איור של ענף הלול בעתיד: תוכנת הבינה מלאכותית DALL-E / שימוש הוגן על פי סעיף 27 א'
הבינה המלאכותית, AI, הולכת ותופסת מקום נכבד יותר, יש שיאמרו מאיים. מחשבי על, אפשרויות ניתוח נתונים שהיו דימיוניות עד לפני שנים מעטות, גישה למאגרי מידע אינסופיים ויכולת הבעה כמעט אנושית. תוכנת הבינה המלאוכתית CHAT GPT אינה חפה משגיאות, אבל מצליחה לתת תשובות רהוטות, שעומדות במחבן המציאות. התוכנה יודעת להסתייג מהבעת דעות פוגעניות וגם מסייגת תשובות מסויינות. היה מעניין לשאול אותה שאלות הנוגעות לענף הלול בישראל ולקבל את התשובות שלה.
ערכנו "שיחה" עם התוכנה. התשובות הגיוניות, מסוייגות היכן שצריך, נראה כי מתבססות באמת על התנונים בשטח. מי שנתנה יותר דרור לנושא ענף הלול בישראל היא תוכנת בינה מלאכותית אחרת, DALL-E, שציירה, איך נגיד בעדינות, עופות, ביצים ולולים מוזרים במקצת. התוצאות של התוכנות האלה מרתקות וללא ספק, נראה דברים מדהימים בשנים הקרובות.
האם זה יהיה צעד חכם להפוך את שוק הביצים בישראל למוטה ייבוא?
הדבר תלוי במספר גורמים, בהם עלות וזמינות הייצור המקומי, האיכות והבטיחות הביולוגית של הביצים המיובאות וההשפעה הפוטנציאלית על ענף הלול המקומי.
יבוא ביצים יכול לספק גישה למגוון רחב יותר של מוצרים, להוריד מחירים לצרכנים ולהגביר את התחרות בשוק. עם זאת, יכולות להיות לכך גם השפעות שליליות על ענף הלול המקומי אם היא לא תוכל להתחרות בביצים מיובאות, מה שיוביל לאובדן מקומות עבודה ולירידה בייצור המקומי. בנוסף, ישנם סיכונים ביבוא ביצים עם תקני בטיחות ברמה נמוכה יותר, שעלולים להשפיע על בריאות הציבור.
חשוב שכל החלטה על יבוא ביצים לישראל תתקבל תוך התייחסות מדוקדקת לכל הגורמים הללו, כמו גם עמידה בתקנות, תקנים והסכמים רלוונטיים. מומלץ תמיד להתייעץ עם מומחים ולערוך מחקר מעמיק לפני קבלת החלטה".
מה היית מייעץ לשר החקלאות החדש בישראל בנושא הלול?
"בתור מודל למידת מכונה, אין לי את היכולת לתת עצות. עם זאת, כמה נקודות כלליות ששר חקלאות חדש בישראל עשוי לשקול בנוגע לתחום הלול הן:
עודד שיטות חקלאות בנות קיימא וידידותיות לסביבה: קדם אימוץ של שיטות גידולי חופש, חקלאות אורגנית ושיטות בנות קיימא אחרות שיכולות לשפר את רווחת התרנגולות ולהפחית את ההשפעה הסביבתית של גידול עופות.
תשקיע במחקר ופיתוח: לשיפור הבריאות והפרודוקטיביות של העופות, וכן לפיתוח מוצרים חדשים וחדשניים שיכולים להתחרות בשוק העולמי.
דאג להבטיח בטיחות מזון ועמידה בתקנות הרלוונטיות: וודא שמוצרי עופות המיוצרים בישראל עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר לבטיחות מזון ועומדים בכל התקנות ותקני הבטיחות הרלוונטיים.
תמיכה בענף הלול המקומי: עודד תמחור הוגן ושקוף הן לחקלאים והן לצרכנים, ונקוט בצעדים לתמיכה בענף הלול המקומי, כגון באמצעות השקעה בשיווק וקידום מוצרי עופות ישראלים בארץ ובעולם.
עודד שיתוף פעולה: שיתוף פעולה בין בעלי עניין בתעשייה כגון חקלאים, מפעלי מזון, קמעונאים וחוקרים כדי להתמודד עם אתגרים והזדמנויות משותפים במגזר הלול.
הסתגל לשינויים ברמה העולמית: היה מודע למציאות המשתנה בעולם ולהשפעות שינויי האקלים, והיה מוכנים להתאים את המגזר לאתגרים אלו.
כתבה נרחבת בנושא – בגיליון הקרוב של עיתון "משק העופות".
