תוספת סידן במטילות

השפעת תוספת סידן שמקורו בצדפות ויצורים ימיים על איכות הקליפה וביצועי מטילות מבוגרות

ישראל יוסלביץ, שאדי בלייק ודן בכרך שה”מ, תחום בעלי כנף משרד החקלאות.  וואל חוטבא, מנהל הלול בית -ספר חקלאי טכנולוגי כפר ראמה. כפיר מבורך – חב’ פיור סוכנויות

בצילום:  ® EGG FORCE READER – מכשיר דיגיטלי ייעודי למדידת חוזק קליפת הביצה

אתר הניסוי: לול ניסויים למטילות קלות ביה”ס החקלאי ראמה

מועד תחילת הניסוי: נובמבר  2020

הוגש כעבודת גמר קורס מנהלי לול 13, היחידה ללימודי חוץ, הפקולטה לחקלאות רחובות

מבוא

תהליך השקעת הקליפה הסידנית (הקלסיפיקציה) חל במהלך מסודר, מאורגן ומבוקר בקפידה רבה. שלב יצירת הקליפה הסידנית נמשך כ-15 שעות ומתרחש ברובו בשעות החשכה. חשוב לציין כי בזמן זה המטילה ישנה ואינה צורכת מזון כלל, כך שהסידן הנדרש לקליפת הביצה אינו מגיע באופן ישיר ממערכת העיכול לבלוטת הקליפה. בעת השקעת הקליפה הסידנית וביסוסה על גבי הקרום, שורה הביצה בתוך נוזל המועשר ביוני סידן Ca++)), פחמה (Co3–) ואלקטרוליטים שונים, המווסתים את הלחץ האוסמוטי ואת מאזן החומצה והבסיס בנוזל בלוטת הקליפה (הרחם), ליצירת התנאים המיטביים להשקעת הקליפה הסידנית. חשוב לציין כי לאורך כל התהליך נשמרים ריכוזי הסידן והפחמות, בריכוז הגבוה מריכוזם בדם באופן רווי בנוזל הרחם, לצורך יצירת הקלציט והשקעתו כקליפה, אך ריכוז החומרים האורגניים והמינרלים השונים משתנה בהתאם למעברים בין השכבות של הקליפה הסידנית. במשך היום, כאשר המטילות ערות ואוכלות, הסידן ליצירת קליפת הביצה מועבר ממערכת העיכול לדם, נשמר כמשקע גבישי של יוני סידן וזרחן על בסיס יומי בעצמות מודולריות (בגפיים) של המטילה. בשעות החשכה המאוחרות משתחררים חלקיקי סידן חופשי לדם ומגיעים לתוך הנוזל בחלל בלוטת הקליפה(הרחם) בתהליך אקטיבי כנגד מפל הריכוזים. במקביל, בתיאום ובבקרה מושלמים, מפעפעים  חלקיקי הפחמה לנוזל בחלל הרחם. חלקיקי הפחמה נוצרים בתגובת שרשרת מתהליכי הנשימה הפנימית של שכבת התאים המצפים את הדופן הפנימית של בלוטת הקליפה. תגובת החיבור ליצירת הקליפה הסידנית.

בארבעת העשורים האחרונים נערכו מחקרים רבים ברחבי העולם אשר למדו את תהליך יצירת קליפת הביצה והגורמים המשפיעים על המטבוליזם של העברת והשקעת הסידן בקליפה. מניסויי שדה ותצפיות ארוכות טווח שנערכו לאחרונה בלולי הטלה, נמצא כי סידן שמקורו בצדפות ויצורים ימיים ומוגש און-טופ כחלקיקים גסים (בנוסף למנת ההטלה), ונגיש למטילות בשעות אחר הצהרים המאוחרות משפר את איכות הקליפה.

 מטרת התצפית:

השפעת תוספת ידנית (און טופ )של אוסטראגריט® סידן ממקור יצורים ימיים על ביצועי המטילות ואיכות הביצה.

חומרים ושיטות:

  • הניסוי נערך בלול הניסויים למטילות קלות, משק בית הספר החקלאי כפר ראמה, במהלך 8 שבועות. בניסוי ישתתפו כ- 100 מטילות מזן דקאלב לאחר כ16 חודשי הטלה רצופים. המטילות חולקו לשני הטיפולים בארבע חזרות בנות 12 מטילות לחזרה. בכל חזרה 4 תאים, ובכל תא משוכנות 3 מטילות.

