השר לשעבר יצחק וקנין, שלאחרונה החל לכהן בתפקיד יושב ראש עמית של הקק"ל, לולן בעצמו, מדבר מדם ליבו בראיון מיוחד ל- "משק העופות". הוא סבור שבלי חקלאות, ללא הלולים, יישובי קו העימות יינטשו וכי הוכח שייבוא ביצים אינו מוזיל את המחיר לצרכן. "יוקר המחיה זה בלוף, הממשלה יכולה להוזיל הכל, ממיסוי ועד דלק"
דני בלר
צילומים: דוברות הכנסת / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א'
יצחק וקנין, שלאחרונה החל לכהן בתפקיד כיושב ראש עמית של הקק"ל, מכיר לא רק את ענף הלול (הוא בעצמו לולן ובעל מכסת גידול בקו העימות), אלא את עבודת הכנסת והממשלה: שימש עשרים וחמש שנה חבר בכנסת ישראל, כשר לשעבר בממשלת ישראל וסגן שר בשני משרדי ממשלה. הוא נולד ומתגורר במושב יערה, שם הוא מנהל בלול מטילות מזה למעלה משלושה עשורים. הלולנים, המכירים אותו היטב, מגדירים אותו כ- "איש ישר דרך, שהשררה לא דבקה בו". הוא מזוהה עם מפלגת ש"ס, אך לולנים מכל הקשת הפוליטית מוקירים את עשייתו. הראיון נערך לפני חתימת ההסכם עם הלולנים, כאשר יצחק וקנין דיבר מדם ליבו.
בשנה האחרונה, מאז שרי האוצר והחקלאות הגו רפורמה אכזרית, שמאיימת להביא את קיצו של מפעל ההתיישבות בקו העימות, הוא מנסה לסייע, ככל יכולתו, להביא לכך שאמנם הרפורמה תצא לדרך, אך באופן הגיוני, כזה שייטיב עם הענף ולא יביא לסגירת מקור הפרנסה של אלפי תושבים בקו העימות.
בן היתר, הוא נפגש לשיחות אישיות עם שר החקלאות עודד פורר ומנכ"לית המשרד עו"ד נעמה קאופמן-פס, ניסה לדבר אל ליבם ויצא כשבליבו תחושה של דאגה.
מה לדעתך יעלה בגורלה של הרפורמה? הרי רק לפני שנים מעטות לולנים ביצעו השקעות אדירות בלולים…
"מדברים על רפורמה – עוד רפורמה. הרי יש לולנים שרק לפני כמה שנים השקיעו כסף רב בהקמת לולים על פי הרפורמה הקודמת, קיבלו מענקים וכעת, נדרשים להקים לולים חדשים. זה אבסורד. לא מדובר הרי בהשקעות קטנות, אלא בעלות גדולה מאוד. שידרוג לול אינו דבר שעושים כל יום. אלא מה, כל פעם מגיע שר אחר ורוצה לעשות שידרוג משלו. איש לא מבטיח ללולנים שמחר תתחלף הממשלה והשר החדש לא יתחשב במה שעשה קודמו – וידרוש רפורמה חדשה משלו", אומר וקנין.
ועכשיו, כל העבודה הזו ירדה לטימיון…
"נוצר מצב, על פיו שגם הלולנים ששדרגו את הלולים לפני שנתיים, בהשקעה כספית גדולה, גם הלולים המודרניים האלה כבר לא טובים, לא עומדים בתקן. הם לא יכולים לקבל עכשיו שוב מענקים, כי קיבלו לפני שנתיים. היום השו"ט דורשים לולי חופש, שונים מהלולים שהלולנים הקימו לפני שנתיים. אלא מה, מחר יקום שר חדש ויגיד שגם לולי החופש לא טובים. אי אפשר לעשות שינויים דרסטיים כאלה בהינף יד. אנשים משקיעים הרבה כסף. זה לא קל לאדם שמשקיע כמיליון שקל, לעבור שוב ללול אחר, כי פתאום החליטו רק על לולי חופש".
את דבריו של וקנין מחזקים לולנים עימם שוחחנו, שרק לפני כשנתיים ביצעו שדרוגים בלולים, על פי הנחיות השו"ט. אחד מהם סיים רק לאחרונה לשדרג את הלול ומצא עצמו, אחרי השקעה של מאות אלפי שקלים, על פי הנחיות קודמות של שו"ט, ללא יכולת לגדל מדגר. בהתערבות אנשי וועדת הכלכלה ולאחר ויכוח לא קטן, התאפשר לו לשוב ולהתפרנס.
