הרעיון לייבא פשר פטם כתחליף לייצור המקומי, בשל טענה שזה זול יותר, עלול לעלות לישראל ביוקר: עם התגברות הבידוד הבינלאומי של ישראל, בעקבות המלחמה ואיומים בטחוניים שעלולים להביא לסגירת הנמלים, ישראל צריכה לחזק את החקלאות המקומית, אם היא לא רוצה לחוות מצבים של מחסור במוצרים
בשר פטם מיובא? רעיון שמתגלגל כבר כמה חודשים, מדבר על אפשרות לייבא בשר פטם מצונן מאחת הירצניות הגדולות, בהן ברזיל. עלויות השינוע, אומרים המצדדים, לא יהיו משמעותיות כאשר בודקים את המחירים שהברזילאים מסוגלים להציע. הברזילאים אינם צריכים לשנע את הגרעינים לתערובות המזון של העופות, מאחר והם גדלים במדינה. הם מסוגלים לספק נתחים נקיים (חזה, כרעיים, שוקיים), באריזות מצוננות אשר יכולות להגיע בהטסה לישראל תוך כ-24 שעות.
אותו הדבר לגבי ביצים. ביצה יכלוה להגיע באוניה ועדיין יהיה לה מספיק זמן לשיווק מבלי שתתקלקל. אלא שהיבוא הזול לא תורגם מעולם למחירים זולים עבור הצרכנים. הפירות הזולים מתורכיה וספרד, עדיין נמכרים יקר ברשתות. המזון בישראל יקר ומחקרים הוכיחו שלא בגלל החקלאים.
בייבוא בשר וביצים כל עיכוב משפיע על טריות המוצר. אירוע בטחוני המצריך סגירת נמלי התעופה עלול לפגוע בשרשרת האספקה. אבל יש בעיה עמוקה יותר: בכירים בתחום הייבוא והקמעונאות מספרים שיותר קשה לקנות מספקים. הסינים, למשל, מקורבים לאירנים: "הם לא יגידו לך לא, הם יחייכו לך, אבל ימצאו תירוצים לא למכור לך ישירות. בחלק מהמוצרים אני קונה דרך רוכש שלישי וזה מייקר את הכל. עם דרום אמריקה זה עוד יותר בעייתי: מספר הממשלות שאוהדות אותנו הולך וקטן ושם אתה לא יודע אם השלטון יהיה יציב. מחר תקום ממשלה פרו פלסטינית שתנתק איתנו את הקשרים ואז מה? צריך לגדל ולייצר את מה שאפשר בישראל".
חברות טובות של ישראל בעבר משנות כיום דיעה, בהן צרפת, ספרד, מקסיקו ועוד. בישראל ביטחון המזון לא פחות מאויים מהביטחון הצבאי ויש לתת את הדעת על זה גם ולא רק על שורת הרווח.