 

  • בניסוי 2 טיפולים:
    1) טיפול A –  ביקורת – תערובת מטילות מסחרית סטנדרטית 17% חלבון , 2800 ק”קל  ו4.2%    סידן (סידנית -כמקובל במנות הטלה  על פי מכון מילובר).
  • 2) טיפול B – תוספת סידן “און טופ” למנת הטלה (כמו טיפול A) ממקור צדפות ים “אוסטראגריט” ®  4 גרם למטילה/ליום על-פי הנחיות הספק.
  • הניסוי נערך בלול סככה פתוח – בגליל התחתון, לול קונבנציונלי המצויד בממטירונים ומאווררים מערכות צינון מהדור הקודם.
  • במהלך הניסוי נרשמו המדדים הבאים תועדו על בסיס יומי:

אחוז ההטלה, משקל הביצה, ביצים סדוקות ושבורות, אחוז תמותה ואחוז ביצים מלוכלכות.

  • תיעוד חודשי למדדים הבאים: איכות הביצה אשר נמדדו כיחידות הוג ועמידות הקליפה בפני לחץ שבירה.
  • כל העופות שהשתתפו בניסוי היו חשופים לאותם תנאי ממשק וניהול הלול למעט תוספת “אוסטראגריט” ® און-טופ, סידן שמקורו בצדפות קונכיות ויצורים ימיים.

 

תוצאות

טבלה 1. ממוצע מדדי הייצור על-פי הטיפולים במהלך הניסוי

הטיפולשיעור השברללא קליפה קשהאחוז הטלה % מלוכלכותמשקל ביצה
 ביקורת0.410.025821.267
תוספת סידן 0.220.017871.065

 

בטבלה 1 מוצגים ממוצעי מדדי הייצור במהלך הניסוי ניתן לראות בוודאות אחוז הביצים הסדוקות ירד בכ-50% בקרב הביצים אשר הוטלו על-ידי המטילות שהוזנו בתוספת הסידן לעומת קבוצת הביקורת יתירה מזאת, אחוז ביצי הניילון המשקף פגמים בתהליך יצירת הקליפה הסידנית היה גבוה כב-30% בקרב הביצים של מטילות הביקורת לעומת המטילות אשר הוזנו בתוספת הסידן “אוסטראגריט” ® און-טופ. (ראה גרפים 1-2) אחוז הביצים המלוכלכות נותר דומה, כלומר לא נצפו הבדלים משמעותיים בין הטיפולים. משקל הביצה בקרב מטילות הטיפול – תוספת הסידן, נמצא נמוך בכ-2 גרם לעומת משקל הביצה של קבוצת הביקורת. (טבלה 1)

אחוז ההטלה הממוצע אשר נרשם בקבוצת הטיפול היה גבוה בכ-5% לעומת שיעור ההטלה אשר נרשם בעופות הביקורת נתון אשר עשוי לשקף את הירידה בגודל הביצה ולו דווקא השפעה ישירה של תוספת הסידן   (טבלה1 גרף 3).

גרף 1: אחוז שבר הביצים הממוצע על-פי טיפולי הניסוי

 

גרף 2: אחוז הביצים ללא קליפה סידנית הממוצע על-פי טיפולי הניסוי

 

גרף 3  ממוצע אחוז ההטלה על-פי טיפולי ניסוי

טבלה 2: ממוצע מדדי איכות הקליפה  על-פי הטיפולים

טיפולמשקל ג’חוזק ק”ג/ממ”ר
ביקורת66.92.984
סידן66.52.890

 

בטבלה 2: מובאים ערכי חוזק הקליפה כפי שנרשמו במדגם מייצג של 40 ביצים לטיפול בתום הניסוי ניתן לראות שלא נצפו הבדלים משמעותיים בין המדדים של חוזק הקליפה וגודל הביצה. מדד חוזק הקליפה נמדד במכשיר דיגיטלי ייעודי (ראה צילום 1 ) המודד את עמידות הקליפה בפני לחץ שבירה המופעל על הקטבים ומבוטא בק”ג על יחידת שטח.

 

כתבות נוספות

צילום המחשה: Ibgroup2018 / 4.0 CC BY SA

תחשיבי תחילת חודש אפריל 2021

התחשיבים של תחילת החודש עבור חודש אפריל 2021 עבור פרגית קלה, פרגית כבדה, אפרוח הודו והודנים. קרדיט צילום המחשה: Ibgroup2018 / 4.0 CC BY SA

חג פסח כשר ושמח!

ארגון מגדלי עופות מאחל לחבריו ולכל עם ישראל חג פסח כשר ושמח! חג של חירות, של התחדשות, עשייה, הגשמה ובעיקר – חג של בריאות! מאחלים