אתה למעשה אומר שאיש אינו שומע בקול הלולנים…
"אין פה סימטריה בקבלת החלטות. טוענים שמשתפים את החקלאים בהחלטות של משרד החקלאות, אבל בסופו של יום מוציאים את התקנות לפי ראות עיני המשרד בלבד. חלק מהחקלאים פסימיים לגבי עתיד ענף ההטלה במשקים המשפחתיים".
אתה מבחין במדיניות סדורה? יש מחשבה נכונה במשרד החקלאות?
"צריך מישהו שיכוון את העניינים. הרי שדרוג לול לא נעשה כל יום. פה ממש משגעים את הלולנים. איש לא ייתן להם הלוואות בדרך הזו. כל תחום החקלאות בישראל, ולא רק ענף הלול, נמצא על מסלול לא נכון, לא מספיק יורדים לעומקם של דברים, יש מחשבה לפתוח את השוק לייבוא לא רק של ביצים, אלא של פירות וירקות. זוהי מחשבה לא נכונה".
"אני אומר לך בוודאות: הביצה הישראלית עולה באיכות שלה על כל ביצה מיובאת. זוהי ביצה טרייה, שהוטלה אולי לפני 3 ימים וכבר מגיעה לצרכן. ביצה מיובאת עושה דרכה בים ועוד עשו עכשיו תקנה המאפשרת 'להאריך' את תוקף הביצה. שום דבר לא ישתווה לביצה הישראלית".
אומרים שהייבוא הוא פתרון קסם, אבל מה ייקרה במצב של מתיחות ביטחונית?
"מדינת ישראל, עם המציאות הביטחונית שלה, לא ליכול להרשות לעצמה להיות תלויה בשום מדינה בעולם בכל הנוגע לביטחון המזון שלה. אני מוכן לשבת עם כל כלכלן ולהוכיח לו, שהייבוא אינו מוזיל את מוצרי המזון, אלא להיפך. היבואנים גוזרים את הקופון, ההוזלה אינה מתורגמת לצרכן".
אז למה כל כך לוחצים לייבא הכל?
"אני חושב שזה הלחץ הגדול שמפעילים כל מיני יבואנים. אני חושב שיש אינטרסים שצריכים להיבדק לעומק. אין שום ביטחון שהיבוא מוזיל את המחירים. שיתנו לי דוגמא של מוצר מזון שהמחיר שלו ירד".
"אני חושב שהגיע הזמן להגיד – מספיק עם הבלוף של יוקר המחיה. יוקר המחיה זה הממשלה. אלא לא החקלאים. הממשלה קובעת את גובה המע"מ, את מחיר הדלק, את עלות העסקת העובדים הזרים, הכל יקר. שיורידו בלו על הדלק. מייקרים את הכל, את החד-פעמי, את המשקאות המוגזים, מיליוני שקלים שהולכים לקופת המדינה".
באיזו הרגשה יצאת מהמפגשים עם צמרת משרד החקלאות?
"ישבתי עם שר החקלאות ועם המנכ"לית על נושא הרפורמה. הראיתי להם חשבונית, כמה אני מקבל על ביצה ובכמה היא נמכרת ברשתות. אנחנו, הלולנים, לא אשמים ביוקר המחיה. קל לממשלה ליפול על הלולנים ולא על רשתות השיווק. לרוב השרים אין ידע מעמיק על החקלאות בישראל. גם התקשורת, היות והרשתות הגדולות מפרסמות בטלוויזיה, לא ששה לבקר את בעלי הרשתות. הבעיה אינה החקלאים, הם אינם אשמים ביוקר המחיה".
אתה חושש ממציאות בה יישובי קו העימות יינטשו – אם לא תהיה בהם תעסוקה?
"אני בהחלט חושש מנטישת יישובי קו העימות. לא יישאר שם אזרח אחד. מה האידיאל להישאר שם, אם אין חינוך קרוב, אין חיי בילוי, אין שירותי בריאות או בנקים קרובים? מה שמחזיק את האנשים בזרעית, למשל, זוהי מכסת הביצים. זו הפרנסה שלהם. הסברתי את זה למנכ"לית משרד החקלאות. מי ילך לגור ברמת הגולן, אם לא תהיה פרנסה? זה לא רק רמת הגולן, אם בניצנה וקדש ברנע לא תהיה חקלאות, איזו אחיזה תהיה שם על הקרקע. מישהו מטעה את הציבור והמדינה מאבדת עצמה לדעת".
