybrudner / 4.0 CC BY

אורן לביא
צילום: David Silverman / CC BY-SA 3.0