"המצב הוא שמטעי אגסים נעקרו, מטעי עגבניות נעקרו, בריכות דגים נסגרו. הצעתי להטיל פיקוח על פערי התיווך. מגדל מקבל על קילו אבוקדו 2,60 שקלים. תבדוק בכמה האבוקדו נמכר בסופר".
אז מישהו לא קורא נכון את המפה?
"ישראל צריכה שר חקלאות שבא עם הכרה והבנה של כל המערכת החקלאית ויש לו יכולת לרדת לעומקם של דברים. במצב הקיים, בסופו של דבר, החקלאות כולה תתמוטט".
"מכעיס אותי שזורקים סיסמאות כמו 'לולי זבל'. אני אומר לך: הביצה בלולי החופש באיכות ירודה. היא מוטלת על הרצפה, לעיתים בתוך הלשלשת, לא כמו בכלובי סוללה, בה היא יורדת ישר לאיסור ולקירור. אם תהיה פגיעה בענף ההטלה, בישראל עוד יתגעגעו לביצים הישראליות. אסור שהדבר יקרה, אסור לפגוע במשקים המשפחתיים".
יצחק וקנין – כרטיס ביקור
יצחק וקנין נולד ב-12 במאי 1958. הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן בתפקידים ציבוריים שונים וחשובים: שר לשירותי דת, חבר הכנסת מטעם סיעת ש"ס, סגן יושב ראש הכנסת, יו"ר ועדת האתיקה, יושב ראש הלובי החקלאי וסגן שר בממשלת ישראל.
הוא נולד במושב יערה לאליהו וסימי וקנין, שעלו ממרוקו. סיים את שירותו בצה"ל בדרגת רס"ל. עבד בהוראת מכונאות רכב. בשנת 1982 נבחר לתפקיד מזכיר היישוב גרנות הגליל ולאחר מכן, בשנים 1988–1996, שימש יו"ר ועד מושב יערה. במקביל התמנה למזכיר המועצה האזורית מעלה יוסף (1988–1993) וליושב ראש המועצה הדתית במעלה יוסף (1993–1996).
בשנת 2000 הקים את עמותת ברכת מרגלית לזכר הרבנית מרגלית יוסף, אשת הרב עובדיה יוסף. העמותה עוסקת במתן סיוע לנזקקים ומעוטי יכולת מכל המגזרים בכל השנה ובפרט קמחא דפסחא בערב חג הפסח.
בשנת 1996 נבחר יצחק וקנין לראשונה לכהן כחבר הכנסת, מטעם מפלגת ש"ס. כהונתו נמשכת מראשית הכנסת הארבע עשרה ובמהלכה הוא כיהן כסגן שר במשרד התקשורת (הממשלה ה-28) ובמשרד העבודה והרווחה (הממשלה ה-29).
לפני הבחירות לכנסת ה-21 הודיע שלא יתמודד לכהונה נוספת. ב־1 בינואר 2019 אישרה הכנסת את צירופו לממשלה ה־34 כשר לשירותי דת, במקומו של דוד אזולאי שנפטר. הוא כיהן בתפקיד עד ה-17 במאי 2020 שאז הוקמה ממשלת ישראל השלושים וחמש.
במהלך כהונתו בכנסת, יזם וקידם וקנין את חקיקתם של מספר חוקים, ובהם: "חוק התספורות" להגבלת "תספורת" בהסדרי חוב (יחד עם זהבה גלאון). תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה המחייב מעבידים לאפשר לעובדיהם לצאת להפסקת שירותים שלא על חשבון שעות המנוחה שלהם וכן להעמיד לרשותם מתקן שירותים תקין במקום העבודה (יחד עם שלי יחימוביץ' ושלמה מולה).
תיקון לחוק יסודות התקציב המקנה פטור מדמי חכירה שנתיים למי שמחזיק בקרקע כדין ביישובי קו עימות (יחד עם ישראל חסון ושי חרמש).
חוק הגליל המקנה הטבות מהמדינה לחקלאים בצפון הארץ המגדלים ביצים ועוף למאכל.
